‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי מעמד אנוסי ספרד תחת השלטון הספרדי נוצרי והמוסלמי ?

 תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר

הרקונקיסטה והאינקוויזיציה הספרדית

אכזריות החקירות

פנולוגיה

מסורות יהודי ספרד

האנוסים מספרד

גירוש ספרד

מנהגים שהשתרשו בקרב צאצאי האנוסים

חזרה בתשובה של מומרים

משפט עברי

יהודים בסתר או נוצרים לכל דבר: מחלוקת בער ונתניהו

העונשים הפומביים

ארגון, כפיפות וסמכות

תור הזהב

האיסלם וספרד

פרוטקטוראט

ראש הגולה וגאוני בבל (ישיבת פומבדיתא וישיבת סורא) וארץ ישראל.

בית הכנסת

חינוך

סיכום

ביבליוגרפיה

מקורות ראשוניים

מקורות משניים

יהדות ספרד על גרורותיה השפיעה רבות על ההוויה היהודית העולמית עד לימינו תוך הנחלת המבטא הספרדי השליט בעברית, שפת הלאדינו ומנהגי יהדות מהרב קארו ועד הרב עובדיה יוסף. יהודי ספרד ראו בעצמם כאליטה סנובית וחתמו שמם ב"ס"ט" (ספרדי טהוד אוסופו טוב) ובזמנו סרבו להינשא ליהודים אשכנזים שנחשבו נחותים יותר מבחינה מעמדית. אחר כך בשנות החמישים עם עליית יהדות ערב ההגמוניה התהפכה ושלטו מפא"י האשכנזי שלט בכיפה ונתן הטון הבן-גוריוניסטי.

בימים אלו צובאים עשרות אלפי ישראליים על דלתות שגרירות פורטוגל במטרה להוכיח שהם צאצאי אנוסי ספרד כדי לקבל אזרחות פורטוגלית אירופאית.

האינקוויזיציה הספרדית הייתה מוסד ספרדי שנוסד בידיהמלכים הקתוליים בשנת 1478 על מנת לאחד את ספרד מבחינה דתית, לשמור על האורתודוקסיה הקתולית, להילחם במינות ולשמור על טוהרה המוסרי של הקהילה הנוצרית בספרד. האינקוויזיציה הספרדית נבדלה מהאינקוויזיציה האפיפיורית בכך שהייתה כפופה למלך, ולא לכנסייה, ובכך שימשה למעשה זרוע של המדינה.

כמוסד כנסייתי הוגבלה סמכותה של האינקוויזיציה לנוצרים בלבד, והיא פעלה בעיקר נגד מומרים מיהדות או אסלאם שנחשדו באינאמנות לדתם החדשה. כמו כן, הדבירה כליל את הרפורמציה הפרוטסטנטית שניסתה להכות שורשים בממלכה. מאחר שלמן המאה ה155 לא הותרה ישיבת בני דתות אחרות בספרד, הייתה כל אוכלוסייתה נתונה למרות האינקוויזיציה.

האינקוויזיציה הספרדית בוטלה 4 פעמים. נפוליאון ביטלה לראשונה בשנת 1808, קורטס של קדיס ביטל אותה שוב בתאריך 22 בפברואר 18133. היא נוסדה מחדש בשנת 1815 על ידי האבסולוטיזם והריאקציה של מלך ספרד פרננדו השביעי, היא בוטלה שוב במרץ 1820 לאחר כינונו של המשטר החוקתי, הביטול בוטל בסוף 1823 כאשר התמוטט המשטר החוקתי, אך האינקוויזיציה לא חזרה לפעול. היא בוטלה סופית ב15 ביולי שנת 1834. 

האינקוויזיציה הספרדית נוסדה בשנת 1478 , לאור סיומה הצפוי של הרקונקיסטה ביוזמת הנזיר הדומיניקני תומאס דה טורקמדה. בתקופה זו היו בספרד יהודים רבים, וכן מוסלמים, שרובם חיו באנדלוסיה, וצפויים היו להיכנס תחת השפעת הכתר הספרדי. היהודים והמוסלמים לא היו, כאמור, תחת סמכותה של האינקוויזיציה, כיוון שסמכותה הוגבלה לנוצרים בלבד, אך נראה שהיה חשש גדול מפני השפעותיהם המזיקות של הכופרים, כמו גם מחוסר הנאמנות לנצרות של המומרים החדשים.

לאחר גירוש ספרד בשנת 1492 לא נותרו עוד יהודים בספרד באופן רשמי, וכל גילוי של יהדות הפך להיות עניינה של האינקוויזיציה, מכיוון שגילוי זה חייב היה להיות מעשהו של מומר המנסה לשוב ליהדותו. בתחילת המאה ה16 הגיעההרפורמציה הפרוטסטנטית לשטחי הקיסרות והאסלאם הוצא אל מחוץ לחוק בספרד, כך שידיה של האינקוויזיציה היו מלאות עבודה. מצב זה נמשך אל תוך המאה ה17, אך בשנת 1609 גורשו המומרים ממוצא מוסלמי אל מחוץ לספרד, ולקראת השליש האחרון של המאה גוועו מלחמות הדת, והאינקוויזיציה הלכה ושקעה עד ביטולה הרשמי ב1834.

