עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

מוענק על כל האתר 7 אחוז הנחה בעת "חרבות ברזל". קוד קופון: "מלחמה"

ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח.  סרטון על מאגר העבודות האקדמיות

اللغة العربية Русский

français              አማርኛ

לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!

פרסמו את עבודותיכם הישנות אצלינו וקבלו הכנסה פסיבית נהדרת!

חוות דעת על מרצים

הוצאת ויזה לדובאי תשלום מאובטח בעברית

אמריקן אקספרס – ויקיפדיה    (לא דיינרס)    

תוצאת תמונה עבור פייבוקס 5% הנחה ב-פייבוקס  

bit ביט on the App Store   ×ª×©×œ×•× בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7העברה בנקאית

 

עבודת גמר דרך בניין הבית הלאומי (עבודה אקדמית מס. 8617)

‏99.00 ₪

32 עמודים. עבודה מס' 8617

עבודה אקדמית מספר 8617
עבודת גמר דרך בניין הבית הלאומי


תוכן עניינים

 

  • 1 המנדט על ארץ ישראל:
    • 1.1 טופס המנדט:
      • 1.1.1 התחייבות לקידום הבית הלאומי היהודי התחייבות לתושבים היהודיים:
      • 1.1.2 התחייבות טופס המנדט כלפי התושבים הלא יהודים בארץ-ישראל:
      • 1.1.3 משמעות טופס המנדט:
  • 2 פעולות הנציבים הבריטים הרברט סמואל והלורד פלומר בארץ-ישראל
    • 2.1 הנציב העליון הראשון,הרברט סמואל1920-1925:
      • 2.1.1 פעולותיו של הרברט סמואל לטובת היהודים:
      • 2.1.2 פעולותיו של הרברט סמואל לטובת הערבים:
      • 2.1.3 סיכום:
    • 2.2 הנציב העליון השני הלורד פלומר1925-1928:
      • 2.2.1 פעולותיו:
  • 3 דרך בניין הבית הלאומי בשנות ה-20:
    • 3.1 מאפייני העולים
    • 3.2 הסיבות לעלייה ארצה
    • 3.3 הכשרת העולים והמאפיינים החברתיים שלהם
  • 4 דרך בניין הבית הלאומי בתחומים שונים:
    • 4.1 תחום ההתיישבות
    • 4.2 מאפייני הקיבוץ
      • 4.2.1 העקרונות שאפיינו את הקיבוץ
    • 4.3 מושב עובדים
      • 4.3.1 מאפייני מושב העובדים
    • 4.4 התיישבות עירונית
  • 5 מסגרות חברתיות כלכליות
    • 5.1 גדוד העבודה
      • 5.1.1 רקע
      • 5.1.2 תפקידה של ההסתדרות
  • 6 מסגרות פוליטיות בשנות ה-20
    • 6.1 אחדות העבודה
    • 6.2 מפלגת פועלי ארץ-ישראל מפא"י
    • 6.3 המפלגה הרוויזיוניסטית
    • 6.4 הגוש האזרחי
  • 7 המוסדות הלאומיים בשנות ה-20 בארץ-ישראל
    • 7.1 הסוכנות היהודית
      • 7.1.1 1. אסיפת הנבחרים
      • 7.1.2 2. הוועד הלאומי
      • 7.1.3 3. הרבנות הראשית
  • 8 הויכוחים בישוב על דמות החברה ודרך בניין הארץ
    • 8.1 המוסדות הלאומיים
    • 8.2 הויכוח בין "מחנה הפועלים" לבין "מחנה האזרחי":
      • 8.2.1 "מחנה הפועלים"
      • 8.2.2 "מחנה אזרחי"
  • 9 ביסוס הבית הלאומי היהודי בשנות ה-30 בתחומים התיישבות, כלכלה ותרבות
    • 9.1 העלייה הבלתי לגאלית
      • 9.1.1 דרכי העלייה וארגונה:
    • 9.2 הצגת הישגי היישוב היהודי בתחום ההתיישבות
      • 9.2.1 גידול היישוב העירוני:
      • 9.2.2 יישובי עמק חפר:
      • 9.2.3 התיישבות האלף:
    • 9.3 הצגת הישגי הישוב היהודי בתחום הכלכלה
    • 9.4 הצגת היישגי הישוב היהודי בתחום החינוך והתרבות
      • 9.4.1 מוסדות להשכלה גבוה:
      • 9.4.2 התזמורת הפילהרמונית:
      • 9.4.3 תאטרון:
  • 10 המרד הערבי
    • 10.1 1. הסיבות למרד
    • 10.2 2. דפוסי המאבק של הערבים כלפי הבריטים וכלפי היהודים
    • 10.3 3. היערכות היישוב היהודי בשנים 1939-1936
      • 10.3.1 בתחום הכלכלי:
      • 10.3.2 בתחום ההתיישבות:
      • 10.3.3 התחום הבטחוני:
    • 10.4 4. מדיניות בריטניה לנוכח המאורעות
      • 10.4.1 ועדת פיל:
      • 10.4.2 מסקנות ועדת פיל:
      • 10.4.3 תגובות הערבים למסקנות ועדת פיל:
      • 10.4.4 תגובת היהודים למסקנות ועדת פיל:
  • 11 הספר הלבן השלישי 1939 הספר הלבן של מקדונלד
    • 11.1 סעיפי הספר הלבן השלישי של מקדונלד:
  •  
    • 11.2 משמעותו של הספר הלבן השלישי:

