עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

מוענק על כל האתר 7 אחוז הנחה בעת "חרבות ברזל". קוד קופון: "מלחמה"

ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח.  סרטון על מאגר העבודות האקדמיות

اللغة العربية Русский

français              አማርኛ

לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!

פרסמו את עבודותיכם הישנות אצלינו וקבלו הכנסה פסיבית נהדרת!

חוות דעת על מרצים

הוצאת ויזה לדובאי תשלום מאובטח בעברית

אמריקן אקספרס – ויקיפדיה    (לא דיינרס)    

תוצאת תמונה עבור פייבוקס 5% הנחה ב-פייבוקס  

bit ביט on the App Store   ×ª×©×œ×•× בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7העברה בנקאית

 

עבודה על אזבסט, איכות הסביבה, מפגע אסבסט, סילוק האזבסט (עבודה אקדמית מס. 7802)

‏290.00 ₪

39 עמודים

עבודה אקדמית מספר 7802

עבודה על אזבסט, איכות הסביבה, מפגע אסבסט, סילוק האזבסט

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי מפגע אסבסט איכות הסביבה?

תוכן עניינים

מבוא. 

חקיקה בישראל האוסרת על השימוש באסבסט לבניה. 

מטרות חשובות. 

מהו אזבסט?

סוגי אזבסט וסיביו 

אזבסט לבן 

אזבסט חום

אזבסט כחול. 

סוגים פחות שכיחים בתעשייה. 

מידע נוסף. 

שימושים.

שימושים היסטוריים

שימושים עכשוויים

מחלות הנגזרות מחשיפה לאזבסט

אזבסט כמזהם

מחלות הנגרמות על ידי אזבסט

מחלות אחרות הקשורות לאזבסט.

משפט וחוק.

סילוק אזבסט.

ביקורת על תקנות חרם האזבסט.

תחליפים מודרניים לאזבסט בבנייה

טיפול במפגעי אסבסט.

המצב בישראל.

ההתמודדות עם הסוגיה בעולם

האיחוד האירופי

אירלנד. 

בריטניה. 

ספרד. 

צרפת. 

אוסטרליה.

ארה״ב.

יפן 

חקיקת החוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) (דרכי ענישה) 

תקני איזון (Standards Balancing) 

עמידה בביקורת שיפוטית

סיכום.

נספח.

מוצג מידע כללי על האסבסט ועל הסכנה שבחשיפה אליו וכן מתואר בו המצב החוקי בישראל בתחום זה. לבסוף, נסקרת ההתמודדות עם סוגיה זו בחקיקת האיחוד האירופי ובחקיקה במדינות אירלנד, בריטניה, ספרד, צרפת, אוסטרליה, ארה״ב ויפן.

הממצאים העיקריים העולים מן החיבור:

• ברוב המדינות שנסקרו , למעט ישראל וחלק ממדינות ארה״ב, יש כיום איסור מוחלט להשתמש באסבסט. עם זאת, בשל השימוש הנרחב שנעשה בחומר זה בעבר, במבנים ובמוצרים רבים, עדיין יש כיום חשיפה לאסבסט, בעיקר במקומות העבודה. לפיכך, רוב החקיקה בישראל ובעולם הנוגעת לאסבסט קשורה לתחום התעסוקה.

• ברוב המדינות שנסקרו , לרבות ישראל, האחריות לטיפול במפגעי אסבסט היא של בעל השליטה במתחם שבו מצוי המפגע (בין שהוא אדם פרטי ובין שמדובר ברשות ציבורית). הפעולות הנדרשות במסגרת אחריות זו הן, בין היתר, צעדים לגילוי אסבסט במתחם, הערכת הסיכון שבחשיפה אליו ובמידת הצורך נקיטת צעדים לפינוי המפגע, באמצעות הגורמים המוסמכים לכך מטעם המדינה.

• בנוגע לחשיפה לאסבסט בעבודה, בכל המדינות שנסקרו בחיבור מוטלת על המעסיק האחריות להגן על בריאות עובדיו, והוא נדרש לפעולות אלה: הערכת מידת החשיפה לאסבסט המהווה סכנה, יידוע העובדים בנוגע לסכנות הכרוכות בעבודה עם חומר זה, אספקת ציוד הגנה מתאים וניהול מעקב רפואי אחר בריאות העובד.

אזבסט נישא באוויר שאנו נושמים ולפעמים גם מרחף במים שאנו שותים, הכוללים מים ממקורות טבעיים מים מינרליים.

