‏290.00 ₪

שאלת המחקר

מה משפיע על טיב יחסה של התנועה הרפורמית לישראל החל מ-1980 ועד היום?

תוכן עניינים

רקע     

יחסה של הקהילה היהודית הרפורמית בארה"ב למדינת ישראל, מהקמתה ועד שנת

הקהילה הרפורמית ומדינת ישראל הצעירה          

תפנית בששת הימים      

יחס בין הממשלה להנהגת הרפורמית      

נדבנות יהודית  

התחממות היחסים בין הרפורמים לישראל ולציונות בשנות השבעים

מהסתייגות לתמיכה      

רוכשים אדמות בארץ הקודש      

מקור השראה ליהודים בעולם – ובית לנרדפים      

חילוקי הדעות לא קרעו את הרפורמים     

בין מלחמות העולם – אידיאולוגיה ציונית הפכה מקובלת יותר         

תחילה – הרפורמים "לא התלהבו" מציון   

"שיבת ציון" של התנועה הרפורמית         

היהדות בארה"ב "הולכת שמאלה"           

"מרכז רוחני בארץ ישראל"          

יהודים רבים מכריזים על עצמם כרפורמים           

שוק החלופות הדתיות בישראל   

סולידריות בין יהודי ישראל ליהודי התפוצות         

העדיפו "זמן" על "מקום" 

עם הפנים לציון  

השינוי – מצע קולומבוס  

טיפוח חיים יהודיים        

תורה, א"י, שוויון ונישואי גאים     

הרפורמים מקימים ישובים בא"י   

עדין – התנועה האורתודוקסית "מנצחת" בישראל  

פרק ג: המאבק של התנועה ליהדות מתקדמת בישראל      

גיור      

הישג של הרפורמים – רשאים לגייר בתפוצות       

יהדות כציוויליזציה ולא כדת        

מיהו יהודי        

האתגר של התנועה הרפורמית – דווקא בישראל   

מעגל החיים      

נשות הכותל      

חינוך    

תגובת התנועה הרפורמית בארה"ב למאבקים בישראל      

יהדות ארה"ב – מזוהים עם השמאל, ושמאלה       

האם הג'י סטריט הוא פרו ישראלי?          

סיכום, דיון ומסקנות       

לעומתיות         

הולכים ציונה – וחוזרים לגולה     

"ציונות של השרדות"      

התחממות היחסים        

מקורות

התנועה הרפורמית תחילה לא צידדה במטרותיה של התנועה הציונית שכללו דרישה לשיבת כל היהודים לארץ ישראל. רבנים רפורמיים רבים, בדומה לרבנים אורתודוקסיים, הסתייגו מאופייה החילוני של הציונות. אך עם זאת, לא הייתה התנגדות מוחלטת לרעיון הציוני. רבנים ופעילים רפורמיים היו מוכנים לתמוך בהתיישבות יהודים בארץ ישראל, אך לא בהקמת מדינה יהודית שם.

בראשית המאה ה-20, נוסדה התנועה הציונית בארצות הברית, ואיתה נמנו פעילים רפורמים. רבים מן הפעילים, החלו לטעון כי לא קיימת סתירה בין המפעל הציוני לבין המשך החיים בתפוצות, הם אימצו עמדה "פילנתרופית" שעל פיה עליהם, כיהודים בעלי רווחה כלכלית וחופש דתי ופוליטי, לסייע בתרומה כספית ובהשפעה ציבורית למפעל הציוני.

בשנים שבין מלחמות העולם, עמדתה של התנועה הרפורמית השתנה כלפי הציונות. הדור החדש שקם, ביקש לאמץ מחדש תפיסות ומנהגים מסורתיים יהודיים. הוא פנה אל הציונות כתחליף אידאולוגי לאחר שלא חפץ יותר בתיאולוגיה הישנה. בנוסף, מקרי האנטישמיות ועליית המשטרים העוינים כלפי יהודי אירופה, הגבירו את תחושת הסולידריות היהודית.

לפני מלחמת העולם השנייה, התחסלה הקהילה הרפורמית בגרמניה. אלפי יהודים כתוצאה מכך, החליטו לעלות לארץ ואף להקים בישראל קהילות רפורמיות. אולם האידיאולוגיה הרפורמית הייתה שונה מזו של הזרמים הציוניים המקובלים באותה העת.

על אף שרבים מן הרפורמיים עמדו בראש המאבק להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, ולמרות שהתנועה הרפורמית החליטה להטמיע את תפיסתה ועקרונותיה בארץ ישראל, התנועה עדיין לא זכתה לעמדה שווה לזו שיש לאורתודוקסיה. התנועה רכשה לה אחיזה בארץ, וליהדות הרפורמית יש כיום נוכחות בישראל פרט לבתי כנסת, מוסדות חינוך ויישובים.

לסיכום אטען שלתנועה הרפורמית תחילה היה יחס דו ערכי כלפי מדינת ישראל, וכן מהוסס, בלשון המעטה. הם האמינו שחיים יהודיים ניתן לקיים גם בתפוצות, ולא הסכימו עם הדעה כי יש "להכריח" יהודים לעלות ארצה. עם שואת היהודים, ולאחר מכן מלחמת ששת הימים, כתוצאה ממה שהגדרתי "ציונות של הישרדות" השתנתה תפיסת היהדות הרפורמית בנוגע לציונות, והתנועה הראתה יותר התלהבות, עלייה, התיישבות וציונות. אבל, כחלק מהתפיסה הגלותית של התנועה הרפורמית, בשנים האחרונות, שאין חשש של ממש לשרידות העם היהודי ניכר כי התנועה המרכזית הרפורמית בארה"ב, שהקימה את ג'י סטריט, מראה את גבה לציונות בא"י, באמצעות דוגמאות רבות שהזכרתי בפרק ד'.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

בר-זוהר מ', קיצור תולדות ישראל, הוצאת ספרי חמד (2018)

ג' טאוב. הנאורות (עורך) (הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 2018)

אביעד סנדרס, יהדות ארצות הברית - בין יהודה לישראל, כתב העת ״דעות״, גיליון 62, באתר נאמני תורה ועבודה