 

 

 כשהסתיימה מלחמת העולם הראשונה החליפה שיטת המנדטים את השיטה הקולוניאלית שיטת המושבות הישנה. בריטניה וצרפת קיבלו בתום המלחמה מנדט פיקדון מטעם חבר הלאומים ובפיקוחו על אזורי המזרח התיכון על חלוקת המנדטים הוחלט בועידת סן-רמו. המנדט העניק סמכויות ניהול למעצמות ומטרתו הייתה להכין את העמים היושבים באזורים אלה לעצמאות מדינית. בריטניה קיבלה מנדט על ארץ-ישראל ובראש השלטון המנדטורי עמד נציב עליון שמונה על-ידי הממשלה. ביולי 1922 בריטניה פרסמה את נוסח טופס המנדט.

 

טופס המנדט:

התחייבות לקידום הבית הלאומי היהודי התחייבות לתושבים היהודיים:

  1. סעיפי טופס המנדט הדגישו את הקשר ההיסטורי בין העם היהודי לבין ארץ-ישראל וקבעו את מחוייבותה של ממשלת המנדט לפתח את התשתית התעשייתית, הכלכלית, המדינית והמנהלית של העם היהודי.
  2. הכרה בסוכנות היהודית כגוף המייצג את התנועה הציונית והעם היהודי.
  3. הקלה על עלייה יהודית לארץ-ישראל תוך עידוד התיישבות צפופה של יהודים על הקרקע ללא הגבלה, ותוך שיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית.
  4. הכרה בשפה העברית כשפה רשמית לצד האנגלית והערבית כלומר כל מסמך מטעם הממשל, בולים, שטרות כסף ומטבעות צריכים להיות כתובים גם בעברית.
  5. עידוד והכרה במוסדות שלטון עצמי של התושבים כמו הוועד הלאומי והסוכנות היהודית.
  6. פיתוח הארץ וחיזוק התשתית הכלכלית של הבית הלאומי.

התחייבות טופס המנדט כלפי התושבים הלא יהודים בארץ-ישראל:

  1. שמירה על זכויות כל הדתות במקומות הקדושים.
  2. שמירה על חופש דת ומצפון ועל חופש הפולחן לא תיהיה שום אפליה על רקע דת, גזע ולשון.
  3. הכרה בשפה הערבית כשפה רשמית לצד האנגלית והעברית.
  4. הכרה בחגים של כל עדה ובימי המנוחה שלה.
  5. הבטחת זכויותהם ומעמדם של שאר האוכלוסייה שלא תקופח.

משמעות טופס המנדט:

  1. החלפת השלטון הצבאי בשלטון אזרחי, עובדה שהקלה מאוד על הישוב היהודי.
  2. המנדט היווה במידה רבה את המשך הצהרת בלפור למרות שהוא ניתן גם לאוכלוסייה הערבית הצהרת בלפור קיבלה תוקף משפטי ומחייב בטופס המנדט.
  3. טופס המנדט נתן בסיס חוקי לפעולותיה של הממשלה האזרחית הבריטית בארץ ולמעמדו של היישוב היהודי בארץ. המנדט הכיר בקיומה של אומה יהודית ובקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לארץ-ישראל ובזכותו של כל העם היהודי לשוב ולבנות מחדש בארץ-ישראל את הבית הלאומי היהודי.
  4. ביום אישורו של טופס המנדט הכריזה ההנהלה הציונית כי התגשמה במלואה השאיפה הפוליטית של תכנית באזל, כלומר הטופס היווה נצחון לגישה המדינית של הרצל והוא הצ'רטר המיוחל שהוזכר בתוכנית באזל.

