‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי שחיקת מורים בהוראה?

תוכן עניינים

מבוא. 

שאלת מחקר. 

פרק א': שילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים

שילוב: הגדרות

שילוב: מטרות.

שילוב: היסטוריה. 

שילוב: מודלים

שילוב: אוכלוסיית הזכאים

פרמטרים לקביעת מסגרת השילוב לתלמיד בעל צרכים מיוחדים

שילוב בישראל

סיכום פרק

פרק ב': שחיקה

שלבי השחיקה.

גורמים לשחיקה, תוצאותיה ודרכי ההתמודדות.

שחיקת מורים..

שאיפה לאידיאל. 

התגובות הרגשיות. 

חוסר הערכה עצמית

אפיונים סוציו-דמוגראפיים

וותק בעבודה

מקצוע

סביבת העבודה

הגורמים המרכזיים לשחיקה בקרב עובדי הוראה

דרכי התמודדות

פרק ג': שילוב ושחיקה

המקורות העיקריים לשחיקת מורים במוסדות חינוך משולבים

השלכות השחיקה על המורים בכיתות שמשולבים בהן תלמידים בעלי צרכים מיוחדים

דיון וממצאים

סיכום

ביבליוגרפיה

בעבר למד חלק הארי של התלמידים בעלי מוגבלויות או ליקויי למידה במוסדות נפרדים של מערכת החינוך המיוחד. המצב השתנה בחצייה השני של המאה העשרים, בעקבות דרישות הורי התלמידים ה-"חריגים" לשוויון זכויות לילדיהם. רעיון השילוב מתבסס על התפיסה הפילוסופית, כי ילד בעל צרכים מיוחדים שווה זכויות לילד "רגיל", ומתוקף כך לו גם הזכות ללמוד באותה המערכת עם מקבליו ה"נורמטיביים" (מושל).

בארצות הברית נטבע "חוק השילוב", שהבטיח לכל תלמיד, ללא הקשר במוגבלותו את הזכות בסביבה חינוכית המגבילה פחות. במדינת ישראל הנושא הוסדר תחת חוק החינוך המיוחד שמטרתו הייתה ליישם תפיסה זו ולכן מדגיש את הצורך בנתינת העדפה להכללת ילדים בעלי צרכים מיוחדים במסגרות החינוך הרגילות, וסיפוק העזרה המיוחדת התואמת את קשייהם (רייטר).

רק לאחר שהופץ חוזר מנכ"ל משרד החינוך ששמו היה "שינויים במדיניות הטיפול בתלמידים מתקשים בחינוך הרגיל ובהשמת תלמידים בחינוך המיוחד", קיבל הנושא תאוצה ובמה ראויה. בחוזר הוצגה שאיפתו של משרד החינוך והתרבות - שבתי ספר רגילים יעניקו מענה לכלל האוכלוסייה אותה הם משרתים, וישלבו, בהתאם ליכולתם האישיות של התלמידים, ילדים בעלי צרכים מיוחדים במערכת הנורמטיבית (רייטר).

רפורזה זו העמידה בפני המורים משימות חדשות איתן טרם נאלצו להתמודד: הקשיים שנוצרו עקב הפיכת הכיתות להטרוגניות יותר מפאת הרחבת הטווח יכולות ומוגבלויות הלומדים, העלו את הסכנה של היווצרות שחיקה בקרב המורים, שלפי פרידמן נובעת מקומבינציה של תשישות, דה-פרסונליזציה ותחושות חוסר הגשמה מקצועית. לפי מחקרו של פרידמן, רגשות השחיקה קשורות לתפיסות של כישלון מקצועי, אשר מקורו בהבדל שבין תפיסת יכולתו המקצועית לבין הפוטנציאל המקצועי אליו הוא שואף (פרידמן וקס).

מטרת עבודה זו היא לבחון את הקשיים בהם נתקלים המורים המלמדים בכיתות בהן משולבים התלמידים ה-"חריגים", ולבדוק את הקשר שבין קשיים אלה לבין רגשות השחיקה.

