‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא  4

שאלת המחקר:. 4

טענת המחקר:. 4

משתנה :. 4

דיון תאורטי 5

אתיקה בשירות הציבורי 5

מועצת קדימה-צורן 13

אוכלוסייה  14

קדימה-צורן - הישוב המאוחד  14

פרשת אגרת שמירה  17

פרשת היטל תיעול  18

פרשת הסעות תלמידים למוסדות חינוך  21

סיכום   22

ביבליוגרפיה  23

מבוא

פרשות שחיתות בארגונים ציבוריים בעיריות אינן נושא חדש בישראל או בעולם. התקשורת נוטה לחשוף עניינים שונים אשר פוליטיקאים רבים וודאי היו שמחים אילולא היו נהפכים נחלת הציבור.[1] המועצה האזורית קדימה-צורן אינה שונה משאר הרעים אשר מועלות נגד נציגי הציבור שלה חשדות ואף טענות הנוגעות להתנהלות האתית שלהם- בעיקר בנוגע לכספי הציבור. קדימה-צורן הינה מועצה מקומית אשר נוסדה ב2003 לאחר איחוד של שתי המועצות המקומיות קדימה וצורן. קדימה הינה ותיקה יותר מצורן, היא נוסדה בשנת 1933 לעומת 1992 שבה הוקמה צורן. הציבור בארץ בוחר שלא להתעלם מן פרשות אלו כפי שניתן לראות בעבודה זו אלא אף לצאת בתביעות נגד הנציגים הציבוריים אשר מעלו באמונו. שחיתות שלטונית-פוליטית, הנו מצב בו נבחרי הציבור ונושאי משרה, אינם פועלים אך ורק לקידום ענייני הציבור והכלל, תוך פעילות הנגועה בשיקולים זרים או לא ענייניים. שחיתות שלטונית, כמעשה של עובד ציבורי, מתאפשרת רק במידה וקיימות נורמות התנהגויות בקרב הסיבה אשר מאפשרות לו להמשיך בדרכו[2].

מטרת העבודה היא להראות את ההתנהלות האתית הלקיה אשר מתקיימת במועצה האזורית קדימה-צורן.

הפרשות אשר הוצגו בעבודה זו הינן פרשות אשר החלו בסוף שנות ה90 ונמשכו עד היום.

שאלת המחקר:
מדוע ישנה בעייתיות בהתנהלות האתית של מועצה אזורית קדימה צורן ?

טענת המחקר:

הסיבה לבעייתיות בהתנהלות האתית של מועצת קדימה צורן היא שחיתות 

משתנה :

שחיתות

סוגי המקורות אשר נעשה בהם שימוש היו קטעי עיתונות ובלוגים שונים ברחבי הרשת אשר מתעסקים בשחיתות בקרב עובדים ציבוריים, יחד עם פרסומי פסק דין.

העבודה תכלול דיון תאורטי כללי יחד עם התייחסות לפרשיות שונות אשר התפרסמו על התנהלותה הלא אתית של קדימה-צורן.

....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

דיון תאורטי

אתיקה בשירות הציבורי

....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

במקום מסוים או במקצוע מסוים. כך, לדוגמא, קיימת אתיקה במסגרת המשפחה, אתיקה למקומות קדושים וכן אתיקה מיוחדת לעיסוקים ולמקצועות שונים. האתיקה אומרת כיצד להתנהג, בבית-הכנסת או ליד שולחן-האוכל, דורשת התנהגות הגונה ואחראית כלפי לקוח, וכיוצא בזה1.