פעולות הנציבים הבריטים הרברט סמואל והלורד פלומר בארץ-ישראל

הנציב העליון הראשון,הרברט סמואל1920-1925:

הרברט סמואל התמנה לנציב העליון הראשון בארץ-ישראל. הוא היה יהודי אוהד ציונית, וסייע במתן הצהרת בלפור. הוא פעל רבות לטובת היהודים בארץ-ישראל.

פעולותיו של הרברט סמואל לטובת היהודים:

  1. השליט חוק וסדר בארץ-ישראל.
  2. קבע מכסת עלייה ליהודים 16,000 רשיונות בשנה. המכסה שקבע לא הפריעה לעלייה מכיוון שהייתה גבוהה בהרבה ממספר היהודים שרצו לעלות בכל שנה.
  3. אישר מכירת קרקעות ליהודים בפיקוח ממשלתי.
  4. מיפוי הארץ וקביעת הבעלות על הקרקעות "חוק הקרקעות"-טאבו.
  5. הכרה בעברית כשפה הרשמית.
  6. הכרה במוסדות הישוב המוסדות הלאומיים: אספת הנבחרים, הועד הלאומי והרבנות הראשית.
  7. קבע את גבולות ארץ-ישראל, חילק את הארץ לארבעה מחוזות והעמיד בראשם מושלים ופעל לטיפוח ירושלים כבירת ארץ-ישראל.

פעולותיו של הרברט סמואל לטובת הערבים:

  1. העניק לערבים אדמות מדינה והפלה את הערבים לטובה בתקציב החינוך.
  2. מינה את המנהיג האנטי-ציוני חאג' אמין אל חוסייני למופתי - כהן הדת המוסלמי הבכיר של ירושלים.
  3. לאחר מאורעות תרפ"א 1921, הפסיק הרברט סמואל את העלייה היהודית לארץ באופן זמני, והעניק חנינה לפורעים הערבים.

סיכום:

בתקופתו של סמואל התפתחה התשתית הכלכלתי בארץ-ישראל, והחל בניין הבית הלאומי היהודי. סמואל השתדל לנהוג במדיניות מאוזנת כלפי היהודים והערבים, אך עם זאת היו ביישוב היהודי מי שחשבו כי פעל לטובת הערבים.

הנציב העליון השני הלורד פלומר1925-1928:

הלורד פלומר היה אדם תקיף, איש צבא לשעבר. יחסו הפתיע לטובה - הוא נקט ביד ברזל ובתקופתו שרר שקט בארץ-ישראל, בעיקר תודות לדרך שבה הוא ניהל את העיניינים. הוא היה חסיד נלהב של האימפריה הבריטית ולא גילה אהדה לשום צד, דאג לסדר בטחון וידע לכבד את הרגשות הלאומיים של היישוב. בפעולותיו עקב בצורה אדוקה אחרי טופס המנדט, ולכן טרם רבות לבניין הבית הלאומי.

פעולותיו:

  1. ארגן מחדש את כוחות הבטחון, שבהם פעלו ערבים ויהודים במשותף כשוטרים וכחיילים תחת פיקוד אנגלי. כוחות אלה דאגו לסדר וביטחון בארץ.
  2. בתקופתו נחקק "חוק האזרחות" שהבטיח אזרחות ארץ-ישראלית למי שישב בארץ שנתיים.
  3. הכיר במוסדות הלאומיים של הישוב היהודי כקודמו, ובימיו אישרו סופית מוסדות אלו וגובשו תקנות עלייה לארץ. כמו כן, אישר מתן תקציבים לאוכלוסיה היהודית וסייע לה בימי המשבר הכלכלי שפקד את הארץ בשנות כהונתו.

דרך בניין הבית הלאומי בשנות ה-20:

מאפייני העולים

בין השנים 1924-1920 עלו ארצה בעלייה השלישית כ-35,000 יהודים, בעיקר מרוסיה ומפולין. מרבית העולים היו ציונים סוציאליסטים, ותרמו להכפלת האוכלוסיה היהודית בארץ. בעלייה הרביעית שהתרחשה בין השנים 1929-1924 עלו ארצה כ-70,000 עולים, גם הם ממזרח אירופה. בתחילת 1924 מנתה האוכלוסיה בארץ כ-95,000 יהודים, ובתום העליה הרביעית מתנה האוכלוסיה כ-175,000 יהודים. כ-50% מאנשי העליה הרביעית היו פועלים וכ-25% מהם בעלי הון.