מחקרים הראו שאנשים החיים באוכלוסייה עירונית רגילה יכולים לסבול מאלפים עד מאותאלפים של סיבי אזבסט בכל גרם של רקמת ריאה, כלומר, מיליוני סיבי אזבסט ועשרותאלפי גופים של אזבסט בריאותיו של אדם ממוצע.

ארגון EPA האמריקאי קבע תקן של כמות אזבסט במים. התקן עומד כיום על עד 7 מיליון סיבים ארוכים ארוכים או שווים ל5 מיקרומטר µm לכל ליטר.

ארגון OSHA משרד הבטיחות והבריאות בתעסוקה, Occupational Safety and Health Administration קבע תקן של עד 100,000 סיבי אזבסט הקצרים מ5 מיקרומטר לכל מטר רבוע של אוויר במקום עבודה בעל משמרות של שמונה שעות ו40 שעות עבודה שבועיות.

רוב חלקיקי האזבסט הנישאים באוויר ושיכולים להיכנס למערכת הנשימה אינם יכולים להראות על ידי העין האנושית הבלתי מזוינת, מהסיבה הפשוטה שגודלם אינו עולה על 20 מיקרומטר ועוביים אינו עולה על 0.01 מיקרומטר 10 ננומטר. לשם השוואה, גודל שערה אנושית נע בין 17 עד 181 מיקרומטר.

בסופו של דבר, סיבי האזבסט אשר נמצאים בריאות מתגבשים ליצירת סיבים גדולים יותר של אזבסט, זאת מכיוון שבאופן טבעי, כאשר סיבי האזבסט העשויים אותו מונומר מתקררים ומתגבשים, הסיבים מתגבשים זה עם זה ליצירת פולימר גדול יותר עםתאי יחידה קריסטלים רבים יותר.

קריסטלים אלו נוטים להשתנות כאשר הם באים במגע עם פני שטח מסוימים ומשתנים לצורת פני השטח. כאשר מופעל כוח מסוים על הגביש, הגביש נוטה להשבר בחזרה לצורותיו הקטנות, ובכך ליצור מאות סיבים קטנים ודקים יותר מאשר לפי תהליך הגיבוש.

בעקבות תהליך זה, סיבי האזבסט נעשים קטנים וקלים יותר, ובכך, נכנסים הם למערכת הנשימה ביתר קלות וגורמים לחשיפה חוץ גופית ולבעיות רפואיות. בסופו של דבר, סיבי האזבסט יעצרו במקום מסוים בריאות, בקנה הנשימה ומחוץ לגוף, אך הם יכולים לנוע שנית בעקבות רוחות או תנועה.

סיב האזבסט איננו נוטה להתמקם במקום אחד בנקודת שחרורו מהסיב העיקרי, ועשוי, בסופו של דבר, להתפרס לכל המקומות הנגישים בבניין, ואפילו למקומות אשר אינם בנויים ממוצרים העשויים מאזבסט.

כל מכה קטנה או נזק למוצר מצוי המכיל אזבסט יכולה לשחרר מיליוני ואפילו מיליארדי של סיבי אזבסט מיקרוסקופיים לסביבה המיידית.

תכונות מוצרי האזבסט אשר מכילים סיבי אזבסט שבירים גורמות גם למגע יד קל להיות מספיק כדי לשבור חלק מהסיבים.

בעקבות זאת, חומרים בהם נמצאים סיבי אזבסט הם מקור לחשש סביבתי, בגלל היותם רגישים כלכך לנזק.

בדרך כלל, המוצרים העשויים מסיבי אזבסט נתונים ללחץ ומגע חזקים יותר ממגע כף יד.

מוצרים אשר עשויים מאזבסט שאינו סיבי משחררים אף הם חלקיקי אזבסט אל הסביבה.

מחלות הנגרמות על ידי אזבסט

עוד בשנת 1898, דיווח מפקח המפעלים הראשי של בריטניה לפרלמנט הבריטי בדו"ח השנתי שלו על "השפעותיו המרושעות של אבק אזבסט". הוא דיווח גם את "טבעם החד כמו זכוכית של החלקיקים" כאשר האזבסט נישא באוויר בכל כמות שהיא, "נמצא להוות מפגע בריאותי, כמו שניתן היה לצפות". בשנת 1906, ועדה פרלמנטרית בריטית אישרה את מקרה המוות הראשון כתוצאה מחשיפה לאזבסט במפעלים בבריטניה והמליץ על אימוץ תקנים חדשים כגון איוורור יעיל וטוב יותר ואמצעי בטיחות אחרים. בשנת 1918, חברת ביטוחאמריקאית פתחה במחקר שהראה מתאם בין תוחלת חיים קצרה לבין עבודה בתעשיית האזבסט בארצות הברית. בשנת 1926, ועדת תאונות העבודה התעשייתיות של מסצ'וסטסבדקה את המקרה המוצלח הראשון של תביעת פיצויים בגין מחלת אזבסט. מספר ניכר של פציעות אזבסט נגרמו מחשיפה לאזבסט במספנות בזמן בניית אוניות למלחמה בזמן מלחמת העולם השנייה.

