‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי התרומה של שירות לאומי אזרחי כתחליף לשירות צבאי?

תוכן עניינים

מבוא

שירות אזרחי הוא זכות הנמנעת כיום מחלק מאזרחי המדינה

פרק א'-

השירות הלאומי

הגדרה ותשתית

רקע היסטורי

מניתוק לשילוב

יחס ההנהגה הערבית לשירות לאומי-אזרחי

התנגדות ההנהגה הערבית

סיבות להתנגדות

 פרק ב' – הפייסבוק רשת חברתית כאמצעי ביטוי

הגדרות ודפוסי שימוש

מאפיינים

שימוש בפייסבוק בחברה הערבית

סיכום

רשימת מקורות

על פי החלטת ממשלה נשים הפטורות משירות ביטחון מטעמי דת ומצפון יכולות לשרת שירות לאומי בהתנדבות. בתקנות הביטוח הלאומי (בנות בשירות לאומי בהתנדבות), שירות לאומי מוגדר כ"שירות לתועלת הציבור בתחום הביטחון, למעט צה"ל, בתחום ביטחון הפנים, החינוך, התרבות, קליטת העלייה, הבריאות, הרווחה החברתית, הפיתוח הקהילתי, ההתיישבות, איכות הסביבה ובתחום אחר שאישר השר לעניין תקנות אלו". בימים אלה מגובשת הצעת חוק שירות אזרחי לאומי, חוק שיעגן בחקיקה ראשית את הנהלים והתקנות שהסדירו את התחום עד היום. העלאת החוק לדיון בכנסת במטרה לעגנו בחקיקה ראשית – גם אם אינו מחדש דבר מבחינה תוכנית, אלא רק "מעלה" את הנהלים לרמת חוק – היא לטעמי הזדמנות לדון בצורך להרחיב את האפשרות לשרת שירות לאומי ולהחיל זאת על כלל אזרחי ישראל. ראשית אבקש מכאן ולהבא להחליף את שמו של השירות כאמור ל"שירות אזרחי", שכן הלאום הישראלי נתפס בעיני רבים כזהה ללאום היהודי. מהסיבות שאפרט להלן, יש לדעתי להפוך את השירות לנחלת כלל אזרחי המדינה – יהודים וערבים כאחד. (בר זוהר)

ההנהגה הערבית מתנגדת לשירות לאומי אזרחי של ערבים, למרות שמדובר בשירות חברתי המיועד לשרת את החברה הערבית.

הנימוקים של ההנהגה הערבית להתנגדות נובעת מהעובדה כי הם לא שותפו בתהליכי קבלת החלטות ויש בזאת פגיעה רגשית, תרבותית ומנטאלית על רקע המאבקים החברתיים לשלום ולשוויון בין החברה הערבית לחברה היהודית.

החברה הערבית בישראל לא הפנימה עדיים כי היא חברת מיעוט וכל אשר תעשה יהיה כרוך במאבקים ובמיוחד נוכח העובדה שהחברה הערבית חשה כל השנים ואינה יוצאת מתחושות הקיפוח וחוסר השוויון.

ההנהגה הערבית מסיתה בכל דרך אפשרית נגד ההתגייסות לשירות הלאומי אזרחי.

משתמשת בכל הכלים העומדים לרשותה.

בשנים האחרונות משמשת הרשת החברתית פייסבוק כפלטפורמה חופשית להסתה, לקללות, לאיומים תוך שימוש בקריקטורות ובתמונות מאיימות. (חטינה)

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

פרופ' אביעד קליינברג, איך לא להאמין בלי להתנצל, ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב (2019)

ד"ר ד' חנין וד"ר ד' פילק, מה לעשות עכשיו, עורך: איתי זיו, ספרי עליית הגג-ספרי חמד, (2019)

א' גבאי, הכל אפשרי, הוצאת ספרי חמד, תשע"ט-2019