‏290.00 ₪

כיצד באים לידי ביטוי איסורים על השתתפות בחרם על מדינה במסגרת יחסי החוץ?

תוכן עניינים

שאלת המחקר

מבוא

איסורים על השתתפות בחרם

ארה״ב

במישור הפדרלי

סנקציות

תחולה

אכיפה

במישור המדינתי

קנדה

החוק באונטריו

סנקציות

תחולה

צרפת

גרמניה

הולנד

איסורים על קריאה להטלת חרם

חוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם

העתירה לבג"ץ

קמפיין ה BDS

תמיכה והשפעה של ה-BDS בישראל ובעולם

ביקורת ופעולות נגד ה BDS

תנועת ה- BDS מציירת עצמה כלא פוליטית

הסוואת ה- BDS ככלי מחאה פרוגרסיבי

BDS: כולם מוזמנים (גם ציונים)

תנועת ה- BDS מקדמת מפורשות את זכות השיבה

BDS בשירות מיתוגה של ישראל כאפרטהייד

גם BDS חלקי או סלקטיבי משרת את המטרה

יחסי החוץ של ישראל

היחסים עם המעצמות

יחסי ישראל ארצות הברית

יחסי ישראל ברית המועצות

יחסי ישראל רוסיה

האיחוד האירופי

היסטוריה

יחסי האיחוד האירופי וישראל במאה ה21

מדינות ערביות ומוסלמיות

החל משנות התשעים

יחסי ישראל טורקיה

החרם הערבי

האו"ם וגופים בינלאומיים

אסיה

ידידות בעולם

מדינות העולם השלישי

סיכום

ביבליוגרפיה

בחינת האיסורים בחקיקה על השתתפות בחרם, מחד, ועל קריאה להטלת חרם, מאידך, מעלה תמונה מורכבת למדי. הטעם המרכזי למורכבות זו נעוץ בכך, שעל פי רוב אין המדובר בהוראות חוק מפורשות, כי אם בהוראות שייתכן וניתן להחילן על דרך הפרשנות גם על הסוגיה בה עסקינן. נוסף לכך, הוראות חוק רבות נועדו ליצור איסורים שיקיפו פעולות מגוונות הנתפסות בעיני המחוקק כהשתתפות בחרם, ומכאן הסרבול ואי הבהירות הטמונים בהוראות אלה. אנסה להפיג מעט מענני אי בהירות אלה באמצעות התבוננות בביטויים השונים של החרם הערבי (כדוגמא לחרם בינלאומי) ושל ההשתתפות בו, מהם נגזרים האיסורים השונים שקבע המחוקק בניסיון להתמודד עם הסוגיה[1].

החרם הכלכלי שהכריזה הליגה הערבית[2] על ישראל למן ראשית ימיה (למעשה, החרם הוכרז רשמית עוד בשנת 1945 והוחל לאחר מכן על מדינת ישראל[3]), נועד לבודד את ישראל מהקהילה הבינלאומית ובכך למוטט את כלכלתה. מקובל להבחין בין 3 רמות החרם: חרם ראשוני, האוסר על סחר ישיר בין ישראל למדינות ערב[4]; חרם משני, המופנה כנגד מדינות וחברות הסוחרות עם ישראל; וחרם שלישוני, הכרוך ביצירת ״רשימה שחורה״ (blacklisting) של חברות הסוחרות עם אותן חברות הסוחרות עם ישראל[5].

דוגמאות להשתתפות בחרם המשני הינן סירוב לסחור עם ישראל, בעקבות דרישה מהמדינה המחרימה והנפקת תעודת מקור שלילית, המצהירה כי אין בסחורה המיוצאת למדינה הערבית רכיבים מתוצרת ישראל. ביטוי להשתתפות בחרם השלישוני ניתן לראות במסירת מידע באשר לקשר של אדם לפעילות של ארגון צדקה התומך במדינה המוחרמת.

החקיקה בה עסקינן הינה חקיקה במסגרת המשפט הפנימי של כל מדינה, במובחן מן הדין הבינלאומי ומאמנות בינלאומיות, ואחד הרציונאלים העומדים בבסיסה הינו הגנה על חופש הסחר הבינלאומי. החקיקה מנסה להתמודד עם החרם המשני והשלישוני (שהרי החרם הראשוני אינו רלוונטי לעניין זה באוסרו על סחר בין ישראל למדינות ערב), שמיושם ומופעל בדרכים שונות, כפי שהודגם לעיל.

לבסוף יצויין, כי בארה״ב קיימת הן חקיקה האוסרת על השתתפות בחרם, והן חקיקה שמפעילה חרם.

מצגת BDS קמפיין חרם על ישראל

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

אמנון רובינשטיין וברק מדינה המשפט החוקתי של מדינת ישראל (מהדורה שישית)

Baylis, John, Steve Smith, and Patricia Owens. The Globalization of World Politics: An Introduction to International Relations