חפש

קטגוריות

סמינריון תכנון מס נדל"ן - חוק מיסוי מקרקעין, הרפורמה, תקופת הצינון לעניין תכנון מועד המכירה


עבודה אקדמית ישירות למייל בקובץ וורד פתוח ניתן לעריכה ושינויים גופן דיויד 12, רווח 1.5 העבודה האקדמית עם מקורות תקניים לפי כללי הציטוט האחיד לשאלות נוספות על העבודה האקדמית הספיציפית הזאת במסרון/ווטסאפ (בלבד): 052-8673055 או במייל: f0528673055@gmail.com

36 עמודים.

עבודה אקדמית מספר 8378.

צור קשר ישיר עם אבי, כותב עבודה אקדמית ספציפית זאת, בנייד

 052-8673055 או במייל עם בקשה לקבל חלק מהעבודה האקדמית:  avi.barak.1234@gmail.com

עבודת הסמינריון נבדקה בקפדנות עם הגהה לשונית ואקדמית לפי כללי הציטוט האחיד

עבודה סמינריונית שמעולם לא נמכרה במאגר עבודות הסמינריון.

העבודה האקדמית מכילה ביבליוגרפיה חדשה נכון להיום.

גלול עכבר מטה


₪ 390


עבודה אקדמית זו הוגשה פעם אחת בלבד בפברואר בשנת הלימודים הקודמת במכללת ספיר, אצל ד"ר שי.

היו אתם הראשונים לרכוש אותה! (וגם האחרונים אם תרכשו בלעדיות)

ציון: 91

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי חוק מיסוי מקרקעין?

 

תוכן עניינים

מבוא    

הדין המצוי בישראל       

הוראות חוק נגד תכנון מס          

תכנון מס בחוק מיסוי מקרקעין    

סמכות הסיווג מחדש סעיף 86 לפקודת מס הכנסה, סעיף 84 לחוק מיסוי מקרקעין   

עסקה מלאכותית או בדויה          

נורמות אנטי-תכנוניות    

הוראות עונשיות

הרחבה חקלאית ככלי תכנוני       

אי הבטחת הנכס ככלי תכנוני      

הרפורמה בפטור ממס במכירת דירות מגורים      

מסלולי הפטור במצב החוקי הקיים           

ביטול מסלול הפטור הכללי         

שיעור מס השבח החדש במכירת דירות מגורים מזכות      

הרפורמה וסעיף ו לחוק מיסוי מקרקעין    

שיעור המס החדש – בתקופת הקבע        

מסלול הפטור לדירת מגורים יחידה         

ביטול הפטור לתושבי חוץ           

שינוי בפטור למתנות לקרובים     

סעיף 49ו' לחוק מיסוי מקרקעין תקופת הצינון לעניין תכנון מועד המכירה     

פרשת לידור     

סיכום   

סיכום   

רשימה ביבליוגרפית      

 

 

פקודת מס הכנסה מטפלת בעסקה מלאכותית באמצעות סעיף 86 לחוק מס הכנסה הקובע:

"א) היה פקיד השומה סבור, כי עסקה פלונית המפחיתה, או העלולה להפחית, את סכום המס המשתלם על ידי אדם פלוני היא מלאכותית או בדויה, או שהסבה פלונית אינה מופעלת למעשה, או כי אחת ממטרותיה העקריות של עסקה פלונית היא הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותות, רשאי הוא להתעלם מן העסקה או מן ההסבה, והאדם הנוגע בדבר יהא נישום לפי זה. הימנעות ממס או הפחתת מס ניתן לראותן כבלתי נאותות אפילו אינן נוגדות את החוק." ....... 

סעיף זה דומה מאוד לסעיף 84 לחוק מיסוי מקרקעין[1].