הסיבות לעלייה ארצה

  1. שחרור ארץ-ישראל משלטון האימפריה העות'מנית ומסירת המנדט על ארץ-ישראל לידי הבריטים, עוררו תקווה בקרב היהודים בגולה, כי הבריטים שנתנו ליהודים את הצהרת בלפור יפעלו כעת להגשת החלום הציוני.
  2. האנטישמיות בפולין גברה בשנות ה-20 על רקע משבר כלכלי שפקד את פולין. האנטישמיות הביאה לסילוק היהודים ממעמדותיהם במסחר ובמלאכה, וההתייחסות להם הייתה כאל זרים חסרי זכויות. שר האוצר הפולני גרבסקי פרסם תקנות שנישלו את יהודי פולין מבחינה כלכלית והטילו עליהם מיסים כבדים.
  3. קליטתם המוצלחת של עולי העליה השניה בארץ למרות הקשיים עוררה התפעלות בקרב הצעירים היהודים ברוסיה. דמות הפועל העברי שחי בקומונה וכובש את הקרקע עודדה צעירים אידיאליסטים לעלות לארץ-ישראל.
  4. המהפכה הקומוניסטית ברוסיה ב-1917 ומצבם הכלכלי הקשה של היהודים שם דחפו צעירים יהודים לעזוב את רוסיה ולנסות לממש את חזון החברה השוויונית גם בא"י.
  5. חוקי ההגירה של ארצות-הברית שנכנסו לתוקף ב-1924 נועדו להגביל את כניסתם של מהגרים כדי למנוע את ירידת שכרם של המקומיים. לפיכך נאלצו יהודים לעלות לא"י.

הכשרת העולים והמאפיינים החברתיים שלהם

בשנתיים הראשונות לעלייה השלישית, עלו רוב העולים במסגרות מאורגנות של תנועות הנוער החלוציות, בעיקר תנועת "החלוץ" ברוסיה, בהנהגתו של יוסף טרומפלדור ותנועת "השומר הצעיר". היו אלו צעירים חדורי רוח חלוצית ואידיאולוגיה ציונית סוציאליסטית ובעלי הכשרה מוקדמת. תנועת "החלוץ" קיימה מחנות להכשרת חבריה לקראת העלייה לארץ-ישראל. במסגרת זו הוכשרו הצעירים לעבודת כפיים ועבודת חקלאות ולמדו עברית. כמו כן, חונכו הצעירים לחובת העלייה לארץ וצייתנות להנהגת התנועה תוך נכונות והתחייבות לעמוד לרשות התנועה ולמלא כל תפקיד שיוטל עליהם.

בעלייה רביעית הגיעו מחצית העולים מפולין. בניגוד לעלייה הקודמת, הייתה זו עלייה בלתי מאורגנת ברובה. בעלי משפחות, בני המעמד הבינוני שהגיעו לארץ לרוב מחוסר ברירה וללא חינוך ולהט ציוני. למרות שהעלייה הרביעית נקראת "העלייה הבורגנית" המשיכו להגיע בתקופה זו גם עולים רבים במסגרת תנועות הנוער הציוניות-סוציאליסטית.

דרך בניין הבית הלאומי בתחומים שונים:

תחום ההתיישבות

בתחילת שנות העשרים היו עולים רבים בעלי רעיונות סוציאליסטים שביקשו לחיות בקיבוץ, צורת התיישבות שיתופית, ובמושב העובדים. חלק נכבד מן העולים התיישבו בערים.

מאפייני הקיבוץ

הקיבוץ הוקם על-ידי בני העלייה השלישית, שדגלו בצורת ההתישבות השיתופית של "הקבוצה הגדולה" לעומת בני העלייה השניה שדגלו ב"קבוצה הקטנה". בני העלייה השלישית טענו שצורת ההתישבות שלהם מבטיחה עתיד כלכלי טוב יותר וזאת בזכות משק שעוסק בתחומים ובענפים שונים, דבר שמאפשר לקלוט יותר עולים והסיכויים לפיתוח חיי חברה ותרבות גדולים יותר. הקיבוצים הראשונים שקמו בעמק-יזרעאל היו: עין-חרוד, בית אלפא ועוד...


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏99.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:


שדה אימייל הינו חובה