האינקוויזיציה לא החליפה את רשות השיפוט החילונית, ופעלה במקביל אליה. הנאשמים נמסרו לידי האינקוויזיציה רק במקרה שביצעו עברות שנשאו אופי דתי. בראשה של האינקוויזיציה עמדו אינקוויזיטור חוקר ראשי, לדוגמה תומאס דה טורקמדה, האינקוויזיטור הראשי המפורסם ביותר. עלפי רוב, האינקוויזיציה חקרה את ההאשמות שהובאו לפניה ביסודיות רבה יותר מהרשות החילונית, והשאירה פרוטוקולים מפורטים מחקירותיה. 

הנאשם היה נעצר על ידי האינקוויזיציה אם לידי חוקריה נמסר מידע שלפיו הוא אשם בעברות כנגד הדת. המידע יכול היה להגיע כתוצאה מהלשנה, שמועה, או חשדות שפיתח האינקוויזיטור כתוצאה מהיכרותו עם הקהילה בתוכה פעל. העברות החמורות כללו ביצוע פולחנים יהודים או מוסלמים, זלזול בפולחנים הקתולים או שחיתות מינית. גם הטלת ספק בקדושת הסקרמנטים, ביגמיה, התחזות לכומר או זלזול בכוחו של הממסד הכנסייתי היו עברות חמורות, על רקע החשד שמדובר במינות פרוטסטנטית. הסתת אחרים לביצוע אותן העברות העלתה את חומרת המעשה בעיני בית הדין. עברות קלות יותר כללו את נשיאת שם האל לשווא, פקפוק בעיקרי אמונה, עדות שקר, וכיוצא בזה.

בפועל, היה הנאשם נעצר על ידי אצילים שעבדו בהתנדבות בשירות האינקוויזיטורים, כדי להוכיח את אדיקותם הדתית. רכושו של הנאשם היה מוחרם, ומימן את מאסר הנאשם במשך זמן חקירתו. מכיוון שהחקירה יכולה הייתה להמשך מספר חודשים, או אפילו שנים, היה כספו של הנאשם עשוי להיגמר עד לשחרורו. חיזוק נוסף לכך מצוי בעובדה שהאינקוויזיציה לא החזיקה בבית כלא מסודר, ועלפי רוב נאלצה להשתמש במבנים ציבוריים כגון בית חולים, מנזר או מבנה שנתרם על ידי אחד האצילים המקומיים. עלות ההחזקה במבנים אלו הייתה גבוהה, ויש עדויות רבות המספרות על נאשמים שיצאו מהמשפט עם גזר דין קל, אך פשטו רגל בעקבות תקופת המאסר הממושכת. כאמור, היו תנאי המאסר סבירים, אך האינקוויזיציה לא הייתה מוכנה שדעות כפירה יופצו בקרב האסירים שהיא מחזיקה, וכך אדם שהובא לחקירה על רקע עוון קל יחסית ילמד את דרכיהם הנלוזות של שותפיו למאסר. לשם כך, אסיר שהיה מתעקש לקלל את האל נאסר על ידי סוג של מסכה שמנעה ממנו דיבור, ואסיר שהתעקש להשתולל הוצמד אל הקיר בצווארו באמצעות מוט שמנע ממנו לזוז. מלבד זאת, לא הייתה פגיעה מכוונת באסירים, אם כי ריכוז האסירים בהחלט יכול היה להיות מצע טוב להתפשטות מחלות.

הנאשם היה מובא לפני אינקוויזיטור שהיה מבקש ממנו הודאה, אך לא היה מגיש לו כתב אישום, ולא אומר לו במה הוא מואשם. לעתים הודו אנשים בפשעים שונים לחלוטין מאלו שהאינקוויזיטור התכוון אליהם מלכתחילה. לפעמים שימשה ההודאה כניסיון של הנאשם להימנע מעינויים, להסתיר חטאים כבדים יותר, לגלות מי האשימו או להימנע מתקופת המאסר הממושכת והיקרה. שיטות החקירה של האינקוויזיציה כללו שימוש מסוים בעינויים, אך שימוש זה היה מוגבל יחסית. למעשה, היו נהוגים שלושה סוגי עינויים בלבד. הסוג הראשון כלל את קשירת הנאשם למשקולת כבדה, מתיחתו, ושחרורו בבת אחת אל הרצפה, כך שהיה מקבל מכה חזקה. סוג העינוי השני כלל את קשירתו של הנאשם כך שלא יכול היה לסגור את פיו, והזרמת מים אל תוך פיו כדי ליצור תחושה של מחנק. העינוי השלישי כלל את קשירת הנאשם בחבלים לסד כלשהו, ומשיכת החבלים במהירות כך שהם פצעו את הנאשם. העינויים נועדו כדי לחלץ הודאה של הנאשם בפשע שיוחס לו, ולא כדי להענישו. הודאה בזמן העינוי לא הייתה תקפה בבית המשפט, והיה צורך בכך שהנאשם יחזור עליה שנית בדעה צלולה. עם זאת, לא הייתה שום בעיה להחזיר נאשם סרבן אל חדר העינויים. למרות שלרוב לא היו העינויים קטלניים, ובוודאי לא חמורים יותר מאלו שהיו נהוגים ברשות החילונית בתקופה זו, האינקוויזיציה זכתה בשמה האכזרי על רקע שיטות פעולה אלו.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ספר העובדות העולמי של הסי. אי.איי. CIA, 2019

מונטגומרי ואט, תולדות ספרד האסלאמית, תרגם עמנואל קופלביץ, הוצאת כרמל, ירושלים, 2017.

ג' טאוב. הנאורות (עורך) (הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 2018)

Green, Toby. Inquisition : the reign of fear. New York: Thomas Books