 

תולדות ימי תכנון המס כתולדות ימיו של מוסד המס. תכנוני עיסקות, במטרה להפחית את המס המתחייב על-פיהן, היו קיימים מימים-ימימה, והתופעה של נסיונות להפחתה ולהמנעות ממס מוכרת וידועה מכבר.[2] מניעיו של נישום להפחתת נטל המס הם טבעיים, מובנים וניתנים להסבר בדרכים שונות - סוציולוגיות, פסיכולוגיות וכדומה. ידוע, כי ככל שגדל נטל המס, ..כן עולה המוטיבציה להפחתתו, וכן ניתן להצביע על עליה במאמץ להמנעות ממס, ובהתאם לכך בנסיונות התכנוניים. תכנון מס הוא פועל יוצא של התפתחות חיי המסחר והכלכלה. עם ההתפתחות הכלכלית מתפתחים תכנוני המס. מורכבות תכנוני המס היא תולדה של התפתחויות בעולם הכלכלי, העסקי והמשפטי. ככל שתשתכללנה הדרכים הננקטות לשם הפחתת מס, כך תתפתח תגובת הנגד שתבוא מצד האוצר, ומאוחר יותר מטעם המחוקק. ככל שתתפתחנה הדרכים להפחתת מס

הדרכים להמנעות ולהפחתת מס, רבות הל, שונות ומגוונות. כך ניתן, למשל, להעזר בתאגיד או בחברה עם אחריות מוגבלת, ולחסות תחת עקרון האישיות המשפטית הנפרדת, על מנת להעתיק ולהעביר הכנסה למקור שאינו חב במס; ניתן לפצל עיסקה אחת לשלבים, על מנת להוציאה מהגדרה מסוימת של עיסקה[3] ניתן להסב הכנסה, להעתיקה, ועוד. כן אפשר לנסות ולהציג עיסקה במסמכים המשקפים אותה באופן שונה מטיבה האמיתי.

., ובהיותו זר לאינטרס השלטוני של הרחבת אכיפת המס, הוא נתפש כפעילות אנטי-שלטונית. מכאן השאלה באשר לצדקתו ולחוקיותו, היא שאלת הלגיטימיות של תכנון המס. יחס השלטון אל תכנון המס הוא דיכוטומי, בהתאם למטרותיו ולתפקידיו. כפיסקוס, הולם יחס השלטון לתכנון המס את היותו בעל אינטרס פיסקאלי, של העשרת אוצר המדינה. בנוסף, משקיף השלטון על תכנון המס בתיפקודו כמחנך וכמכוון התנהגות חברתית. מכאן מקור השאלה אימתי תכנון מס הוא לגיטימי, ומהווה פעילות אזרחית, ואימתי אין הוא מהווה פעילות לגיטימית, ומצמיח אחריות פלילית. זו השאלה הדנה במיקומו של קו הגבול.

היבט המאפיין את פעולות תכנון המס הוא שהן נעשות בצד או בשולי הוראות החוק. בהבדל מהשמטת המס הפשוטה, אין בין גורמי תכנון המס הפרה ישירה של הוראה המטילה חבות מס. עובדה קרדינלית זו משפיעה על אופיו ועל מיקומו הנורמטיבי של הדיון בתכנון המס. עיקרה הוא הסייג שבו היא מסייגת את תחולת המשפט הפלילי על תכנון המס, סייג אשר מקורו בעקרון החוקיות. בעולם המשפט הישראלי רווח רושם, כי האבחנה בין תכנון מס לגיטימי לבין תכנון אסור היא אבחנה דקה ומורכבת, שני עולמות שקשה להבחין ביניהם.[4] בהתאם לכך, ניכרת בפסיקה הישראלית התחבטות בשאלת האחריות הפלילית להעלמות המס. בשנים האחרונות חזינו בהפיכתן של הכרעות דין, שבהן הורשעו אישים וחברות, בהאשמות של העלמת הכנסות ובעבירות על חוקי המס. כך היא הפיכת הרשעתם, על-ידי בית-המשפט העליון, של חברת פרומדיקו בע"מ, אליהו הורוביץ ונאשמים נוספים, מעבירות של התחמקות ממס, בפרשה הידועה בציבור כפרשת "טבע" (ובכינוייה להלן כ"פרשת פרומדיקו").[5] כך היא גם הפיכת ההרשעה, וזיכויים בערכאת ערעור, של שורה של נאשמים, בעבירות של העלמת מס, ב"פרשת בזל" (כך גם להלן).[6] באמצע שנות התשעים געשה הקהילה העסקית, עם פתיחתה של חקירה נגד גופים משקיים ידועים, בחשד לביצוע עבירות של העלמת המס, כתוצאה מקבלתן של זכויות חכירה ארוכות טווח במקרקעין, בפרשה שנודעה בכינוייה כפרשת ה"חכירות המפוצלות" (כך, בכינוי זה, להלן). .....[7]