בעיות הבריאות הנגרמות מאזבסט מתחילות כאשר חלקיק האזבסט משתחרר מצבר האזבסט ונישא באוויר ונשאף אל תוך הריאות. בגלל הגודל המזערי של אותם סיבים, ריאות האדם אינן יכולות להוציא את הסיב וכך נוצרת הצטברות החלקיקים בריאה. להרחבה: קאסארט ודאוול טוקסולוגיה 2001, עמודים 520 522.

המחלות המיוחסות לחשיפה לאזבסט כוללות את המחלות:

  • אזבסטוזיס מחלת ריאה שנמצאה לראשונה בעובדי מספנה, האזבסטוזיס נגרם כתוצאה מצלקות על גבי רקמת הריאה שנגרמות בגלל ניסיון גוף האדם להפטר מחלקיק האזבסט על ידי מסיסותו בחומצה, אף שדרך פעולה זו אינה עוזרת. הרקמה המצולקת נעשית מקיפה ורבה במידה שבסופו של דבר, גורמת לנזק בלתי הפיך לריאה והפסקת פעולותיה. למחלת האזבסטוזיס לוקח בין 1030 שנה להתפתח בגוף האדם.
  • מסותליאומה הוא סוג של סרטן הנגרם ביותר מחצי מהמקרים בגלל היסטוריה של חשיפה לאזבסט. סרטן המסותליאומה מתפתח באזור חלל החזה או חלל הקרבייםאו באזור הלב. חוקרים מאמינים שהמסותליאומה נגרמת מספר של יוני חמצן, רדיקליםופרוקסידים שאלו הם חומרים מחמצנים או ROS שנוצרים על ידי סיבי האזבסט.חשיפה לאזבסט קשורה ללפחות 50% מהחולים המפתחים מסותליאומה ממארת.שיא מספר מקרי המסותליאומה שמתפתחים בגוף האדם נוצרים כ3545 שנה אחרי החשיפה לאזבסט. זמן ההישרדות הממוצע למסותליאומה ממארת הוא 11 חודשים.
  • סרטן סרטן בית הקול משויך לחשיפה לאזבסט. מספר מחקרים מציעים שחשיפה לאזבסט משויך לעלייה מועטה בסיכון לסרטן הקיבה והבטן, הלוע והמעי הגס

ארגון הסביבה האמריקאי "הצוות הסביבתי" Environmental Working Group, מעריך שבארצות הברית בלבד, מתים מדי שנה כ9,000 אנשים כתוצאה ממחלות הקשורות קשר ישיר לחשיפה לאזבסט כגון אזבסטוזיס, מסותליאומה, סרטן הריאות כתוצאה מאזבסט וסרטן מערכת העיכול.

משפט וחוק

הדיון המשפטי לגבי האזבסט היה לדיון הארוך, היקר והמזיק ביותר בהיסטוריית ארצות הברית, הכולל יותר מ6,000 נאשמים ו600,000 תובעים. מומחים מעריכים שאחוז האנשים אשר יחלו במחלות אזבסט יעלה, ככל הנראה, במהלך העשור הבא. חשבים מעריכים שעלותה הכוללת של תהליך הדיון המשפטי בנושא אזבסט לבדו בארצות הברית יגיע לבסוף ל200 מיליארד דולר. בשל שכיחותו של האזבסט בחומרי בנייה עד הופעת התקנות, התרחש במקומות רבים בעולם תהליך סילוק המוני של אזבסט מבתים, דבר שעלה למדינות סכום כסף רב.

נפחו הגדול של הנטל שנגרם על ידי האזבסט הרתיע את התעשיינים ואת המבטחים. מספר השיטות הרב לתביעות פיצויים היה למקור למספר רב מאוד של תיקים משפטיים וניסיונות של הממשלה לגבש פתרונות לגבי התיקים המתהווים והעתידים.

