‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד מצטיירת דמותם של הרמטכ"לים גבי אשכנזי מול דן חלוץ בתוכנית הסטירה "ארץ נהדרת" ?

תוכן עניינים

מבוא. 3

שאלת המחקר. 4

סקירת ספרות. 5

סקירת ספרות. 5

הומור. 5

שני עקרונות ההומור. 5

עקרון ההפתעה. 5

עקרון ההבחנה בין "אני" ל - "אחר". 7

הומור ואינטליגנציה. 7

ז'אנרים בהומור. 8

ארץ נהדרת. 10

מבנה התכנית. 11

דמויות ופינות בתוכנית. 12

המיוחדים (ספיישלים) 14

משתתפים ודמויות. 15

ההשפעה. 16

הביקורת. 18

דן חלוץ. 19

הדרך הצבאית. 19

דמות דן חלוץ בארץ נהדרת. 22

גבי אשכנזי 23

הדרך הצבאית. 23

החיבור הציבורי 25

דמות גבי אשכנזי בארץ נהדרת. 25

השפעה על הציבור. 26

המקור בדמויות או בזמן 27

סיכום. 29

ביבליוגרפיה. 31

עבודה זו תעסוק בנושא ייחודי לנוף האקדמי הישראלי.

משמעות השפעת ההומור הסאטירי על תפיסת הצופה בדמויות ציבוריות הינה נישה אינטלקטואלית בגוף השאלה המרכזית באשר למידת ההשפעה של התקשורת, ובמיוחד תקשורת ההמונים, על עיצוב הדמות הציבורית בעיני האזרח והאם אנו, כחברה נאורה ומתקדמת, אכן מולכים כעדר אחר עיצוב זה.

בשונה משאר אמצעי התקשורת, טלוויזיה נחשבת למדיה החשובה ביותר בכל בית אב וביחס התא המשפחתי כלפיה כמי שנדונה לספק בידור משפחתי, מידע שוטף ועדכני בכל תחומי החיים והעברת מסרים ותכנים רבים.

האם הצופה מודע לכוחה? בשונה מקריאת עיתון למשל, בו הקורא מודע ומחשיד הדברים הכתובים ליוצריהם בדבר מנטרות ואג'נדות, בין אם של בעלי העיתון, העורך או הכותב, ואף בולם תודעתו לבל תתפתה להשפעה חיצונית שכזו. גם לתוכניות טלוויזיה אחרות הצופה מזהיר עצמו בדבר מסרים ותכנים המסתירים כוונה שונה מזו המוצגת והצופה נמצא מלמד עצמו להתייחס בספקנות ובחשדנות כנגד היוצר או הקריין. אם כן, נלמד בעבודה זו, כי לתוכנית הומור טלוויזיונית המשלבת סאטירה המודיעה מראש לצופה כי בדברים אמת רצופה המשתקפת מן המציאות ולא מעבר, הרי שמלכתחילה הצופה מסיר כל מגננה מתודעתו לאור ההומור ולאחר שסיים לצפות בדברים המשתקפים מן המציאות נוצר הקשר בתודעתו בין הבידור וההומור על מצב רע מראשיתו ובכך ניתן לומר כי עיצוב תודעתו הושפע.

האם מידת ההשפעה הביאה לשינויים בגישת הציבור כזרם נהר שוצף וגועש הדורש עשייה ושינויי מיידי?

עיסוק בתוכנית "ארץ נהדרת" היה מתבקש לאור מדרוג הצפייה לה זכתה לאורך השנים כקובעת סטנדרטים חדשים מעונה כמוכתרת לבכורה על שאר התוכניות וכבעלת השפעה עמוקה על החברה שגחלתה אהבה גדולה לתכנית עד כדי חדירתה לשיח הציבורי, ללשון היומיומית ולגישת הציבור כלפי מושאי התוכנית בעקבות עיצוב הדמויות בה. הכל רצו בה והכל בקשו להיות בעלי שיח בה. אישי ציבור ופוליטיקאים נהרו לתוכנית בתקווה למצוא חן בעיני העוסקים בה בכדי להגיע בדמותם אל הצופה שכן לאור ההמונים – מי הוא זה שיבחל באמצעי?

"ארץ נהדרת", מתוקף מעמדה, עסקה רבות בנושא מלחמת לבנון השניה (2006) על מחדליה וכשליה המיוחסים לאישים שעסקו בה ומהם ששאר אמצעי התקשורת ייחדו הקלוקלות.

במיוחד ניתן להבחין בין תפיסות לגבי הרמטכ"לים (לשעבר) – דן חלוץ למול גבי אשכנזי. עומק השוני בתפיסה הביא לחקירת ההשפעה בעבודה זו והאם התוכנית "ארץ נהדרת" עזרה לשוני להתגבש ואף סייעה לו או שמא הציבה המציאות כפי שמשתקפת בעניינו והציבור גמל בליבו להביא לשינוי הנחקר.

לעניות דעתי, יש מקום לחקור לעומקם של דברים ולהשוות הנושא הנ"ל למול התוכנית "זהו זה" בתקופת מלחמת המפרץ. במיוחד יש ליתן את הדעת לענין עיצוב דעת הקהל בזמן לחימה או חירום והאם התקשורת החופשית אכן ראויה לחופש זה והיכן משרד התקשורת ומועצת העיתונות בתפקידם הרגולטיבי האמון על הגנת הציבור ותקנתו?

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

אברהם, א., פירסט, ע. ואלפנט לפלר, נ. הנעדרים והנוכחים בזמן צפיית שיא: מגוון תרבותי בשידורי ערוצי הטלביזיה המסחריים בישראל. הרשות השנייה לטלביזיה ולרדיו.

אטקוף, נ. הישרדותם של היפים ביותר. (תרגום ד. לוי-ינוביץ). חיפה: הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה / זמורה ביתן.