 

הפרשות האמורות מעלות לראשונה לדיון שיפוטי ישיר את מבחן האחריות בפלילים, לתכנון מס. הכרעות הדין שניתנו משקפות את התחושה הרווחת, המתוארת, בדבר הקושי ביצירת האבחנה. תכנון מס נדון, משך שנים, בבתי-משפט בישראל, מן ההיבט האזרחי. מבחן האחריות הפלילית לתכנוני מס לא זכה לניתוח ישיר, ומכאן שגם לא התגבשה לגביו עמדה ותפישה מגובשת. הרושם הקיים, בדבר הקושי ביצירת האבחנה, נעוץ בעובדה, שנושא האחריות הפלילית לתכנון מס נעדר גישה בהירה ומגובשת, ולא התפתחה לגביו השקפת עולם.[8] החלל שנפער מן המשפט האזרחי. האמור הוא ביבוא אל הסוגיה, של מבחנים מתחום לא לה, ויישום בה של עקרונות מנחים מטעים. יישום מבחנים אזרחיים בסוגיה הוא טעות היורדת לשורש האבחנה הנדרשת, והחוטאת ליצירת האבחנה בין תכנון המס האזרחי לבין תכנון המס הפלילי. יישום בלתי מובחן זה של תפישות אזרחיות בנושא, הביא להתפתחותן של עמדות מוטעות ותפישות שגויות, לדעתי, בגישה הפלילית לתכנון מס. תפישות מוטעות אלה מצאו את דרכן אל פסיקת בית-המשפט, 

 

הדין המצוי בישראל

 

התייחסות הדין לתופעה של תכנוני מס היא, ראשית לכל, בחוקי המס. התייחסות דיני המס היא התמודדות "מבית", הקודמת להתערבות המשפט הפלילי. לוחמה מבית זו, היא בשלוש רמות. ראשית, באמצעות הוראות מס "אנטי-תכנוניות". הוראות אלו אינהרנטיות לדבר החקיקה ולהוראות המעצבות את בסיס המס. הרמה השניה היא הוראת הסיווג מחדש, זו המעניקה לפקיד השומה סמכות לסווג עיסקה מחדש, או בשונה מכפי שסיווגוה הנישומים. .

הוראות חוק נגד תכנון מס

לב ההתייחסות להמנעות ממס מצוי בהוראות החקיקה ה"אנטי-תכנוניות".[9] ההוראות האנטי-תכנוניות פזורות לאורך ולרוחב חוקי המס, ומהוות חלק אינטגרלי מהוראות חוקי המס. הוראות אלה נוטלות חלק בעיצוב בסיס המס ובשרטוט המבנה של חבות המס. הן מצרות את צעדיו של מתכנן המס, ומכאן שמן. הוראות המס האנטי-תכנוניות מתמודדות התמודדות מקדמית עם תכנון המס. מטרתן היא למנוע, מלכתחילה, את תכנון המס, וייעודם הוא לסכל, מראש, פגיעה בחבות המס, על דרך של תכנוני מס. ההוראות האנטי-תכנוניות מבקשות להשיג, מראש, את היעדים שסומנו כיעדים להתחמקות ממס.

הוראות אנטי-תכנוניות קיימות בחוקי המס למכביר, למשל:

(א) הגדרתו של "אדם" בפקודת מס הכנסה, היא הוראה אנטי-תכנונית, המחילה את חבות המס על-פי הפקודה על תאגידים, ומסכלת מראש כל תכנון מס שכרוכה בו העברת הכנסות לתאגיד.[10]

(ב) הוראה אנטי-תכנונית בפקודת מס הכנסה מרחיבה את חבות המס על הכנסות מוסוות, הניתנות תחת כסות של מענקים, העברות או הטבות, במסגרת יחסי עבודה או שליטה, מחילות חוב, וכדומה.[11]

(ג) הוראות אחרות בפקודה מסכלות מראש הברחה של הכנסות אל מחוץ לרשת המס, באמצעות הסבות בלתי-מוחלטות, כאלה הניתנות לביטול, או שאינן מופעלות למעשה.[12]