אפשר לומר שקיימת אתיקה בכל חברה מאורגנת, לעתים במתכונת של עקרונות וערכים שאינם מגובשים ככללים כתובים ולעתים במתכונת של כללים מגובשים ומנוסחים בכתב. אפשר אולי להרחיק לכת ולומר שקיומם של כללי אתיקה, וללא ספק קיומו של מנגנון לאכיפת האתיקה, משמשים אחד המבחנים לקיומה של חברה מאורגנת. עורכי-דין, לדוגמא, כפופים למערכת של כללי אתיקה המסדירה את העיסוק בעריכת-דין. כך אף רופאים ובעלי מקצועות נוספים. גם עובדי-הציבור כפופים ברובם למערכת מיוחדת של כללי אתיקה. ....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

 עובדי-המדינה כפופים למערכת מסועפת ומפורטת מאוד של מגבלות ואיסורים שנקבעו בתקנון שירות המדינה (התקשי"ר), ולמנגנון שתפקידו לאכוף מגבלות ואיסורים אלה, ובמרכזו בית-הדין למשמעת של עובדי-המדינה. עובדי הרשויות המקומיות אף הם כפופים למערכת דומה של כללי אתיקה, ובכלל זה לבית-דין למשמעת, מכוח חוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל"ח 19782.

והאם ניתן לדבר על כללי אתיקה של עובדי-המדינה לאחר שנחקק חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג - 1963? התשובה תלויה, כמובן, ....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

ד משפטי נקראים כללי משמעת, עדיין ניתן לקרוא להם בשם כללי אתיקה. כך, לדוגמא, חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"ג - 1963, מכתיר את הפרק השישי שלו בשם "אתיקה מקצועית ושיפוט משמעתי", ומכוח חוק זה הותקנו, על-ידי המועצה הארצית של לשכת עורכי-הדין באישור שר-המשפטים, כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשכ"ו-1966 .

מכאן השאלה, שאותה אני מבקש לברר, האם נבחרי הציבור, כמו עובד-הציבור, כפופים למערכת של אתיקה. אני מתכוון בעיקר לנבחרי הציבור המכהנים בתפקידים רשמיים, כשרים או כסגני-שרים, כחברי-הכנסת, כראשי רשויות מקומיות או כחברי מועצות ברשויות מקומיות, מטעם גופים פוליטיים. ניתן לכנותם גם בשם פוליטיקאים. האם יש הצדקה לכפוף גם אותם, כמו את עובדי הציבור, לכללי אתיקה? האם בפועל חלים עליהם כללים כאלה? ואם כן, מי קובע כללים אלה, מה אומרים הכללים, באיזו מידה הם מחייבים והאם קיים מנגנון כדי לאכוף אותם על הפוליטיקאים?

על הפוליטיקה, שהיא תורת הממשל, נאמר שהיא גם האמנות של האפשרי. האפשרי אינו בהכרח מוסרי. להיפך: לעתים קרובות האפשרי הינו בלתי-מוסרי. לכן אין מי שטוען כי הפוליטיקה נכללת בתורת המידות הטובות. לכן גם מתעוררת השאלה, במקרים שבהם קיים ניגוד בין הפוליטיקה לבין האתיקה, כלומר: בין האפשרי לבין המוסרי, מה עדיף?

המלומד האיטלקי המפורסם ניקולו מקיאבלי נתן במאה הט"ז תשובה ברורה. הוא אמר כי השליט - במונחים של היום נוכל לומר: הפוליטיקאי - תפקידו לשרת את המדינה ולקדם את טובת הציבור, והמבחן שלו הוא ההצלחה במילוי תפקידו. זהו מבחן מעשי ולא מוסרי. משום-כך הוא רשאי ואף חייב להתעלם מערכי המוסר המקובלים בחברה אם הם מונעים בעדו להצליח בתפקידו. אפשר לומר שתפקידו מחיל עליו מערכת-מוסר מיוחדת ושונה מן המוסר המקובל - מוסר של שליטים, שיכול להיות בלתי-מוסרי לפי קנה-המידה של הנשלטים. לפיכך השליט יכול לנהוג לפי מוסר כפול: לתבוע מן הנשלטים לנהוג לפי ערכי המוסר המקובלים ....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

ר3.

