‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי טראומה קרבית וההחלמה ממנה?

תוכן עניינים

מבוא. 

מלחמת השחרור

מבצע קדש

מלחמת ששת הימים

מלחמת יום כיפור. 

מלחמת לבנון הראשונה. 

מלחמת לבנון השנייה ומבצעים צבאיים עד צוק איתן 

הלם קרב ותגובה פוסט טרואמטית. 

הפוטנציאל הטראומטי של השרות בשטחים

סיפור חיים. 

שיטה. 

השיטה האיכותנית. 

הראיון ככלי מחקר. 

שיטת הניתוח. 

המרואיינים.

הליך המחקר

שיטת הפרשנו

ממצאים..

דיון 

סיכום

ביבליוגרפיה

נספחים 

עבודה זו תעסוק באחד הנושאים המדוברים ביותר בקרב אוכלוסיית המטפלים והמטופלים במדינת ישראל:

טראומה של לוחמים מלחמת יום כיפור ובמלחמות ישראל בכלל, תופעת הלם קרב, פוסט טראומה וצבא.

מבצע "צוק איתן" היווה חוליה נוספת בשרשרת המלחמות והמבצעים המורכבים בישראל שהסתיימו לא רק בחללים ונפגעים פיזית, אלא גם ברבים שהצטרפו למעגל הסובלים מפוסט טראומה – הן בקרב חיילים בחזית והן בקרב תושבים בעורף.

המציאות הביטחונית המורכבת בארץ הפכה את ישראל לקרקע פורה למחקרים על התפתחות פוסט טראומה, ומומחים רבים מהעולם כולו לומדים על מנגנוני ההפרעה הנפשית, אופן התפרצותה, האנשים בסיכון ושיטות למניעה וטיפול – על סמך הניסיון שהצטבר במלחמות ישראל מאז הקמתה. להלן סקירה על התובנות המחקריות והרפואיות המרכזיות אודות פוסט טראומה המבוססות על נפגעי טראומה ממלחמות ישראל השונות, מקום המדינה ועד ימינו אנו.

הפרעת הדחק הפוסט - חבלתית, PTSD) Post-Traumatic Stress Disorder) הוגדרה והוכנסה לספר ה- ((DSM-IV-TR  על ידי אגודת הפסיכולוגים האמריקאים כתגובה ממושכת לטראומה חד פעמית או לחילופין לטראומה מצטברת. ביטויה כוללים, בין היתר, שחזור והחייאה מחדש של הזיכרון הטראומטי שוב ושוב בחלומות בהקיץ ובמציאות היומיומית, הימנעות מגירויים או מאזכרים שיש בהם בכדי להזכיר את הטראומה ומכלול סימפטומים של חרדה ועוררות רגשית שהופיעו מאז הטראומה ולא היו קודם לכן, אשר נוכחים בקרב ניצולים של האירוע הטראומטי במהלך חודש אחד לפחות. בשונה מהפרעות נפשיות אחרות, בהפרעת דחק פוסט טראומטית ניתן לאתר את גורם ההפרעה - אירוע הטראומה. האבחנה של PTSD אם כן, כוללת הבחנה של סימפטומים קיימים ושיוכם לאירוע ספציפי או סדרה של אירועים. לאנשים הסובלים מההפרעה, האירוע עובר החייאה וצץ ונחווה שוב ושוב (Dunitz). התסמונת הפוסט טראומטית מביאה יחד עם שיחזור הזיכרונות הטורדניים גם הימנעות, עוררות מתח, חרדה ופגיעה תפקודית קשה, בעלת משמעויות אישיות, בינאישיות, חברתיות ותעסוקתיות.

PTSD אם כך, הינה תוצאה מורכבת של חשיפה ותגובה פתולוגית לאירוע קיצוני ומקיפה סימפטומים הקשורים לטראומה ותוצאותיה. הסיבות לטראומה מגוונות, פעולות איבה, טרור, שבי, תאונות דרכים, תקיפה מינית ואסונות טבע או מחלות מסכנות חיים. נהוג להאמין כי PTSD היא התוצאה של גורם משותף לכל האירועים הטראומטיים - מתח (Dunitz). המתח לפיכך, מעורר תגובות ביו- פסיכולוגיות מורכבות אשר מובילות בקרב חלק מהנחשפים להפרעה נפשית כרונית.יש לציין כי ה - PTSD מתרחש רק בקרב מספר מצומצם של ניצולי טראומה, אין בטראומה לבדה כדי לעורר את ההפרעה. האירוע הטראומטי מהווה מעורר לגורמים מוקדמים נוכחיים ולאלו שהופיעו בעקבות החשיפה (נוי).