(ד) המונח "במישרין או בעקיפין", המופיע בהוראות שונות של הפקודה, משמש למיגור תכנוני מס המבקשים לעקוף את חבות המס החלה על תאגידים, על דרך של אחזקת ביניים, אם באמצעות חברות-ביניים, או באמצעות שרשרת של חברות. המחוקק ערך בהוראות אלה מעין הרמת מסך, ומנע, מראש, תכנוני מם הנסמכים על עקרון המשפט הפרטי, בדבר האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד.[13]

 

 

תכנון מס בחוק מיסוי מקרקעין

 

גם חבות מס מקרקעין מושגת בעזרת הוראות אנטי-תכנוניות, למשל:

 

(א) "זכות במקרקעין" מוגדרת בחוק מיסוי מקרקעין, בשונה מהגדרתה במשפט הפרטי, גם כהרשאה להשתמש במקרקעין, כחכירה לתקופה העולה על עשרים וחמש שנים, ועוד.[14]

(ב) .. ......... חסר...., גבר המחוקק על תכנוני מס המבקשים לעקוף את חובת המיסוי של חכירות ארוכות, אם על דרך פיצולן המלאכותי לתקופות, או פיצולן בין תאגידים שונים שבשליטה אחת.[15]

סמכות הסיווג מחדש סעיף 86 לפקודת מס הכנסה, סעיף 84 לחוק מיסוי מקרקעין

פקודת מס הכנסה מטפלת בעסקה מלאכותית באמצעות סעיף 86 לחוק מס הכנסה הקובע:

"א) היה פקיד השומה סבור, כי עסקה פלונית המפחיתה, או העלולה להפחית, את סכום המס המשתלם על ידי אדם פלוני היא מלאכותית או בדויה, או שהסבה פלונית אינה מופעלת למעשה, או כי אחת ממטרותיה העקריות של עסקה פלונית היא הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותות, רשאי הוא להתעלם מן העסקה או מן ההסבה, והאדם הנוגע בדבר יהא נישום לפי זה. הימנעות ממס או הפחתת מס ניתן לראותן כבלתי נאותות אפילו אינן נוגדות את החוק."

סעיף זה דומה מאוד לסעיף 84 לחוק מיסוי מקרקעין.

 

החוק מסמיך את פקיד השומה להתעלם מעיסקה, ולשומה בשונה מכפי שהציגוה הנישומים. זו הוראת ה"סיווג מחדש". הוראת הסיווג מחדש היא הוראה אנטי-תכנוניות מן המעלה השניה, לפי שהיא נכנסת 

הוראת הסיווג מחדש היא הכלי העיקרי שנתן המחוקק בידי האוצר, לשם מאבקו בהמנעות ובהשתמטות ממס. כלי זה נותן בידי פקיד השומה כח להתערב בעיסקה, ולהעדיף את הגדרתו שלו על-פני הגדרת הצדדים. סמכות הסיווג מחדש היא כלי אפקטיבי, שכן כלי זה נותן בידי פקיד השומה אפשרות להביא דבר על תיקונו המלא והמיידי, לשום ולגבות את המס, על-פי הנכון בעיניו.

היקף הסמכות לסיווג מחרש שונה בחוקים השונים. סמכות רחבה ביותר הוקנתה בפקודת מס הכנסה. זו מעניקה לפקיד השומה סמכות לבטל עיסקה ולשומה בשונה או מחדש, מחמת היותה מלאכותית או בדויה, או שאחת ממטרותיה העיקריות היא המנעות ממס או הפחתת מס בלתי-נאותות. לעומת הסמכות הרחבה בפקודת מס הכנסה, הסמכות בחוק מיסוי מקרקעין הייתה צרה ולא כללה את הסמכות לסווג עיסקה מחדש, על שום שאחת ממטרותיה היא הפחתת מס בלתי-נאותה.[16]

 

עסקה מלאכותית או בדויה

 