אם פוליטיקאי מתנהג באופן בלתי-ראוי, הציבור ישפוט, וכשתגיע שעת הבחירות הוא עשוי לתת את הדין על מעשיו בקלפי. אכן, להלכה יש אמת בטענה זאת, אבל בניתוח מעשי אין היא עומדת במבחן. כך הדבר בעיקר משום שהביקורת המופעלת באמצעות הקלפי איננה יעילה מספיק. היא רחוקה מדי מבחינת הזמן מן המעשים ומעורבים בה שיקולים שונים המטשטשים את השיקול האתי, כמו הנאמנות של הבוחר למפלגה מסוימת. הדבר בולט במיוחד בבחירות יחסיות כפי שהן נהוגות בדרך-כלל בישראל. בבחירות יחסיות, להבדיל מבחירות אישיות, הבוחר אינו מצביע בעד נבחר-הציבור אלא בעד רשימה מפלגתית וההצבעה שלו תלויה בעיקר בהישגים, בתוכניות ובמנהיג של הרשימה, ולא ברמה האתית של חבר זה או אחר ....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

חר4.

איסורים אלה ממחישים מגמה של המחוקק להעביר איסורים אתיים חמורים במיוחד מן המישור המוסרי אל המישור המשפטי ולקבוע אותם כעבירות פליליות. זהו תהליך נמשך והולך. והנה דוגמאות אחדות מן התקופה האחרונה: בשנת 1976 הגיב המחוקק על תופעה נפוצה של אישור תוכניות במוסדות לתכנון עירוני מתוך ידיעה שהן ....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

חוק מיוחד לעניין זה, שבו נאמר כי קבלת מתנה כזאת תהווה בדרך-כלל עבירה, אלא אם זו, לדוגמא, מתנה קטנת-ערך וסבירה שניתנה לפי הנהוג בנסיבות העניין6. במקרים אלה, ובמקרים דומים נוספים7, האיסור האתי נשאר בעינו, בצד האיסור הפלילי, ומקום שקיים מנגנון לאכיפת האתיקה, כמו בית-הדין למשמעת של עובדי-המדינה, ניתן להעמיד את העבריין לדין, לפי שיקול-הדעת של התביעה, לפני בית-המשפט, או בפני בית-הדין למשמעת או בפני שניהם גם יחד8.

האפשרות להעמיד אדם לדין משמעתי על מעשה המהווה עבירה פלילית עשויה להשתמע בבירור מן ה....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

סעיף 122 לפקודת העיריות (נוסח חדש) קובע, כי חבר במועצת-עירייה שיש לו כל חלק או טובת-הנאה בכל חוזה או עסק שנעשה עם העירייה יודיע על כך בכתב ולא ישתתף בדיונים בעיריה על אותו חוזה או עסק; סעיף 122א לאותה פקודה אוסר על חבר במועצת-עירייה להיות צד לחוזה או לעסקה עם העירייה; ולפי סעיף 47 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה - 1985, ראש רשות מקומית המקבל אשראי מתאגיד בנקאי ללא היתר מטעם שר-האוצר, עובר עבירה. בין האיסורים הפליליים מסוג זה יש כאלה המובנים מאליהם, כמו איסור השוחד, אבל לא כולם כך. האם, לדוגמא, ידועה וברורה לכל נבחרי-הציבור ברשויות המקומיות ההושל סעיף 284 בחוק העונשין, תשל"ז - 1977, הקובעת כי מי שעושה במילוי תפקידו מעשה מרמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור עובר עבירה פלילית? מן הראוי - לדעתי - לרכז את האיסורים מסוג זה, הפזורים על-פני ספר החוקים, בקובץ מיוחד, ולמסור העתק של הקובץ לכל נבחר-ציבור עם כניסתו לתפקיד.

