‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד התקשורת הארגונית משפיעה על התנהלות הארגון?

תוכן עניינים:

א. מבוא. 

א.1 מטרת העבודה. 

א.2 שאלת המחקר. 

ב. סקירת ספרות. 

ב.1 מהי תקשורת ארגונית. 

ג. היסטוריה של תקשורת בארגון 

ג.1 כלי תקשורת בארגון 

ג.2 סוגי תקשורת בתוך הארגון 

ד. ערך התקשורת הארגונית. 

ה. תקשורת פורמאלית ותקשורת בלתי פורמאלית. 

ו. ארגון בזמן משבר. 

ז. העברת האינפורמציה הארגונית. 

ז.1 אינפורמציה וניהולה. 

ז.2 תרבות ארגונית. 

ז.3 מאפיינים תרבותיים המשפיעים על ניהול. 

ז.4 על הקשר בין תרבות ארגונית לניהול האינפורמציה הארגונית. 

ח.סתירות בארגון 

ח.1 חשיבות פתרון הסתירה הארגוניות. 

ח.2 הפתרון לסתירות הארגונית/ מודל  POV.. 

ח.3 מודל POV  בפתרון הסתירה הארגונית השלילית. 

ח.4  מודל POV  בפתרון הסתירה הארגונית החיובית. 

ח.5  הסיבות לחיכוכים ארגוניים.. 

ט. ניהול משברים.. 

י.  דיון : על פי הנחות העולות ממחקרים קודמים.. 

י.1 הנחה ראשונה: ארגון אשר יטפח תקשורת ארגונית יהיה יעיל יותר. 

י.2 הנחה שנייה: תקשורת אפקטיבית בארגון תצמצם נזקים בעת משבר. 

י.3 הנחה שלישית: שיתוף ידע מונע ה"מצאה מחדש של הגלגל", ויוצר הבנה משותפת של העובדים את הארגון 

י.4 הנחה רביעית: בזמן משבר כדאי לנקוט בהשוואת התאגיד למשפחה. 

כ. סיכום.

כ.1 המלצות. 

כ.2 בזמן משבר כדאי לנקוט בהשוואת התאגיד למשפחה. 

ל. מקורות. 

העבודה תעסוק בנושא תקשורת ארגונית. מטרת העבודה לשפוך אור על מושגי יסוד בנושא זה.

העבודה תתחיל בהגדרת השאלה מהי תקשורת ארגונית ומהי היסטוריה של תקשורת בארגון, אחר כך ינותחו כלי תקשורת בארגון, סוגי תקשורת בתוך הארגון, חשיבות התקשורת הארגונית, תקשורת פורמאלית ותקשורת בלתי פורמאלית ותקשורת ארגונית בעת משבר.

יוסבר מהי העברת ידע בארגון ומחוצה לו ץוך ניתוח והבהרה של ידע וניהול ידע ותרבות ארגונית. תישאל השאלה כיצד התרבות הארגונית משפיע על התנהגות בארגון תוך ניתוח מאפיינים תרבותיים המשפיעים על ניהול ועל הקשר בין תרבות ארגונית לניהול ידע. ינותחו קונפליקטים בארגון ולבסוף ניהול משברים.

תקשורת בארגון הינה מערכת העצבים, המחברת בין יחידים, בין קבוצות ובין מערכות משנה ארגוניות. (Gilley and al) התקשורת השכיחה והבסיסית היא תקשורת בין-אישית, המתקיימת בין שני אנשים או בקרב קבוצה קטנה של אנשים. את תהליך התקשורת בארגון מקובל לתאר כ"אירוע" או כ"אפיזודה". באירוע תקשורת בסיסי משתתפים: מוען, המצפין (מתרגם) מסר לסמלים מוכרים ושולח אותם לנמען בערוץ מסוים. הנמען מפענח את הסמלים ומגיב עליהם באופן מילולי או לא מילולי. במהלך העברת התקשורת משתתפים גורמים הקשורים במתקשרים או בערוצי התקשורת, הפועלים באקראי או בשיטתיות, ובעצם גורמים לשיבוש הערוצים. גורמים אלה מכונים רעשים. (לוי)

נהוג לחלק את ערוצי התקשורת השונים לשלושה סוגים עיקריים: תקשורת ישירה, לתקשורת חוצצת ולתקשורת עקיפה. לרוב, אין תחליף יעיל להעברת מסרים באמצעות התקשורת הוותיקה ביותר - הישירה, המאפשרת קשר בלתי אמצעי, מילולי ולא-מילולי, ומשוב מידי. עם זאת, שינויי הטכנולוגיה המהירים בתחום פותחים אפשרויות חדשות ומפתיעות. התקשורת הממוחשבת יוצרת ערוצי תקשורת משוכללים, מהירים, אמינים, ובעלי אופי אישי, שיש בהם, המקיימים למעשה תחליף לתקשורת הישירה.