המבחן האזרחי לתוקפם של תכנוני מס, הוא מבחן העיסקה ה"מלאכותית או הבדויה". מקורו של מבחן ה"מלאכותית" או "בדויה" בסמכות הסיווג מחדש שניתנה לפקיד השומה, והוא התפתח בפסיקת בתי-המשפט שדנה בהיקף וברוחב הסמכות. השאלות שנדונו בפסיקה היו למעשה שתיים: האחת - מהי עיסקה "מלאכותית" או "בדויה", המסמיכה את התערבות פקיד השומה? השניה - מה בין זו לבין זו, דהיינו מה בין עיסקה מלאכותית לבין עיסקה בדויה? כך התפתח מבחן העיסקה המלאכותית והבדויה. עיסקה מלאכותית, על-פי המבחן, נעשתה שלא בדרך המקובלת והיא נוגדת את הדפוסים המקובלים.[17] העיסקה הבדויה היא עיסקה למראית-עין בלבד, ..[18]

נקודת מפנה במבחן העיסקה המלאכותית חלה בפרשת מפי,[19] פרשה שדנה ברכישת חברה עם גרעון מסחרי, במטרה לקזז את הפסדיה, מרווחי חברה אחרת. בית-המשפט פסק, כי לשם ביטול העיסקה מחמת היותה מלאכותית, לא די בהיותה נוגדת את הדפוסים המקובלים, אלא תנאי הוא שאין לה טעם מסחרי נוסף, זולה הטעם של הקטנת נטל המס. מבחן זה השתרש בפסיקה כמבחן המנחה לבחינתן של עיסקאות מלאכותיות.[20] בפרשת תעש מור[21] ....... ...

 

נורמות אנטי-תכנוניות

 

מעל המערכת הנורמטיבית משקיפות נורמות-על אנטי-תכנוניות. נורמות-העל שהתפתחו במשפט המס הן בעיקר נורמות של פרשנות, כאלה המבקשות לתור אחר המהות האמיתית של עיסקאות. נורמות-העל מהוות מעין תמרורי דרך, הערות אזהרה הנרשמות על עיסקאות. הן אנטי-תכנוניות, על שום שהן פועלות לצמצום המרחב המותר לתכנון המס.[22] הנורמות האנטי-תכנוניות הן כלליות. הן כוללות, למשל, את עליונות המהות על-פני הצורה, מבחן המטרה העסקית, מבחן הממשות הכלכלית, עקרון תום-הלב ועוד. מקורן של נורמות-העל בתפישה כלכלית, והן צרופות בראיה כלכלית. הנורמות האנטי-תכנוניות מאפשרות בחינה של חבות המס, 

בפסיקה המס הישראלית ניכר יישומן הגובר של נורמות-העל. כך, למשל, מכח עקרונות נורמטיביים ומבחן המהות הכלכלית, נקבע, בהלכה עקרונית מנחה, חיוב במס הכנסה של הלוואה בריבית מוטבת, שניתנה לבעל שליטה מאת חברה שבשליטתו.[23]

בהתאם לאותה נורמת-על, של העדפת הבחינה הכלכלית על-פני מושגיות צורנית ופורמלית, קבע בית-המשפט, בהלכה בעלת השלכות חברתיות, כי המועד למיסוי רווחי אופציות הוא מועד מימושן, להבדיל ממועד הקצאתן.[24] על יסוד אותו כלל, קבע בית-המשפט העליון כי שינוי ייעוד של קרקע מינהל מקרקעי ישראל הינה עיסקה חייבת מס על-פי חוק מסוי מקרקעין.[25]

......

הוראות עונשיות

 

הסנקציות העונשיות בגין השתמטות ממס מצויות בעיקר בחוקי המס. את ההוראות העונשית בחוקי המס יש לאגד לשתי קבוצות. באגד האחד עבירות שאותן יש לכנות "עבירות מירמה". עבירות המירמה חלות על ביצוע עיסקאות כוזבות. עבירת המירמה המנוסחת בפקודת מס הכנסה חלה על כל פעולה של "מירמה, עורמה ותחבולה".[26] היסוד הנפשי הדרוש לביצוען של עבירות המירמה הוא כוונה מיוחדת להתחמק ממס. לא בכל חוקי המס השכילו לנסח עבירה של מירמה, כזו שבפקודת מס הכנסה. חוק מיסוי מקרקעין, ...[27]

האגד האחר של עבירות המס הן העבירות שאותן יש לכנות, "עבירות דיווח". עניינן של עבירות אלה בהפרה של חובות הרישום והדיווח שנקבעו בחוק, מסירת דיווח חסר, או בלתי-נכון.[28]