תהליך זה, שבו המשפט נוגס באתיקה, ויותר ויותר איסורים אתיים נעשים גם איסורים פליליים, יש לו היבטים חיוביים בצד היבטים שליליים. מצד אחד, התהליך עשוי ללמד על נטייה חיובית של החברה להעלות את רמת האתיקה הנדרשת בשירות הציבורי. כך, לדוגמא, עובדי-הציבור ונבחרי-הציבור, שעד לפני שנים אחדות יכלו לקבל מתנות בקשר לתפקידם כשהם מסתכנים לכל היותר בהפרה של כלל אתי, עומדים ומוזהרים עכשיו שקבלת מתנה כזאת עלולה לסבך אותם בפלילים. מן הצד השני, תהליך זה עשוי אולי ללמד על התרופפות בפועל של האתיקה הקיימת בשירות הציבורי, שכבר אי-אפשר לסמוך עליה כי תמנע, היא בכוחות עצמה, את עובדי-הציבור ונבחרי-הציבור מהתנהגות בלתי-אתית והיא נזקקת לכוח המרתיע של העונש הפלילי.

ייתכן שיש בכך הסבר, ולו רק חלקי, לצורך בחקיקת חוק האוסר קבלת מתנות בקשר לתפקיד ציבורי. אכן, יש לדעת שאם האתיקה ....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

סה ועכורה יותר, ולא פעם ללא תמורה נאותה, משום שהחברה מתקשה יותר ויותר לאכוף את האיסורים הפליליים המרובים כל-כך, ולכן קיימת סכנה שהם ייוותרו בספר-החוקים כמס-שפתיים לערכים הרצויים. עם זאת, יתרון גדול אחד יש לחוקים הקובעים איסור אתי כאיסור פלילי. היתרון נעוץ בהודעה הברורה מצד המדינה שהתנהגות מסוימת אסורה. מכאן ולהבא אין יותר מקום, במקרה כזה, לשאלה אם מותר או אסור, למשל, לקבל מתנה בקשר לתפקיד ציבורי. החוק השיב וקבע באופן חד-משמעי מתי מותר ומתי אסור. משום-כך גם אין מקום מכאן ולהבא לטענה שאפילו קיים איסור, מותר להתעלם ממנו אם כך נדרש למען טובת הציבור. החוק, אם הוא קובע את האיסור, איננו סובל טענה כזאת.

ואף-על-פי-כן עדיין אנחנו שומעים לעתים מפי פוליטיקאים את הטענה כי בנסיבות מסוימות מותר להם או לאחרים להפר את החוק ביודעין כדי ....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

עול כדי לשנותו. בשום פנים ואופן אין להם סמכות להפר את החוק כאשר לדעתם צורכי ציבור דורשים זאת. הפרת החוק בנסיבות כאלה היא גם הפרת אמון, גם התנשאות מעל הציבור וגם אות מבשר-רעה למדינה. אם נסכים כי נבחרי-הציבור יפרו את החוק במקרה מסוים בלי לתת את הדין על כך, משום שהדבר נראה להם מוצדק מטעמים של בטחון המדינה, לא יהיו טעם או אפשרות למנוע בעדם לעבור על החוק גם במקרים נוספים מטעמים אחרים של טובת הציבור, כמו יחסי-החוץ או הצרכים הכלכליים של המדינה - כפי שייראה להם. בכך טמונה סכנה עצומה לכל המערכת המשפטית, לזכויות-האזרח וגם למשטר הדימוקרטי, שאין לו קיום ללא שלטון החוק ובלי השויון בפני החוק9.

