‏290.00 ₪

58 עמודים 

עבודה אקדמית מספר 737

כיום קיימים ופועלים במדינת ישראל בתי ספר יחודיים אזורים ועל-אזורים הפזורים בכל הארץ.

בתי ספר אלו מייחדים את פעילותם הפדגוגית, בנוסף לנושאי הליבה המוכתבים ע"י משרד החינוך, לרעיונות חינוכיים אחרים, כפי שניתן למצוא בזרם הדמוקרטי,  בזרם האנתרופוסופי ובזרם הסיינטולוגיה.

הזרם הדמוקרטי

 החינוך הדמוקרטי מושתת על זכויות האדם, בהן הזכות לכבוד, חופש הבחירה, חופש הביטוי, חופש התנועה וכדומה. בתי הספר הדמוקרטיים שונים זה מזה, אך כולם שואפים ליצור סביבה המאפשרת שמירה על זכויות האדם ועל החופש והעצמאות של התלמידים. הבחירה בבתי ספר אלו באה לידי ביטוי ומימוש זכותם של התלמידים להיות אחראים לסדר היום שלהם ולבחור מה יעשו עם זמנם.  ברוב בתי הספר הדמוקרטיים עקרון זה מבוטא דרך אפשרות שעומדת בפני התלמידים לבחור בשיעורים ולהרכיב לעצמם את מערכת השעות שלהם. ישנם גם בתי ספר דמוקרטיים בהם אין הבחירה ממוסדת באמצעות שיעורים, ובהם ניתן לתלמידים החופש המוחלט לעשות כרצונם. זכות הבחירה פירושה שבית הספר מכבד את השוני בין התלמידים ומאפשר להם לבטא את תחומי העניין שלהם.

כמו כן, עיקרון הבחירה מבטא עיקרון אחר בחינוך הדמוקרטי, לפיו האדם יכול לכוון את דרכו בעצמו ולהיות אחראי לגורלו.

רב גילאיות

החינוך הדמוקרטי אינו מאמין בהפרדה פרטנית של ילדים על-פי גילם באמצעות כיתות אם, והתלמידים בוחרים את חבריהם ואת שיעוריהם כאוות נפשם. המקור לאמונה זו הינו תפישת העולם שקובעת כי כל אדם מתפתח בקצב שונה: למידה רב גילאית של התלמידים  מאפשרת להם ללמוד ולבלות עם תלמידים  שונים, המתאימים לרמתם בתחומים שונים.

ישנם הגורסים כי המפגש עם תלמידים  בגילאים שונים מעודד סובלנות בין התלמידים ואת היכולת לקבלת השונה, מפחית את האלימות האופיינית לבתי ספר שמרניים (במיוחד בישראל), ויכול להרחיב את המעגל החברתי של התלמידים.

בחוק החינוך הממלכתי  של מדינת ישראל  התשי"ג– 1953 מעוגנת הזכות הקובעת

שבמידה ויש רוב של  75% מההורים בבית-ספר לפחות,  יכולים ההורים  לקבוע רבע מתוכנית

הלימודים, בסוף שנות ה 70 של המאה העשרים, הוקמו בתי ספר העל אזוריים הראשונים בארץ.

בין מוסדות החינוך שנכללים בתת-המגזרים היחודיים, ניתן למצוא את רשת החינוך התורני "מעיין", שפועלת במגזר החרדי, בתי ספר לאומנויות, למדעים ולטבע, בתי הספר הדמוקרטיים, בתי הספר של תל"י ובתי ספר הפועלים בגישה האנתרופוסופית.

מגמה נוספת שהתפתחה בשיתוף פעולה עם משרד החינוך ובעידודו,  הייתה התפתחות רעיון האוטונומיה החינוכית של בתי הספר.

 על פי רעיון זה, משרד החינוך מעודד את בתי הספר להגדיר את "האני מאמין" החינוכי שלהם, וליישם אותו בתוכניות הלימוד .