בהבדל מעבירות המירמה, הרכיב העובדתי הדרוש בעבירות הדיווח אינו כולל תחבולה, או עשיית עיסקאות שקריות. המאפיין את עבירות הדיווח, ומבדילן מעבירות המירמה, הוא היסוד הנפשי, הדרוש לביצוען. הביטויים השגורים בעבירות אלה, הבאים לציין את היסוד הנפשי, הם "בלא סיבה מספקת", או "בלא הצדק סביר". הפסיקה היטיבה להבהיר, כי משמעות מונחים אלה זהה, והיא רשלנות.[29]

 

השתמטות ממס עשויה להעלות גם אחריות על-פי דין העונשין הכללי. מעשים של התחמקות ממס עונים על הגדרת המירמה שבחוק העונשין,[30] ועשויים לקיים את העבירה של קבלת דבר במירמה, רישום כוזב, זיוף ועוד. המירמה, על-פי חוק העונשין, כוללת רכיב של טענה או מצג שקרי, וידיעה כי הטענה אינה אמת. לביצועה של מירמה אין צורך במצג פוזיטיבי. מצג של מירמה יכול שיהא גם בהעלמתה הזדונית של עובדה, או בהסתרתה.[31] אי-דיווח על הכנסה, 

512010324

 

 

 

הרחבה חקלאית ככלי תכנוני

 

לפני שנים רבות החליטה המדינה לעודד את החקלאות בישראל, וסייעה לחקלאים, שפעלו במסגרות שונות בהתיישבות העובדת, לקבל זכויות (בין כברי רשות ובין כחוכרים) בנחלות שיועדו לחקלאות. עם השנים זכו אותם חקלאים לגדל ילדים, וביקשו לאפשר לילדיהם להישאר בתחום הישוב - חלקם במסגרת הנחלה המקורית שהיתה בידי הוריהם וחלקם במסגרת קרקע שהרחיבה את תחומי היישוב ושיועדה למגורים בלבד. בהמשך הדברים, קיבלה הרחבה זו פנים חדשות באמצעות מתן אפשרות לאנשים, ...החלטה 612 של מועצת מינהל מקרקעי ישראל מחודש אוקטובר קבעה, כי ישובים חקלאיים (המאורגנים כאגודת מושב עובדים, אגודת כפר שיתופי או אגודה שיתופית חקלאית) רשאים ..פתוחה על פי ההחלטה הן לבני המקום והן לאחרים[32], אך האגודה היתה רשאית לבקש, כי תינתן עדיפות להקצאת מגרשי המגורים בהרחבה לבני המקום[33].

 

החלטה 612 הוחלפה בפועל על ידי החלטה 737 של מוצעת ממ"י בחודש דצמבר . בהחלטה 737, כבר, נקבע, מפורשות, כי מגרשי המגורים יוחכרו על ידי המינהל לאותם מועמדים, שיומלצו על ידי האגודה, ובלבד שהמגרש מיועד למגורים והמועמד אינו בעל זכות של נחלה, מגרש מגורים או משק עזר בישוב, או בישוב אחר, וכן אינו חבר קיבוץ או חבר מושב שיתופי[34].

 

החלטה 737 הובאה לבחינתו של בית המשפט העליון בפסק הדין בעניין בארותיים[35].

 

...

מספר אנשים שלא הוכרו כבני המקום לצורך ההקצאה האמורה ביקשו, בין היתר, להצהיר על בטלות החלטה 737.

 

בית המשפט העליון קבע, אגב הדיון בשאלת בטלות ההחלטה, כי מה שנמסר לכל מושב הוא היכולת לקבוע, באופן נקודתי, ובהתאם לצרכיו ולאופיו, רשימת מועמדים מומלצים להתיישבות במסגרתו. להמלצה זו - כך קבע בית המשפט העליון - אין כוח מחייב. הסמכות להתקשרות נותרת בידי מינהל מקרקעי ישראל. כך, שמורה למינהל הסמכות שלא להתקשר בהסכם חכירה, מקום שבו ההמלצה של האגודה השיתופית על מועמד כזה או אחר נגועה בפגמים כמו שרירות, הפליה וחוסר תום לב. התפקיד הנמסר לאגודה הוא תפקיד של גוף ממליץ בלבד, 

 

דברים כדורבנות, אך מה להם ולשאלות בנושאי מיסוי?