אכן יש להודות כי באופן מעשי קיימת אפשרות שבמקרה מסוים פעולה של רשות ציבורית בניגוד לחוק תימועילה לציבור יותר מאשר פעולה בהתאם לחוק, והאפשרות לשנות את החוק איננה מעשית; ומכל-מקום גם אם החוק ישונה השינוי לא יחול על אותו מקרה אלא רק על מקרים אחרים בעתיד. האם במצב כזה יש הצדקה לפעולה בניגוד לחוק? התשובה כפולה. ראשית, אין להסתפק במאזן של טובת-הציבור לגבי אותו מקרה, אלא יש לעשות מאזן לטווח רחוק, שבו נשקלת התועלת המיידית של פעולת הרשות בניגוד לחוק כנגד הנזק והסכנה של מתן היתר לרשויות הציבוריות לפעול בניגוד לחוק כאשר לדעתך טובת-הציבור מצדיקה זאת. אני סבור שבדרך-כלל הנזק והסכנה לטווח רחוק עולים על התועלת בטווח הקרוב. שנית, גם אם הרשות הציבורית משוכנעת כי במצב מסוים המאזן הכללי של טובת-הציבור מחייב באופן ברור פעולה בניגוד לחוק, עדיין עליה לדעת שאם היא תפר את החוק היא צפויה לעונש או לסנקציה אחרת, ואין לה במקרה כזה אלא לקוות שהמנגנונים המופקדים על אכיפת החוק יתחשבו במניעי הרשות, ובמקרה המתאים יפעילו את שיקול-דעתם כדי לפטור אותה מסנקציה או להקל את הסנקציה. כך, לדוגמא, אפשר שהיועץ המשפטי לממשלה יימנע במקרה מתאים מלהגיש אישום פלילי או שנשיא-המדינה ילנכון לתת חנינה או הקלה בעונש, אם כי - לדעתי - אין ללכת בדרך זאת אלא בזהירות רבה ובמקרים נדירים....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

המופקדים על אכיפת החוק, ובכלל זה בית-המשפט, יתחשבו בכך שההפרה נבעה משיקולים מצפוניים9.

ברור גם שנבחר-ציבור הרואה היתר לעצמו להפר את החוק, ובכלל זה איסורים אתיים שנעשו איסורים פליליים, כאשר הדבר נראה לו מועיל לציבור, יראה היתר לעצמו, בבחינת קל-וחומר, להתעלם אף מן האתיקה, שאין לה תוקף של חוק, אם לדעתו הנסיבות מצדיקות זאת. במצב כזה לא יהיה טעם לדבר על אתיקה בפוליטיקה. ....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

 המקובל.

מועצת קדימה-צורן 

....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

קדימה-צורן היא מועצה מקומית בשרון שנוצרה בשנת 2003 בעקבות החלטה שלהכנסת על איחודן של המועצה המקומית קדימה והמועצה המקומית צורן.

בשנת 2003 הוקם מוזיאון לתולדות היישוב "טעם של פעם" בבית הספר "ניצני השרון"[3].

קדימה היא מושבה בשרון, דרומית-מזרחית לנתניה וצפונית לכפר סבא, מזרחית לכביש 4. מאז2003 מהווה קדימה חלק מהמועצה המקומית קדימה-צורן.

קדימה נוסדה ב-5 ביולי 1933 כמושבה חקלאית ביוזמתו של יהושע חנקין, שהיה אז מראשי חברתהכשרת היישוב. מקור השם בדבריו של חנקין לאחר רכישת האדמה: "צעדנו צעד קדימה"

ראשוני המתיישבים הגיעו לקדימה ממושבות הברון, ממושבי השרון הצפוני וממושבות ותיקות אחרות. עולים שהגיעו מארצות מזרח אירופה ומגרמניה, אשר רכשו אדמות והתארגנו כישוב חקלאי. בשנת 1946 החלה קדימה לקלוט עולים נוספים, תחילה ....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

.

בשנת 1950 הוכרזה קדימה כמועצה מקומית. ב-1958 סופח האזור הדרומי שהיה מכונה "השיכון" למושבה ומאז שתי האוכלוסיות, הוותיקה והחדשה עברו תהליך של מיזוג. ב-2003 אוחדה קדימה עם היישוב צורן שהוקם ב-1994 צפונית-מזרחית לה, והוקמה המועצה המקומית קדימה-צורן. בין שני חלקי המועצה המקומית מפריד יער קדימה.