בעקבות מגמה זו, הוקמו רשתות ארציות של בתי ספר ניסויים, בתי-ספר בניהול עצמי ובתי- ספר קהילתיים. מגמה נוספת היא התפתחותן של כיתות ייחודיות על-אזוריות,  בעיקר בחטיבות הביניים,. כיתות אלו מתמקדות בתוכניות לימודים מסויימות , כמו מחול, תקשורת ואמנויות.  

על מנת להתקבל לכיתות יחודיות אלו, על התלמידים לעבור מבחני קבלה, ואליהן מגיעים תלמידים בעלי כשרון באותו תחום לימודים יחודי.

בשנת 2002, פורסם דו"ח ועדת ויינשטיין. את הועדה הקימה מי שהייתה באותה תקופה מנכ"לית משרד החינוך, רונית תירוש. ועדת "וינשטיין" קבעה כי למערכת החינוך  בישראל אין כלים ברורים וחד-משמעיים להתמודד עם תופעת  מערכות החינוך היחודיות.

בדו"ח הועדה,  מופיעות המלצות  הבאות:

1. הפעלת תקנון ותהליך ארצי אחיד לאישור ולפתיחה של בתי
ספר ייחודיים על-אזוריים ומרחבי חינוך – ממלכתיים ומוכרים שאינם רשמיים.  
על  התקנון והתהליך להיות אחידים למרחבי החינוך ולכל בתי הספר
הייחודיים העל-אזוריים במערכת, יסודיים ועל-יסודיים, ממלכתיים ומוכרים שאינם רשמיים. הרשות או המחוז יחליטו, בכל מקרה ולגופו של עניין, לגבי יכולתו של בית הספר להיות ייחודי מכל סוג שהוא, לפי התנאים  שיפורטו להלן. המערך יופעל באופן שיאפשר להביא לידי ביטוי את הצרכים הייחודיים של בתי ספר שונים ובהתאמה לאופיין של רשתות במקום שהם קיימות. התקנון והתהליך יכילו נהלים וכללים רלבנטיים להקמה ולהפעלה שוטפת, כמו גם לפיתוח בית-ספרי, בכפיפות למדיניותו ולנהליו של המשרד .

2. הקמת ועדה ארצית לבתי ספר ייחודיים על-אזוריים ולמרחבי חינוך
התקנון ותהליך האישור יופעלו על ידי ועדה ארצית לבתי ספר ייחודיים על-אזוריים ולמרחבי חינוך. הוועדה, שתפעל בכפיפות ישירה למנכ"ל המשרד, תפעיל את התקנון ואת תהליך האישור תוך הלימה ובתיאום עם הרשויות ועם המחוז הרלבנטיים. אפשר לראות בהצעה זו הצעה להרחבת הוועדה של בתי הספר העל-אזוריים. השוני הוא בכך שהוועדה הארצית כוללת את הטיפול בכל מערכת בתי
הספר הייחודיים העל-אזוריים - הליווי, הבקרה ומתן הייעוץ וההדרכה - בעוד שוועדת העל-אזוריים עוסקת רק בבתי ספר ממלכתיים, אינה מבצעת מעקבים ואינה נותנת ייעוץ והדרכה.

בעקבות דו"ח הוועדה, יצא חוזר מנכ"ל משרד החינוך(רונית תירוש), ומחוזר זה ניתן ללמוד, כי משרד החינוך בחר לפתח את עניין בתי הספר היחודיים העל איזוריים ואותם מרחבי חינוך, אשר מצאו הגדרה בדו"ח הועדה.

משרד החינוך גיבש וקבע את התנאים, העקרונות והכללים  הנחוצים על פי מדיניותו, להקמת בתי ספר יחודיים על אזורים ומרחבי חינוך. מדובר במוסדות חינוך שהצורך בהם עלה וגבר עם השנים, ומשרד החינוך שבחן תופעה זו ועקב אחריה ואחר השפעותיה על מערכת החינוך בישראל, לא נותר אדיש והחליט לאמץ לתוכו תופעה חינוכית זו.

זהו החוזר הראשון שיצא מטעם מנכ"ל משרד החינוך, בנושא בתי הספר היחודיים העל אזורים ומרחבי החינוך.

החוזר השני בנושא בתי הספר היחודיים האזורים והעל אזורים.