סילוק אזבסט

עד תחילת שנות השמונים, בניינים רבים בארץ ובעולם הכילו אזבסט בחומרי בנייתם כדי למנוע התפשטות אש במקרה של שריפה, מניעת מעבר חום מחוץ לבית בימי קיץ ומספר רחב של שימושים עם מבחר מוצרים. מוצרי האזבסט לרוב נצקים אל תוך קירות, אל תוך המרחב המקיף את צנרת הבית ומספר מקומות קטנים אחרים כדי להגן מפני אש על המקומות אשר אליהם מתקשים הכבאים להגיע. מוצרים לתמיכה מבנים נכללו גם ברשימת המוצרים הכוללים אזבסט כגון לוחות בנייה. בבינייני מגורים, לוחות ומוצרי אזבסט שימשו ליצירת תקרות אקוסטיות שלרוב נקראו "תקרות פופקורן", עד אשר תהליכי הפקת מוצרי אזבסט נעצרו בחרם בשנת 1978. החרם, למרות שהורה להפסיק יצור מוצרי אזבסט, הרשה למפעלים להשתמש במוצרי המלאי שעדיין לא הוכנסו לשימוש ויוצרו לפני החרם, לכן גם בתים שיוצרו עד שנת 1986 יכלו להכיל מוצרי בנייה הכוללים אזבסט ליצירת קירות אקוסטיים. הדרך יחידה להיות בטוחים שבקירות הבניין אין אזבסט היא להשיג דגימה מקיר הבניין הנבדק ולבודקו במעבדה מהימנה.

הסיכון שנגרם מהאזבסט תלוי במיקום האזסבט בבניין. אם האזבסט הונח במיקום פחות מסוכן, הוא יכול להוות סיכון רק למספר מצומצם של הנוכחים בתוך בניין. אם סיבי האזבסט אינם ניתקים מהפיסה הגדולה של האזבסט, הם לא יכולים להישאף ובכך לא מהווים סכנה לסובבים.

למרות זאת, כמה שיטות של בנייה עם אזבסט גורמות לסיבים להינשא אל תוך האוויר בהדרגה. במקרה זה, האזבסט יכול להוות סכנה לעובדים אשר קודחים בקירות הבניין כדי להתקין צנרת וחיווט במסגרת עבודתם. [1]

גם אם אותם עובדים מוגנים מפני שאיפת אזבסט על ידי אמצעי מיגון, עבודתם משחררת את הסיבים לאוויר ושאר תושבי הבית שלא מוגנים יכולים לשאוף את אותם חלקיקים. עבודות שינוי ובנייה באזורים שבהם נמצאים מוצרי אזבסט, בדרךכלל חייבות לעבור בדיקות ותהליכי ניקוי קפדניים ומחמירים. אם תהליך הסרת מוצרי האזבסט מהבניין מתקיים כאשר תושבים עדיין גרים בו, נוצר בדרךכלל צורך להעבירם למקום מגורים זמני כדי לבצע את התהליך. כדי לבצע את תהליך ההיפטרות כהלכה, יש צורך לאטום את החלק שבו מתבצע התהליך כדי שהחלקיקים שמשתחררים אל האוויר לא יזהמו את שאר אזורי הבניין.

כאשר עבודת סילוק מתבצעת בבניין שאין בו דיירים, יש צורך לאטום את הבניין מהחלל החיצוני כדי לא לזהם את האוויר החיצוני עם אזבסט. דוגמאות למקרי סילוק אזבסט במקומות גדולים כוללות את עבודת סילוק האזבסט בבנין הקמפוס של אוניברסיטת ג'וסיו בפריז, צרפת. עבודת סילוק זאת ארכה משנת 1996 עד 2005. דוגמה נוספת כוללת את בניין מונפרנאס, גם הוא בפריז. תחילת עבודת הסילוק התרחשה ב2005 ונמשכה שלוש שנים, עד שנת 2008.

בניין אשר נבנה עם מוצרים הכוללים אזבסט ומועמד להריסה חייב, קודם להריסה, להיאטם, ותכולת האזבסט שבתוכו, חייבת להיות מסולקת באופן בטיחותי. באופן אירוני, סילוק האזבסט מהבניין עלול לדרוש יותר זמן וכסף משאר ההריסה עצמה. לדוגמה, בניין בית הפרלמנט לשעבר של מזרח גרמניה "פאלאס דר רֵפובליק" "Palast der Republik" הופשט מרוב תכולת האזבסט בתוכו בין השנים 1998 עד 2001 לפני שהוא סוףסוף נהרס בשנת 2006. תהליך ההריסה לבדו צפוי להיות בין 20 ל60 מיליוןאירו.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

תומר ניב "תכלית החברה בעקבות מהפכת הדיווח הסביבתי" משפט ועסקים (2015)

Faure, Michael, and Niels Philipsen, eds. (2014). Environmental Law & European Law. The Hague: Eleven International Publishing. 142 pp. 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת


שדה אימייל הינו חובה