‏0.00 ₪

הגדרת העמדה:

עמדה היא מושג מופשט, שבאמצעותו אנו יכולים להסביר התנהגות מסוימת של אדם ולעיתים אף לחזות את התנהגותו. בהיותה מושג מופשט, אין העמדה מסוג הדברים שאפשר לחוש או לגעת בהם (כמו מחשבה, מניע, זיכרון וכדומה). עמדה היא הערכה כללית וקבועה יחסית שיש לפרט על אנשים, על אובייקטים ועל נושאים שונים. ובעבודה זו עמדה כלפי קיום יחסי מין בגיל ההתבגרות.

אפיוני העמדה הם:

1. יציבות- העמדה עשויה אמנם להשתנות אך נוטים לייחס לעמדה תכונה של יציבות לאורך זמן. לדוגמה בעבר בת שקיימה  יחסי מין לפני החתונה נודתה בחברה.

2. כלליות- עמדה מתייחסת להרבה מצבים, אנשים, אובייקטים וכדומה- ולא רק לאדם, לאובייקט, או לנושא יחיד.

3. מבטאת התייחסות לנושא מסוים- אפשר שתהיה עמדה כלפי כל דבר כמעט: כלפי אנשים, תופעות, רעיונות, חפצים, אירועים, פעולות- קיום יחסי מין.

4. מבטאת יחס שלילי או חיובי כלפי נשוא העמדה- בעד או נגד קיום יחסי מין.

5. בעלת עוצמה משתנה- תיתכן תמיכה עזה מאוד, חזקה, מתונה או חלשה כלפי נושא מסוים, וכיוצא בכך, ההתנגדות לנושא מסוים. לדוגמה: תמיכה חזקה בקיום יחסי מין לפני החתונה.

6. בעלת חשיבות ומרכזיות משתנה.

מרכיבי העמדה:

עמדה כוללת שלושה מרכיבים ביחס לאותו נושא:

1. המרכיב הקוגניטיבי- כולל את המחשבות, הדעות והאמונות שיש לפרט על נשוא העמדה. אילו עשויות להיות חיוביות או שליליות. לדוגמה: נערה בעלת ניסיון מיני עשיר היא נערה "זולה".

2. המרכיב הרגשי- מתייחס לתגובה הרגשית הקשורה לנושא העמדה. לדוגמה: אינני מעריך נערות קלות להשגה.

3. המרכיב ההתנהגותי- מתייחס לנכונותו של הפרט להתנהג בדרך חיובית, או שלילית, כלפי נושא העמדה. לדוגמה: לא אסכים שבתי תקיים יחסי מין בגיל ההתבגרות.

התאמה בין מרכיבי העמדה, בין עמדות ובין עמדות להתנהגות:

חוסר התאמה בין עמדות להתנהגות: תופעה זו מתרחשת כאשר נורמות חברתיות כופות על אדם דפוסי התנהגות, הנוגדים את עמדותיו. נמצא גם, כי נורמה חברתית יוצרת במקרים רבים לחץ קבוצתי, המאלץ את היחיד לנהוג בניגוד לעמדותיו. אם היחיד מעריך כי התנהגות בהתאם לעמדתו עלולה לגרום לסנקציות חברתיות, הוא יעדיף להתנהג על פי הנורמה כדי להימנע מסנקציות. סיבה נוספת להתנהגות בניגוד לעמדותינו היא רצוננו שלא להיות יוצאי דופן. לדוגמה: יש לקיים יחסי מין לפני החתונה היא נורמה מקובלת למרות שיתכן שהדבר מנוגד להתנהגות האדם המאמין כי יש לשמור על בתולים עד החתונה.

בתהליך החיברות היחיד בונה לעצמו אישיות, הן ע"י מרכיבי עולמו והן ע"י מרכיבי החברה. המשפחה היא המשפיעה העיקרית על הפרט ולכן בנושא הנחקר למשפחה יש מקום חשוב בבניית האישיות והזהות של המתגברות בעלות השוני במוצאן.

חיברות (סוציאליזציה) הינו תהליך בו מתעצב האדם כבן חברתו שלו וכבן לחברה האנושית. ניתן להסתכל על תהליך זה משתי נקודות מבט, זו של היחיד וזו של החברה. מנקודת ראותו של היחיד, הרי בתהליך החיברות הוא רוכש לעצמו זהות ומעצב את אישיותו וכן בונה את תבניות עולמו והתייחסותו אל מרכיבי החברה. מנקודת המבט של החברה, החיברות הינו תהליך באמצעותו מעצבת החברה את הפרטים לפי הכללים המקובלים בה ומציבה את הפרט במארג החברתי.