קבוצת העבודה הינה מרכיב בסיסי, הן במבנה הפורמאלי של הארגון והן במבנה הבלתי פורמאלי שלו. יחסי התקשורת הבסיסיים בתוך הקבוצות וביניהן יוגדרו עפ"י התפקידים של חברי הקבוצה והמשימות, שעליהם לבצע. (Belal& Noori) התקשורת הקבוצתית והבין קבוצתית מתהווה סביב שתי צירים ארגוניים: האחת - ציר הפעילות הקבוצתית, שהיא, משימתית וחברתית, והאחרת - ציר רשתות התקשורת, שהן מבנים של ערוצי תקשורת בין חברי הקבוצה ובין קבוצות. רשתות התקשורת מאירות את יחסי התפקיד מהיבט, שאיננו מפורש בהגדרת התפקידים ומערכי התפקיד בקבוצה, ובעיקר הן מצביעות על מידת הריכוז והביזור התפקודי והחברתי שקיים בקבוצה. Cumming))

התקשורת מחברת בין דרגי סמכות שונים בארגון. התקשורת היא העברה והפנמה של משמעות מסוימת, העברת מידע בין אנשים.

רשתות התקשורת בארגון מגדירות את זרימת המידע בארגון. ישנן רשתות פורמאליות וישנן רשתות בלתי פורמאליות. הרשתות הפורמאליות הן אנכיות, מדמות את שרשרת ההיררכיה הארגונית וקשורות לנושאי הארגון. הרשתות הבלתי פורמאליות מדלגות על דרגי ההיררכיה ,מספקות גם את הצרכים החברתיים של עובדי הארגון ומסיעות לצרכי הארגון.

התקשורת היא כלי מנהלי מרכזי וככל שעולים בסולם הדרגות בארגון עולה חשיבות המידע. חוקר בשם מינצברג בדק מה עושים מנהלים בפועל. המנהלים מטפלים מידי יום בשורה ארוכה של נושאים זה גורם ללחץ רב והם מקדישים כ-7 דקות בממוצע לנושא. העדיפות ניתנת בדרך כלל לנושאי "אד-הוק" ולא לתכנון אסטרטגי. המנהל מקדיש זמן ניכר לתקשורת עם אנשים מחוץ לארגון. (ספקים, לקוחות, וכד') המנהלים מעדיפים את התקשורת שבע"פ , טלפון, פגישות פנים אל פנים לא פורמאליות, בפגישות מסודרות משתמשים בהחלטות אסטרטגיות. פגישות עם אנשים זרים, עם הצוות וכדומה.

תהליך התקשורת מורכב מארבע רכיבים:

מוען

מסר

אמצעי

נמען.

המסר מוצפן בצורה מסוימת שמקובלת בתקשורת האנושית ונמסר בערוץ התקשורת שנבחר ע"י המוען. יש הבדל אם זה הוראה לכפיפים או ניסיון לשכנע מישהו לעשות משהו. אפשר להעביר פתק כתוב, מכתב רשמי, מייל, פנים אל פנים. הבחירה של ערוץ התקשורת (במידה ואין אילוצים) נעשית על פי העושר של ערוץ התקשורת. היינו, כמות המידע שניתן להעביר באפיזודת תקשורת אחת, האם ניתן לקבל משוב מיידי. דרך התקשורת הכי עשירה היא תקשורת פנים אל פנים משום שהיא משלבת תקשורת רגילה יחד עם תקשורת בלתי מילולית (שפת גוף). בחירת ערוץ התקשורת קשורה גם במסר. ככל שהמסר הוא לא חד משמעי, משהו חדש ולא ברור אנחנו נוטים להשתמש בערוץ יותר עשיר. בשלב יותר מתקדם של התהליך הנמען מנסה לפענח את המסר ולתרגם אותו למונחים שהוא מבין. המשוב מחזיר את המסר למערכת ובודק שהכל הובן כראוי

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

בר חיים, א'. התנהגות ארגונית, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, כרך א עמ 170-178 כרך ב עמ' 127-85.

היט א', מ', איירלנד, ר', ד' והוסקיסון, א', ר'. ניהול אסטרטגי - תחרותיות ‏‏וגלובליזציה. (זכי שפר, עורך) רעננה, ישראל: האוניברסיטה הפתוחה.‏

לוי, ע. ניהול ומנהיגות שינוי והתחדשות, רימונים הוצאה לאור.

Ajmal, M., & Koskinen, K. Knowledge Transfer in Project-Based Organizations: An Organizational Culture Perspective. Project Management Journal, 39(1), 7-15.

Alavi, M., Kayworth, T., & Leidner, D. An empirical examination of the influence of organizational culture on knowledge management practices. Journal of Management Information Systems, 22(3), 191-224.