שלוש קבוצות עיקריות של תסמינים מאפיינות את הסובלים מהפרעת הדחק הפוסט טראומטית:

חוויה מחודשת של הטראומה, חודרנות (re-experiencing)

האירוע הטראומטי חוזר באופן תמידי באחת או יותר מהצורות הבאות:

1. זיכרונות טורדניים וחודרניים של האירוע.

2. חלומות חוזרים של האירוע.

3. תחושה או הרגשה כאילו האירוע הטראומטי מתרחש בשנית (כולל הזיות, פלאשבקים של חלקים שונים מהאירוע קולות, ריחות, טעמים ותחושות).

4. החרדה מופיע בעת חשיפה לרמזים או מעוררים חיצוניים המזכירים את הטראומה כמו מראות,קולות ואשר מביאים להופעות והחייאת האירוע הטראומטי מחדש.

5. תגובה פיסיולוגית (כדוגמת דופק מהיר, הזעה, לחץ דם משתנה וקוצר נשימה), בעת חשיפה לסימנים ומאזכרים חיצוניים או פנימיים אשר מזכירים היבט מסוים של אירוע הטראומה.

סימפטומים אלו מאופיינים בכך:

1. שלאדם אין שליטה על הופעתם .

2. החוויה החוזרת הינה תפיסתית במהותה ודומה להתרחשות אמיתית של האירוע.

3. האיכות התפיסתית של זיכרונות האירוע שונה במהותה מלספר סיפור.

הימנעות (avoidance)

דפוס התנהגות המתאפיין בחוסר תגובה והתעלמות עקבית מגירויים סביבתיים ובעיקר כאלה הקשורים לטראומה. יכול להתבטא בצורות הבאות:

1. מאמץ למנוע מחשבות, תחושות או שיחות הקשורות בטראומה.

2. מאמץ למנוע פעילויות, המצאות במקומות, או מפגש עם אנשים אשר מעוררים זיכרונות של הטראומה.

3. חוסר יכולת להיזכר האירוע הטראומה כולו או בחלקים מימנו,(אמנזיה מלאה או חלקית).

. עניין מועט או חוסר עניין בהשתתפות בפעילות חברתית, שעלול להוביל לפרישות.

5. תחושת הסתגרות, ריחוק וזרות מאחרים.

6. תחושת צמצום בטווח הרגשות (חוסר יכולת להרגיש רגשות חיבה וקירבה).

7. חוסר ציפייה או תוכניות לעתיד. תחושה של ״עתיד קצר״ (אינו מצפה שיהיו לו/לה קריירה, נישואים, ילדים או חיים רגילים).

ההימנעות היא הגורם לפגיעה וההפרעה התפקודית הקשה ביותר . ההסתגרות והניתוק הולכים ומוכללים ופוגעים בכל שטחי החיים ובמיוחד בפעילויות הבינאישיות החברתיות והתעסוקתיות ומכאן לסיבוכים משניים כדיכאון וחרדה, ירידה בביטחון ובדימוי העצמי, דחייה ע״י הסביבה ומעגליות המביאה לכרוניזציה והפחתת התגובה לטיפול.

כמעט כל אדם אשר שירת בצבא ישלב  תקופה זו בבניית הזהות האישית שלו. בעבודה זו עניין אותי לחקור את השילוב הנ"ל ובמיוחד את ביטויי הטראומה בחיי היום יום של לוחמים לשעבר. מכיוון שהמדינה גידלה דורות של לוחמים הנחתי כי לא לכולם יהיה סיפור זהה  אך נוכל למצוא מאפיינים משותפים בין הסיפורים. עבודה זו התמקדה בניתוח תוכן איכותני של ארבעה סיפורים של לוחמים מסוג שונה ובמציאת הקשר בין הסיפור האישי להבניית הזהות של הלוחמים בהמשך דרכם. תחילה נעמוד על ההבדלים בין תגובת דחק פוסט טראומטית לבין הלם קרב. לאחר מכן נבהיר מהו הסיפור האישי וכיצד נבנה אצל כל אחד ולבסוף ננתח את הסיפורים האישים של הלוחמים וננסה לראות איך הטראומה משתקפת בחייהם ועד כמה היא ייחודית להם.

מצגת הלם קרב, פוסט טרואמה, דחק, הגנה פלילית

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

נוי, ש. . מצבי לחץ טראומטיים. תל- אביב: שוקן.

Dunitz, M.Post -Traumatic Stress Disorder: Diagnosis ,Management and Treatment .(Eds), Nut ,D., Davison, J.R.T. & Zohar ,Y. London: NW1 OAE.