 

לשם כך עלינו להבין תחילה, כמובן, את השאלה העומדת במחלוקת, ושאלה זו פשוטה למדי:

 

האם אותה "המלצה" - כהגדרתו של בית המשפט העליון בעניין בארותיים - על ידי המושב או על ידי בעלי הנחלות הקיימים, על מועמד מסוים, לחתימה על הסכם חכירה, בגין מגרש בהרחבה, עם מינהל מקרקעי ישראל מהווה "מכירה" של זכות במקרקעין?

וקודם לכן, ניזכר בהגדרתה של "מכירה" בחוק מסוי מקרקעין[36]:

 

"'מכירה' לענין זכות במקרקעין, בין בתמורה ובין ללא תמורה -

(1) הענקתה של זכות במקרקעין, העברתה, או ויתור עליה;

(2) הענקתה של זכות לקבל זכות במקרקעין, וכן העברה או הסבה של זכות לקבל זכות במקרקעין או ויתור על זכות כאמור;

(3) הענקתה של זכות להורות על הענקה, העברה או הסבה של זכות במקרקעין או על ויתור על זכות במקרקעין, וכן העברתה או הסבתה של זכות להורות כאמור או ויתור עליה;

(4) פעולה באיגוד שהזכות המוקנית בה מקנה לבעליה כוח, יכולת או זכות לתפוש מקרקעין מסויימים של האיגוד בו מוקנית הזכות או אם אותה זכות מקנה לבעליה את הזכות לדרוש מאיגוד למסור לתפיסתו מקרקעין מסויימים;"

 

סוגיה זו הגיעה לפתחן של מספר וועדות ערר ברחבי הארץ.

 

כך, למשל, בוועדת הערר שליד בית המשפט המחוזי בירושלים[37] ובוועדת הערר שליד בית המשפט המחוזי בבאר שבע[38] הגיעו לכלל מסקנה, כי המלצה זו איננה בגדר מכירת זכות במקרקעין. לגישת וועדות אלו, ההכרעה בעניין ההרחבה נותרה בידי המינהל, ומשכך - אין בכוחם של המושבים למכור זכות שאין בידם.

וועדת הערר שליד בית המשפט המחוזי בת"א הגיעה, לעומת זאת, למסקנה הפוכה[39]. לגישתה של וועדה זו, ההגדרות של "מכירה" ושל "זכות במקרקעין" 

סוגיה זו הגיעה, גם, לפתחו של בית המשפט העליון, בפסק הדין שניתן בעניין צינדורף[40], קבע כבוד הנשיא ברק, בהסכמת כבוד השופטת חיות וכבוד השופט טירקל, כי בנסיבות המקרה שלפניו, אין לראות בהמלצה זו מכירת או רכישת זכות במקרקעין.

 

ראשית, לעובדות המקרה.

 

הישוב הדר עם החליט על הרחבת היישוב וקבע נוהל להרחבה. מר אילן גורשטיין היה בעבר בעל נחלה בהדר עם, אולם 

שנתיים מאוחר יותר, חתמו בתו השניה של מר גורשטיין ובן זוגה (ה"ה טל ועופר צינדורף) על חוזה פיתוח עם מינהל מקרקעי ישראל ביחס למגרש מגורים בתוכנית ההרחבה, כאשר, על פי אותו חוזה, נדרשה להעברת הזכויות, המלצת הישוב הדר עם. בעקבות אישור העסקה עם ממ"י דיווחו ה"ה צינדורף על העסקה למס שבח ושילמו  מס רכישה בהתאם לשווי הרכישה (המופחת) הקבוע בחוזה שלהם עם המינהל.

 

בחלוף שנתיים נוספות, העביר הישוב הדר עם למנהל מס שבח רשימה של מקבלי המגרשים בהרחבה, שכללה את טל ועופר צינדורף..מנהל מס שבח הוציא לה"ה צינדורף שומת מס רכישה (מוגדלת), בה ציין כי הישוב הדר עם הוא מוכר הזכות במקרקעין. בשלב מאוחר יותר שינה מנהל מס שבח את עמדתו וקבע, כי מר אילן גורשטיין (האב) הוא מוכר הזכות במקרקעין, והוציא למר גורשטיין שומת מס שבח.