הופץ חוזר מנכ"ל משרד החינוך ששמו היה "שינויים במדיניות הטיפול בתלמידים מתקשים בחינוך הרגיל ובהשמת תלמידים בחינוך המיוחד", קיבל נושא שילוב הילדים תאוצה ובמה ראויה. בחוזר הוצגה שאיפתו של משרד החינוך והתרבות - שבתי ספר רגילים יעניקו מענה לכלל האוכלוסייה אותה הם משרתים, וישלבו, בהתאם ליכולתם האישיות של התלמידים, ילדים בעלי צרכים מיוחדים במערכת הנורמטיבית (רייטר).

רפורמה זו העמידה בפני המורים משימות חדשות איתן טרם נאלצו להתמודד: הקשיים שנוצרו עקב הפיכת הכיתות להטרוגניות יותר מפאת הרחבת הטווח יכולות ומוגבלויות הלומדים, העלו את הסכנה של היווצרות שחיקה בקרב המורים, שלפי פרידמן נובעת מקומבינציה של תשישות, דה-פרסונליזציה ותחושות חוסר הגשמה מקצועית. לפי מחקרו של פרידמן, רגשות השחיקה קשורות לתפיסות של כישלון מקצועי, אשר מקורו בהבדל שבין תפיסת יכולתו המקצועית לבין הפוטנציאל המקצועי אליו הוא שואף (פרידמן וקס).

בתי ספר הפועלים בשיטת השילוב שואפים לשלב את כלל התלמידים במערכת החינוך הרגילה, תוך שימוש בדרכי לימוד בלתי שגרתיות ושיתוף פעולה בין המחנכים ללומדים

(Snell & Brown). השילוב דוגל ביתרונות הלמידה של השונה בכיתה רגילה, אשר מביאה לעלייה בכישורים הלימודיים, שיפור יכולת התקשורת, (Fisher & Meyer) הכישורים החברתיים ועוד בקרב התלמידים בעלי לקויות הלמידה וגם להבנה ופיתוח הסובלנות כלפי אחר (Katz & Mirenda).

נושא הזכאות לסייעת נקבע לפי הנחיות משרד החינוך, שהגדיר ארבע דרגות תפקוד אשר תלויות ברמת העצמאות אצל הילדים המשולבים בחינוך הרגיל. כיוצא מכך, כל רמת תפקוד זכאית לכמות מסוימת של שעות סיוע. רמת תפקוד א' (הגבוהה) זכאית למקסימום של 7 שעות סיוע שבועיות, בעוד רמת תפקוד ד' (הנמוכה) ל-24-30 שעות שבועיות.

ההסברים התאורטיים והמחקריים לתופעות השחיקה של המורים מתמקדים בשלושה משתנים עיקריים: הראשון הוא משתני אישיות; השני - משתני רק והשלישי - משתני סביבה ותפקיד

ההשלכות השליליות של מצב השחיקה באות לביטוי בעובד, במקבל השירות ובחברה כולה. כתוצאה מהשחיקה מתרחשים, אצל נותן השירות-העובד, מספר תהליכים. מטרת התהליכים להקטין את המעורבות הרגשית של נותן השירות עד לגבול מסוים ולהשיג שיווי משקל בין מעורבות יתר לבין מעורבות חסר.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

וורגן, יובל  "יישום "חוק השילוב" בשנת הלימודים תש"ע", מוגש לוועדת החינוך, התרבות והספורט

וינקלר, רחל . "שילוב תלמידים חריגים במסגרת הלימוד הרגילה", הגיגי גבעה, ט

Chan, David W.  "Teacher Burnout Revisited: Introducing Positive Intervention Approaches Based on Gratitude and Forgiveness", Hong Kong Educational Research Journal 25(2)

Cook, B.; Tankersley, M.; Cook, L. & Landrum, T.  "Teachers' attitudes toward their included students with disabilities", Exceptional Children 67, pp. 115-135