‏280.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד בא לידי ביטוי דירת המגורים המשותפת של בני הזוג – הקשיים, הפתרונות, ההסדרים התחיקתיים והפסיקתיים?

תוכן

מבוא. 3

ביה"ד הרבני - סמכויות. 5

מדור ספיציפי ע"י ביה"ד הרבני 7

הסדרת המדור החלופי לאישה ולילדים.. 8

הסעדים הנתבעים.. 10

הסעד הנתבע בביהמ"ש.. 10

הדינים בבית הדין הרבני 13

הסעד הנתבע בבית הדין הרבני 13

הזכויות בדירה והשפעת סיווגן על סמכויות הדיון בפירוקה. 18

מדור ו"מרוץ הסמכויות". 19

ביהמ"ש המחוזי וביהמ"ש השלום.. 21

בית הדין הרבני וביהמ"ש השלום – הדינים השונים.. 24

הדין הרצוי 26

סיווג הדירה וחלוקת הסמכויות. 26

פתרונות אפשריים לנקודות המפגש הבעייתיות בין הערכאות השונות. 27

דיני ההלכה והרבנות לעומת המשפט האזרחי 29

הפתרונות אפשריים לנק' המפגש הבעייתיות בין בית הדין הרבני לביהמ"ש השלום.. 29

סיכום ומסקנות. 31

ביבליוגרפיה. 33

חקיקה. 33

ספרים ומאמרים.. 33

פסיקה. 34

בתי הדין הרבניים הם חלק ממערכת המשפט בישראל, הכוללת גם את בתי הדין הדתיים, הפוסקים על פי ההלכה היהודית והמשפט העברי. בחוקי מדינת ישראל ניתנת לבתי הדין הרבניים סמכות שיפוט בלעדית בנושאי הנישואין והגירושין של בני הדת היהודית, סמכויות בדיני אישות בתנאים מסוימים, ובכלל זה גם גיור. לבתי הדין יש סמכויות נוספות הנילוות לענייני הנישואין והגירושין, וכן סמכויות בעניינים דתיים. הגוף האחראי על בתי הדין הרבניים הוא מועצת הרבנות הראשית. בראש המערכת של בתי הדין הרבניים, ניצב בית הדין הגדול לערעורים בירושלים, בראשותו של אחד משני הרבנים הראשיים לישראל.

מעמדם, סמכותם ודרכי מינויים והדחתם של הדיינים מוסדר בחוק באמצעות חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין),  ובאמצעות "חוק הדיינים" ("תקנות הדיינים (תנאי הסמכה וסדריה), תשט"ו–)[2]. על פי חוק הדיינים אדם יכול להיות מועמד למינוי דיין בבית דין רבני, 1. רק אם הוא הוסמך לרבנות על ידי רב מומחה או מוסד תורני שמועצת הרבנות הראשית מכירה בו. 2. בגיל 30 ומעלה, 3. הנו נשוי או היה נשוי 4. אורח חייו ואופיו הולמים מעמד של דיין בישראל, ו5. עמד בבחינות מטעם מועצת הרבנות הראשית. על פי חוק זה נקבע כי למועצת הרבנות הראשית הסמכות הן להסמיך והן לבטל את ההסמכה לדיינות (במקרה שהתברר כי אורח חייו אינו תואם את הציפיות מדיין בישראל). בחוק הרבנות הראשית לישראל, ישנה התייחסות לדיינים ונקבע בה, כי מועצת הרבנות הראשית היא הגוף האחראי למינוי של דיינים.

בחוקי מדינת ישראל ניתנת לבתי הדין הרבניים סמכות שיפוט בלעדית בנושאי הנישואין והגירושין של בני הדת היהודית וסמכויות בדיני אישות אחרים בתנאים מסוימים, ובכלל זה גם גיור, מינוי אפרוטופוסים, הכרת אבהות, קביעת מעמד אישי והצהרת דתיות.בנוסף לתחומי המעמד האישי, יש לבתי הדין הרבניים סמכות שיפוט גם בעניינים דתיים, כגון הקדשות וכדומה, וכן סמכות שיפוט בהסכמת הצדדים, בנושאים כגון: צוואות וירושות. בנוסף, יש להם סמכות שיפוט ("מקבילה") בכל הנושאים שנכרכו לתביעות גירושין, כגון: חלוקת רכוש, הסדרי ראייה, חינוך, מזונות ועוד. וזאת בתנאי שהתביעה בנושאים אלו הוגשה טרם הגשת תביעה דומה בבית משפט לענייני משפחה, על ידי מי מהצדדים. עובדה זו גורמת למושג הידוע "מרוץ סמכויות" - שהצד המעדיף לדון בבית הדין הרבני, או בבית המשפט לענייני משפחה, ממהר להגיש תביעה בערכאה שבה הוא חפץ לדון, כדי למנוע מהצד שכנגד לתבוע בערכאה השנייה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

א. רוזן-צבי דיני משפחה בישראל בין קודש לחול.

א. רוזן-צבי יחסי ממון בין בני זוג.

ד. ארבל "פירוק שיתוף במקרקעין בין בני-זוג" המשפט ג 219.