 

נקדים ונאמר, כבר עתה, כי בפסק הדין מתייחס, אמנם, בית המשפט באופן עקרוני למשמעותה של החלטה 612 של ממ"י, אולם פסק הדין אינו מתנתק מהעובדות הספציפיות שהיו בפניו.

 

חוזה החכירה שחתמו ה"ה צינדורף דרש את המלצת הישוב הדר עם להעברת הזכויות ולא את המלצתו של מר גורשטיין. בנוסף, בפועל, לא היתה המלצה ברורה ומפורשת של גורשטיין על הקצאת המגרש לצינדורף. למעשה, ה"ה צינדורף קיבלו את המגרש משעמדו בהחלטה 612 ובהחלטת הישוב הדר עם (שנגזרה ממנה), וזאת בשונה מהגישה שטמונה בהחלטה 737, ההחלטה המאוחרת יותר של ממ"י, אשר דרשה המלצה של האגודה.

 

 

 

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

אבי גורמן, מיסוי מקרקעין (2017)

משה אלפסי היטל השבחה - דין, הלכה ומעשה, הוצאת "אוצר המשפט". (2017)

 

מונדרר נ' חוק איסור הלבנת הון הוצאת "אוצר המשפט". (2018)

===========================

תשלום: מזומן בדואר/אשראי באתר המאובטח/אשראי בטלפון 


₪ 390



סל

אין מוצרים

משלוח ₪ 0
סה"כ ₪ 0

סל המשך לרכישה

האתר מאובטח

ובטוח לתשלומי אשראי

ומנוהל באמצעות תאגיד המפוקח ע"י משפטן ורו"ח בכיר

 

תוספת ‏‏‏39 ש"ח

הקפאת עבודה ל-חודש


תוספת 99 ש"ח

הקפאת עבודה ל-3 חודשים

 

תוספת 300 שח

מחיקת עבודה ל-צמיתות

 

מצגת פאוורפוינט מקצועית לרפרט

כ-20 שקפים- 99 ש"ח

 

 

תוצאת תמונה עבור ‪PAypal‬‏

ניתן לשלם בפאייפל


מזומן בדואר/העברה בנקאית

מס' חשבון 8497803

בנק הדואר - מספר בנק 09

סניף 001, על שם: הוצאה לאור והדרכה בע"מ

 

תוצאת תמונה עבור פפרתוצאת תמונה עבור ביט

מכבדים אפליקציית תשלום ביט/פפר

להעביר לנייד:   052-8673055

 

ווטסאפ/SMS/מייל

במסרון בלבד:

052-8673055

 f0528673055@gmail.com 

 

طُلَّاب עזרה מיוחדת למגזר הערבי 

אנשי צוות דוברי רוסית, צרפתית, אנגלית, אמהרית

Русский студенты  Français   አማርኛ

english

free academic papers in english

לינק לעבודות אקדמיות באנגלית 

 

מכבדים כל כרטיסי האשראי הישראליים והבינלאומיים

 ניתן לבחור לשלם בשלושה תשלומים חודשיים

אין עמלות והמחיר הוא מחיר נטו כולל מע"מ

אין הפתעות ואותיות קטנות והכל לטובת הצרכן

הסליקה מבוצעת ע"י חברת ישראכרט ופלאכרד

עבודות אקדמיות

היישר מן התנור

סמינריון כמותני - עבודת גמר

הפער בעמדות כלפי

דיסלקציה בין אמהות לאבות

אתרים  מומלצים

פורום להמלצה על מסייעים בעבודות אקדמיות

http://www.forum-limudim.org.il

גוף מומלץ עבודות אקדמיות

ubank.co.il@gmail.com

פורום תזות ומידע על לימודים אקדמיים מתקדמים

http://www.forum-thesis.org

 

לינק: סרטון קצר

על אופן רכישה 

של עבודה אקדמית

במאגר זה


ווטסאפ/SMS/מייל

במסרון בלבד:

052-8673055

 f0528673055@gmail.com 

בפניה נא לציין מספר העבודה האקדמית (מופיע בדף העבודה למעלה מצד שמאל מתחת למס' העמודים) או הנושא המבוקש ולהיות מול דף העבודה באתר האינטרנט

תוצאת תמונה עבור ‪PAypal‬‏
paypal



אתר מאובטח
אתר זה מאובטח בטכנולוגית SSL
כל הזכויות שמורות ©