החיברות הינו תהליך הנמשך כל תקופת חיי האדם. ישנן תקופות בהן עוצמת התהליך רבה ותרומתו לעיצוב הפרטי הינה מכרעת. חוקרים חלוקים בדעותיהם על קביעת התקופה המדויקת הנחשבת כקובעת בתהליך החיברות, אך כולם מסכימים כי היא מתרחשת בילדות. למרות זאת, ברור כי ישנם מצבים, גם אצל אנשים מבוגרים, בהם מתעצם התהליך ויש הגורסים, כי העצמת התהליך עשויה להוות חיברות מחדש (רה- סוציאליזציה). תהליך חיברות מתרחש בתהליכי גומלין רבים ומורכבים. המשתתפים בתהליך, יהיו אלה בני אדם או מעשי בני אדם, קרויים סוכני חיברות (סוציאליזציה). בחברות שונות ישנם סוכני חיברות מרכזיים שונים. בחרבה המערבית בת זמננו אלה הם בני המשפחה, ארגוני החינוך והאמנות ואמצעי התקשורת. משקלם היחסי של סוכנים אלה בתהליך משתנה הן במחזור החיים של הפרט והן בנסיבות חברתיות שונות (קבוצות אתניות ודתיות, מעמדות חברתיים, צורות ישוב וכו').

תיאוריית החיברות של פרויד 

זיגמונד פרויד (1856 – 1939) טען שיצר האדם "רע מנעוריו" וגם הוא מסביר את הצורך בתהליך החיברות בתכונותיו האגואיסטיות המולדות של הפרט. טענתו המרכזית פשוטה מאוד: תהליך החיברות נועד ללמד את הפרט כיצד לבטא את דחפיו בצורה הנורמטיבית המקובלת. על מנת להבין בצורה טובה את הטענה הזו, יש צורך להכיר שלושה מושגים מרכזיים בתורתו של פרויד, היוצרים יחדיו את מה שהוא מכנה "המודל הפסיכו- דינאמי של האישיות":

1. "הסתמי"-לדעת פרויד, כל אדם נולד עם מערכת דחפים, הכוללת בעיקרה את הדחף למין ואת הדחף לאלימות. את מכלול הדחפים  הזה מכנה פרויד ה"סתמי" שהוא המרכיב הביולוגי המולד של האישיות. דחפים אלו מספקים את ה"אנרגיה" לפעילותו היום-יומית של הפרט ומכוונים אותו לפעולה כבר מרגע לידתו. יחד עם זאת הם גם יוצרים בעיה חמורה. זאת כיוון שהם תובעים סיפוק מוחלט, תוך התעלמות מצורכי האחרים. במצב כזה חיים חברתיים אינם בגדר האפשר. חברה המורכבת מפרטים שאצלם ה"סתמי" הוא המרכיב הדומיננטי באישיותם, היא לפי פרויד חברה של פסיכופטים.

2. "האני העליון"- לעומת ה"סתמי" שהוא המרכיב הביולוגי המולד של האישיות, ה"אני העליון" הוא המרכיב החברתי הנרכש של האישיות. הוא כולל את הערכים החברתיים, את נורמות ההתנהגות, ואת יתר האיסורים וההיתרים שהילד מפנים בהדרגה. רק לאחר שהילד עבר (במסגרת תהליך החיברות) תהליך של הפנמה תרבותית והפך את ה"אני העליון" לחלק בלתי נפרד מאישיותו, הוא מסוגל לשלוט בהתנהגותו, להתחשב בצורכי הזולת ולהפוך בעצם ל"יצור חברתי".

3. ה"אני"- ה"סתמי" וה"אני העליון" מפנים כלפי הפרט תביעות סותרות. כך למשל תובע ה"סתמי" סיפוק מוחלט ומיידי של הדחף למין והדחף לאלימות. ה"אני העליון" לעומתו, תובע מהפרט התאפקות רבה והתחשבות בצורכי הזולת, בערכים החברתיים ובנורמות החברתיות. ה"אני" שהוא המרכיב השכלתני של האישיות, הוא לפי פרויד, המסייע לפרט לאזן בין התביעות הסותרות הללו ולמצוא את "שביל הזהב" ביניהן.

=================

עבודה אקדמית ממצה ואקטואלית, מעודכנת מלפני כחודש, מקורות ביבליוגרפיים מעודכנים להיום.

מעולם לא נמכרה באתר זה או באינטרנט בכלל.

העבודה האקדמית הוגשה באונ' חיפה, אצל ד"ר רונן

מבצע לרוכשי עבודה אקדמית באתר : מצגת במחיר 99 שח.

