‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי ״העיר הלבנה״ תל-אביב?

תוכן עניינים

תוכן 2

רקע כללי - הכרזת אונסק״ו 3

הסגנון הבין-לאומי - התנועה המודרנית. 4

השימור בתל-אביב-יפו 5

קריטריונים להערכת מבנים לשימור בתל-אביב-יפו 7

רקע היסטורי 9

המרקם העירוני 10

תוכנית גדס. 10

תאוריות וגישות אורבאניות ואדריכליות חדשות. 11

התוכנית. 13

גבולות התוכנית. 13

מערך הרחובות החדשים. 14

שדרות בן גוריון 15

הבלוק העירוני של גדס. 16

הגדרת המגרש.. 17

התפתחות העיר הלבנה בפועל והמשך צמיחתה לאחר קום המדינה. 18

הסגנון הבינלאומי בארץ ישראל. 20

היסטוריה אדריכלית. 21

הסגנון הבינלאומי במאה ה21. 22

אזורים וגבולות. 23

מבנים ידועים בעיר הלבנה. 24

מוזיאון הבאוהאוס. 25

מבוני העיר הלבנה. 25

העיר הלבנה בימינו 26

ביקורת. 27

סיכום. 29

מקורות. 30

בעבר הכריז אונסק״ו, ארגון האומות המאוחדות לענייני מדע, חינוך ותרבות, על אזור ״העיר הלבנה״ בלב תל-אביב כאתר מורשת עולמי. ההחלטה התקבלה פה-אחד במועצת אונסק״ו, שחברות בה 21 מדינות.

בהכרזה נקבע כי המתחם, שתוכנן לפני כ-70 שנה (בין שנות ה-30 לשנות ה-50), שמר על צביונו הייחודי לאורך השנים, ועל כן הוא בעל ערך תרבותי ואדריכלי בין-לאומי. ההכרזה היא למעשה הכרה בין-לאומית רשמית בייחודה של תל-אביב כמייצגת בצורה מובהקת את אדריכלות הסגנון הבין-לאומי (״באוהאוס״).

הכרזת אונסק״ו אינה מבטיחה כספים לשימור, ואין לה מעמד תחיקתי.

הכרזת אונסק״ו חלה באופן כללי על שלושה אזורים בתל-אביב, ואלה הם :

1. האזור שבמרכזו כיכר דיזנגוף, המשתרע בין שדרות בן-גוריון, שדרות בן-ציון ורחוב אבן-גבירול;

2. אזור לב העיר, שנכללים בו שדרות רוטשילד מרחוב נחמני עד תיאטרון ״הבימה״ והרחובות שבסביבה;

3. אזור ״מתחם ביאליק״, שנכללים בו הרחובות ביאליק, הס, אידלסון ועוד.

בעבר החליטה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בתל-אביב להגביל את הבנייה החריגה במתחמים השוכנים באזורים שהכרזת אונסק״ו חלה עליהם.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

נאווה לוונהיים , שימור אתרים, מרכז מחקר ומידע של הכנסת, הוגש לוועדת הפנים ואיכות הסביבה

המחלקה לשימור אתרים ומבנים, עיריית תל-אביב-יפו

מיכאל לוין, עיר לבנה אדריכלות הסגנון הבינלאומי בישראל, הוצאת מוזיאון תל אביב

עופר רגב, טיול קטן בעיר הגדולה, משרד הביטחון ההוצאה לאור