חוזר זה עסק  באזורי בחירה מבוקרת וביצוע ניסוי מקדים להרחבת אזורי הרישום ברשויות,  ועידכון לנהלי הוועדה לבתי הספר היחודיים האזורים, העל אזורים והארציים.

פורסם בעקבות החלטת הממשלה  , שהתייחסה להזמנת  רשויות וערים להשתתף מרצונן במהלך ניסויי מקדים (ניסוי) להרחבת אזורי הרישום וליישום אזור בחירה מבוקרת.

 החוזר הסביר והגדיר את תנאי המהלך הניסויי ועדכן את נוהלי הפנייה של מוסדות חינוך ורשויות מקומיות אל "הוועדה לבתי ספר ייחודיים על-אזוריים ולאזורי בחירה מבוקרת" לקבלת אישור.

ניסוי שיופעל ע"י משרד החינוך בשיתוף עם רשויות מקומיות שיבחרו, ויעסוק בהרחבת "איזורי הבחירה המבוקרת", כלומר בהרחבת אזורי הרישום למוסדות חינוך, מעבר לאפשרויות הרישום שקיימות בזמן הוצאת החוזר. מטרת הניסוי הינה לבחון את מימוש האפשרות של התלמידים והוריהם לבחור בבתי הספר המתאימים להם, ולחזק את החינוך הרשמי במדינת ישראל.

בתי הספר היחודיים-  לאחר בחינת חוזר זה מול חוזר מנכ"ל משרד החינוך, שיצא בנושא בתי הספר היחודיים בעקבות פרסום ממצאי ועדת ויינשטיין, שהוקמה , ע"י מנכ"לית משרד החינוך באותה תקופה, רונית תירוש, ניתן למצוא שוני בין שני החוזרים, המתבטא  בהופעת המושג  "בית ספר יחודי ארצי", מושג שלא הופיע בחוזר. מדובר בבית ספר יחודי , הפועל ברמה ארצית-התלמידים שלומדים בו מגיעים מכל הארץ.

משני חוזרים אלו ומדו"ח ועדת וינשטיין, ניתן להבין כי משרד החינוך החליט לנקוט במדיניות של אימוץ שיטת בתי הספר היחודיים, ובחר לעגן אותם בחוקי משרד החינוך.

מדיניות זו באה לאחר שנים רבות של התעלמות מצד משרד החינוך מתופעת בתי הספר היחודיים, התעלמות ולעיתים אף הסתייגות.

מסיכום הראיונות שניהלתי עם מנהלת ושני מנהלי בתי ספר יחודיים ניתן ללמוד כי ישנו שיתוף פעולה בין משרד החינוך לבין בתי הספר היחודיים, ושחוזרי המנכ"ל שהציבו מסגרת וארגון לנושא בתי הספר מסוג שזה, היו לעזר לאותם בתי ספר. המודעות למוסדות חינוך מסוג זה עלתה בקרב ציבור ההורים והתלמידים, והביאה לפתיחת דרך חינוכית חדשה במדינת ישראל.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

דינצמן א' , בתי ספר ייחודיים – מנגנון לשיצור חברתי? עבודת גמר לקראת התואר מוסמך

למדעי הרוח והחברה, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל אביב.

היימן פ' , הדינמיקה של בחירת בית ספר על-יד הורים ותלמידים, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, אוניברסיטת תל אביב.

וולנסקי ע' , "אינדיווידואליזם, קולוקטיביזם וכוחות שוק בחינוך: האם המחיר החברתי הכרחי", מגמות ל"ו, 3-2, עמ' 252-238.

שהם-מרקו ה' , מאפיינים אישיים, קהילתיים ומוסדיים ודפוסי בחירה של הורים בבתי-ספר על-יסודיים, עבודת גמר לקבלת תואר מוסמך במדעי החברה, החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת תל אביב.

Archbald, D.A., Magnet schools, voluntary desegregation and public choice theory:  Limits and possibilities in a big city school system, Unpublished doctoral dissertation, School of Education, University of Wisconsin, Madison.

Cookson, P.W. , School Choice – The Struggle for the soul of American 

Education, New Haven and London: Yale University Press.