הצוות שלנו יכין עבור רוכשי עבודה אקדמית באתר מצגת פאוורפוינט בת לפחות 20 שקפים. מצגת מרהיבה עם גרפיקה וצלילים, שתציג את תוכן העבודה הסמינריונית בצורת רפרט במחיר נמוך במיוחד. המצגת תוכן לפי הדרישות הנהוגות באקדמיה ולפי הכללים. כל זה תמורת 99 שח נוספים שיש להוסיף לסל הקניות. נא להקליק על לינק זה לפרטים:

לינק למצגת ב-99 שח

לתפירת עבודה אקדמית אישית מקורית (ללא קשר למאגר) בתחום זה על ידי מומחה בעל תואר שני או דוקטורט בעלות של כ-60 שח לעמוד נא לראות האתר בלינק זה:

לינק לכותב עבודות אקדמיות בנושא שלך בתפירה אישית

לפורום גולשים על עבודות אקדמיות והמלצה על כותבי סמינריונים ומאגרים להקליק על קישור זה:

קישור לפורום לימודים - המלצות על כותבי עבודות ומאגרים של גולשים

סעיף הפגיעה ברגשות דתיים ומסורתיים מופיע כחלק מחוק העונשין הנועד להגן מפני פגיעה ברגשותיהם של מסורות-דתיות ואנשים המקיימים אותן, בצורות ואופנים שונים: ביזוי ועלבון, פגיעה בפולחן, חילול מקומות קדושים וכד'. בסימן ז' מקובצים החוקים הדנים בכל אלה ושם מתומצת הדין הפלילי במדינת ישראל בכל הנוגע ליחסים שבין דת ומדינה. ראשיתן של התקנות נגד פגיעה ברגשות דתיים הן במאורעות תרפ"ט. הנציב העליון כיתת רגליו על מנת להתקין את "פקודת הנאצה" במהירות, מתוך חשש כי הפרעות היו בעלות רקע דתי, וזו לשונה:

" "כל אדם המפליט כל מלה או קול ברבים או לאוזניו של כל אדם אחר העלולים או מכוונים לפגוע ברגשותיו הדתיים או באמונתו של אותו אדם, יהא צפוי בצאתו חייב בדינו לעונש מאסר לשנה אחת".

כנהוג פעמים רבות בנוגע לחקיקות רחבות ועמומות מעין זו, למעט מקרים בודדים, לא מופעל סעיף זה. עם זאת, במרוצת השנים, כמה אירועים העמידו בסימן שאלה את קיומו העקרוני של קיומו של חוק זה במניין החוקים בחברה דמוקרטית, ביניהם: מעצר הנהג שהביא להתפרעויות בעכו ב- 2008, עתירות לבג"ץ בנושאי מצעד הגאווה, מעצרם של פעילי ארגון "דעת אמת" בגין פגיעה ברגשות הדתיים, ופרשיית החשכת המסך בתשדיר מפלגת שינוי כחלק מתעמולת בחירות.

רבים קראו לביטולו המוחלט של החוק בשל פגיעתו בחופש הביטוי, או לחלופין לערוך בו התאמות על מנת שיכול על כלל האמונות הדתיות ושאינן דתיות השונות וכן יכלול הגנה על רגשות לאומיים, שעד היום אינן מוגנות בחוק הישראלי. חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה, למשל, מביעים דאגה רבה לעקרון חופש הביטוי בשל קיומו של החוק ומציעים להכפיפו רק לצורך מניעת אלימות, גזענות, הפרות סדר ציבוריות או השחתת מוקדי פולחן.

פרופ’ קרמניצר, אחד מחוקרי המכון, טוען כי ראשית יש לייצר הבחנה בין מידות חומרה שונות הפגיעה. פגיעה ברגשות אדם יחיד או פגיעה חד פעמית אינה ראויה להיחשב כעברה של פגיעה ברגשות דתיים. עם זאת, פגיעות מתמשכות בהקשרים שונים, לדבריו, הן תופעה רווחת הנובעת מן השוני שבין קבוצות ומאפייניהן. על כן, לדידו במידה ויש התמדה בחוק האוסר פגיעה ברגשי דת, ראוי להכיל תחת כך גם רגשות לאומיים, אתניים או אידאולוגיים. איסור על פגיעה ברגשות דתיים בלבד אינו שוויוני ואינו הוגן.

קרמינצר מעלה בעיה העולה ממהות ההגנה על רגשות המעמידה את החוק בבעיה - קיים קושי בבחינת מידת הפגיעה ברגשי הדת. רגשות הם מצב סובייקטיבי של אנשים, ועל כן קשה להבחין בפגיעות הקשות. הדבר עשוי להוביל לתביעות קנטרניות בין קבוצות במסגרת מאבקים כאלה או אחרים. על-פי כן, הוא אומר, מוטב שלא להגדיר פגיעה ברגשות כעברה פלילית.

בג"צ

( בג"צ 243/62 אולפני הסרטה נגד לוי גרי וה מועצה לביקורת סרט ים ומחזו ת, פ"ד טז ( 1962

( בג"ץ 9174/06 הרב שמח ה הכהן קוק נ ' מפקד משט רת מחוז ירו ש לים ( 2006

(1984) 393 ,ע' 403-402 ,( בג"ץ 153/83 , אלן לוי נ' מפקד המחוז הדרומ י של מ שטרת ישראל , פ"ד לח( 2