שטח השיפוט של קדימה, ללא צורן, משתרע על פני כ-11,000 דונם. מתוכם כ-3,000 דונם שטחי בנייה וכ- 1500 דונם חורשות, יער ונופש פעיל והשאר שטחים חקלאיים לגידולים חקלאיים, ירקות, תותים, פרחים ומטעים.

בקדימה שלושה בתי ספר יסודיים (שניים ממלכתיים ואחד ממלכתי-דתי) וחטיבת ביניים אחת. תלמידי התיכון לומדים בבית הספר "ויצו הדסים" שבאבן יהודה.

צורן הוא יישוב קהילתי שהוקם ב-1992 כחלק מפרויקט שבעת הכוכבים בתכנונה של האדריכלית רחל ולדן. צורן שוכן צפונית-מזרחית לקדימה ודרומית לכפר יונה. מקור שמו של היישוב בתל צורן, הנמצא בסמוך ובצורן (סיליקון), שהוא אחד המרכיבים באדמת החמרה שבאזור. היישוב אוכלס לראשונה ב-1994, וב-1997 נפרד ....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

במקום עד 2003. היישוב הוקם בסמוך לאתר חרף התנגדותם של המשרד לאיכות הסביבה ומשרד התקשורת, ומבלי שלתושבים נמסר מידע על השלכות המגורים בקירבה לאתר השידור. ביישוב מתגוררים משפחות צעירות ובני המושבים פועל בה[4].

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2011, מתגוררים בקדימה-צורן 17,602 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.9%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2010, המועצה המקומית מדורגת 7 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תש"ע(2009-2010) היה 76.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2009היה 10,129 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,070 ש"ח) [5].

קדימה-צורן - הישוב המאוחד

בישוב המאוחד פועלים כיום שישה בתי ספר ממלכתיים (ארבע יסודי ממלכתי, אחד ממ"ד וחטיבה). בנוסף פועלים בישוב 4 מוסדות מוכר ולא רשמי. בנוסף פועלים בישוב 30 גני ילדים (כולל חטיבות צעירות)במועצה פועל מתנ"ס בשתי שלוחות, בריכה ומרכז ספורט ושלוש תנועות נוער (בני המושבים בצורן, צופים בקדימה, ובני עקיבא), מועדונית לילדים במצוקה, שני מועדוני נוער שירותי רווחה וחינוך מגוונים.

ביישוב קדימה קיים שבט צופים - שבט "תמיד", אשר הוקם בשנת 1996 האמצעות גרעין רעים וכיום מונה כ-600 חניכים מכיתות ד' - י"ב. השבט ....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

וה"בית החם" לילדים בקדימה) ומהווה מקום מפגש וחינוך בלתי פורמלי לילדים ונוער בקדימה בימי שלישי ושישי. ביישוב צורן קיימת תנועת הנוער "בני המושבים" הפועלת עבור 500 חניכם ומעורבת במגוון פעולות קהילתיות בישוב.

קדימה-צורן גדלה בצורה מרשימה במהלך השנים וגדלה פי 3 כמעט ב-15 השנים האחרונות מכ-8 אלפי נפש לכמעט 18 אלף נפש.בסך הכל ניתן לראות שקדימה נמצאת באזור של פיתוח מואץ המתפקד כאזור ביקוש גבוה המתבטא בגידולים מרשימים ומהירים.תחזיות האוכלוסייה מגיעות לטווח אוכלוסייה שבין 23,000-29,000 נפש בתסריטים אופטימיים של המשך גידול לצד מימושים מלאים של כלל הקיבולת.

מאפייני אוכלוסיה

קדימה-צורן מגלמת יישוב המרכז בתוכו שיעור גבוה של ילידי הארץ דור ראשון ושני.השיעורים של בעלי 13 ומעלה שנות לימוד בקדימה-צורן גבוהים מאד הן בקרב הגברים ועוד יותר בקרב הנשים ביישוב. בהשכלה, המתבטאת בתעודה הגבוהה ביותר ניתן לראות, ששיעורם של בני תואר ראשון ועוד יותר בעלי תואר שני גבוה במיוחד בקדימה צורן.שיעור המועסקים במשלחי יד אקדמיים, מקצועות חופשיים ומנהלים גבוה בקדימה צורן בצורה משמעותית ביחס לממוצע הארצי, עם שיעורים גבוהים מאד של נשים בקרב מקצועות אקדמיים ומקצועות חופשיים ושיעור בולט מאד של מנהלים בקרב הגברים. ביישוב גם מעמד ביניים מבחינת תעסוקה עם שיעורים גבוהים בתחום המכירות והשירותים ושיעור נמוך אמנם אך קרוב יותר לממוצע הארצי של עובדים מקצועיים.

ניתן לאפיין את קדימה צורן מבחינת שכר כיישוב ....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

בנייה נמצא בירידה מתמדת מכ-400 דירות חדשות ב-1995 ועד ל-50-70 ב-2010. בניגוד ליישובים הכפריים-עירוניים האחרים באזור אנו מגלים היפתחות לטיפוסים רוויים יותר בקדימה-צורן - תופעה שתגדל עוד יותר עם פיתוחה המלא של רמת אמיר.עיקר הבנייה למגורים בקדימה-צורן היה בסוף שנות ה-90 עם ירידה דרסטית בשיעורי הבנייה לאחר מכן. גודל יחידת הדיור הממוצעת שנבנתה בתקופה זו מגיע ל-205 מ"ר לדירה.

 פרשת אגרת שמירה

....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

ב2012 הוגשה תביעה מצד מר מרגלית אשר מתגורר בקדימה צורן נגד המועצה בטענה כי נעשתה
 גביית אגרת שמירה בניגוד לדין וסתירה להנחיות ברורות של משרד הפנים. התביעה הינה תביעה ייצוגית אשר נועדה להשיב את כספי האגרה אשר נגבו בניגוד לחוק בשנתיים האחרונות מכלל התושבים אשר מתגוררים ומחזיקים בנכס בקדימה-צורן.

על פי כתב התביעה, מחרירי הארנונה עלו, בניגוד לחוק, בשל גביית האגרה המדוברת..על פי התובע הבעיה החלה עוד בשנת 2000 כאשר חלה הדרדרות במצב הביטחוני. בתקופה המדוברת נחתם הסכם עם משרד הפנים בשל המצב הרשויות יוכלו לממן הוצאות ביטחוניות חריגות באמצעות היטל שמירה.

על פי מבחן המציאות, נראה כי המועצה גבתה את האגרה עבור הוצאותיה השוטפות שאינן נוגעות כלל למצב הביטחוני. הגבייה אף נעשתה באופן מביא למעשה להעלאת שיעורי הארנונה תוך עקיפת המגבלות שנקבעו לגבי העלאת שיעור הארנונה בחוק ההסדרים ובניגוד להנחיות ברורות של משרד הפנים. מעבר לכך, המועצה המקומית קדימה-צורן מעולם לא סבלה מפיגועי התאבדות וממעשי חבלה- אם כן תמוה הדבר על בחירתה לגבות מתושביה את אגרת השמירה. ....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

כתב התביעה ציין כי על פי דו"ח כספי המועצה גבתה מתושביה כ1.73 מיליון ₪ בשל אגרת השמירה ב2008 בלבד. בהנחה כי הסכום לא השתנה בשנים האחרונות המועצה גבתה כ3.4 מיליון שקל שלא כחוק מתושביה ועליה להחזירם לתושבים יחד עם הפסקת גביית האגרה.

פרשת היטל תיעול 

....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

התביעה המדוברת דנה בהיטל תיעול אשר נגבה מתושבי קדימה צורן הגיעה לפסיקה בבית משפט לעניינים מנהליים. בית המשפט פסק כי המועצה גבתה היטלי תיעול שלא בחוק בסכום של מיליוני שקלים עבור מערכת תיעול וצנרת תת קרקעית לאיסוף מי גשמים[6].
....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

פסק הדין ניתן לתביעה הייצוגית של מספר תושבים נגד ראש המועצה והמועצה המקומית בשל דרישתם לגבות היטלי תיעול לעבודות שבוצעו החל משנת 1998. הסיבה לתביעה היא הגשת בקשות תשלום 12 שנה לאחר שהחלו העבודות- כתנאי להעברת זכויות במקרקעין. יש לציין כי עד אז המועצה לא הטילה חיוב שכזה על התושבים ואף מסרה אישורים לרישום בפנקסי המקרקעין, על כך שאין חובות למועצה.

בית המשפט הסכים עם העותרים בעתירה כי המועצה הייתה צריכה להודיע על דרישתה לגביית היטלי תיעול במועד, ולא 12 שנה לאחר תחילת ביצוע העבודות. כמוכן, בית המשפט מתח ביקורת על המועצה באומרו כי "דרישות התשלום עבור היטלי תיעול נשלחו לעותרים רק לאחר הגשת העתירה: התנהגות אשר כשלעצמה חורגת מנורמות ההתנהגות הראויות והמצופות מרשות מקומית".

כמו כן, המשפט דחה עוד את עמדת המועצה ומצא, כי "כאשר המועצה אינה גובה היטל תיעול במשך כ-12 שנה לאחר התקנת חוק העזר, ואף נותנת בידי בעלי הזכויות אישורים שאינם חייבים כל חוב לעירייה – יסתמך תושב בעל נכס באזור הרלבנטי על כך שלא יידרש עוד לשלם עבור עבודות שבוצעו בעבר הרחוק". מעבר לנצחון העותרים השופטת מצאה לנכון כי המועצה תישא בהוצאות משפט של העותרים בסכום של 10,000 שקל[7].

לאחר הפסיקה הגישה המועצה האזורית ערעור לבג"ץ בטענה כי החלטת בית המשפט המחוזי תגרום להרעה במצב הקיים בו רשויות מקומיות גובות היטלים מאוחר ככל האפשר על מנת להיטיב עם התושבים, וכך גם קדימה צורן שהמתינה לגביה עד למועד המכירה. "המועצה סבורה שהשלכות פסק הדין רחבות ומביאות עד כדי ביטול סעיפים נהוגים בחוקי עזר ולמעשה יכול להשאיר רשויות בפני שוקת שבורה. המועצה טוענת בערעור, כי נפלה שגגה בבית המשפט המחוזי ולכן הגישה עירעור מתוך תקווה שבית המשפט העליון יעמיד דברים על נכונם", כך טען עו"ד חייקין.אשר מייצג את המועצה בתביעה המדוברת. ....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ....... ......... חסר.......... ....... ......... חסר....

עוד על היטל התיעול בקדימה

בשת 1998 נחקק חוק העזר לקדימה (תיעול) התשנ"ח – 1998[8] . החוק התיר למועצה המקומית לחייב את בעלי הנכסים בתשלומים שנקבעו כדי לממן את התקנת מערכת התיעול. על פי החוק, במידה ותחליט המועצה להתקין תיעול היא תוכל לחייב בעלי נכסים בתשלום, כל עוד התושבים הגרים באזור התיעול יקבלו על כך הודעה. איזור האיסוף בחוק העזר מ- 1998 הנו שטח שהמהנדס קבע שהוא איזור לאיסוף מי גשמים או מים עליונים למובילי הניקוז. אם לא קבע זאת המהנדס, יהיה אזור האיסוף, כל שטח מרחב התכ<