‏250.00 ₪

שאלת המחקר:

מהו נטל קריאת פוליסת הביטוח והאם חלה חובה על המבוטח לקרוא הפוליסה?

 תוכן העניינים:

מבוא. 

שאלת המחקר. 

היסטוריה משפטית. 

חוק החוזים הכללי וחוק חוזה הביטוח. 

נטל קריאת פוליסת הביטוח וחובת הגילוי 

הגנת המבוטח שאמור לקרוא הפוליסה. 

תום לב וקריאת הפוליסה. 

"ייזהר הקונה" ויזהר הקורא. 

פס"ד בן אריה נ' "סהר" חברה לביטוח. 

קריאת פוליסת ביטוח. 

קשיי הבנת הנקרא בחוזה ביטוח ומונחים מקצועיים.

פרשנות חוזה הביטוח. 

כלל הפרשנות נגד המנסח (נגד המבטחת) 

הציפיה הסבירה של המבוטח. 

משפט משווה. 

ארצות-הברית. 

דין מצוי 

דין רצוי 

פרשנות פוליסת הביטוח וחובת הגילוי הרחבה של המבטחת. 

ביבליוגרפיה. 

מגמתו הבולטת של חוק חוזה הביטוח היא, כאמור לעיל, הגנת המבוטח בפני הכוח העדיף של המבטחת. על אף שהחוק נמנה עם חוקי הקודיפיקציה החדשים במשפט הפרטי והוא נועד להסדיר גם את הביטוח המסחרי, חוק חוזה הביטוח הוא חוק צרכני מובהק[1].

פרופסור ידין, אשר היה מאבות החוק, היטיב לתאר מגמה זו:

"כאן (בחוזה ביטוח) עומד מצד אחד מבטח שהוא חברה מסחרית גדולה, בעלת יציבות פיננסית, הנזקקת לייעוץ משפטי מקצועי והמסוגלת לעמוד בהתדיינות ממושכת עם לקוחותיה והיא נהנית משיתוף פעולה הדוק עם חברות ביטוח אחרות, ומן הצד השני עומד מבוטח בודד שברוב המקרים אינו נהנה אף מאחד מן היתרונות האלה"[2].

חיזוק מעמד המבוטח מתבטא בהוראות שונות של חוק חוזה הביטוח, ולענייננו - בהגבלתה של חובת הגילוי של המבוטח, הן מבחינה מהותית הן מבחינת תוצאות הפרתה.

חוק חוזה הביטוח משופע בהוראות קוגנטיות, שלא ניתן להתנות עליהן. מהן הוראות קוגנטיות לחלוטין[3], ומהן הוראות קוגנטיות לחצאין, כלומר - הוראות שאינן ניתנות להתנאה לרעת המבוטח[4]. גם הוראות אלה מעידות על מגמתו הצרכנית והמגוננת של חוק חוזה הביטוח והן מייחדות את החוק בתוך החקיקה האזרחית החדשה. על סעיפים 6, 7 ו-8, המסדירים את חובת הגילוי, ניתן להתנות רק לטובת המבוטח[5].

הוראות שונות של חוק חוזה הביטוח משקפות ומדגימות את עקרון תום הלב, אשר ממילא חל גם על חוזי ביטוח, מכוח סעיפים 12, 39 ו-61 (ב) לחוק החוזים הכללי. בתחום הגילוי יש לציין את הוראות הסעיפים 6(ג), 7(ג)(1) ו-8, המורים על התחשבות במצבו הנפשי, ובעיקר בכוונת המרמה, של המבוטח, ואת סעיף 8 המורה על התחשבות במצב ידיעותיו או בהתנהגותו של המבטח. ככל שהוראות אלה תובעות פעולה מוסרית (כלומר, ללא כוונת מרמה) של שני הצדדים לחוזה הביטוח, הריהן משקפות את עקרון תום הלב[6]. המבוטח נדרש לפעול בתום לב, שאם לא כן תיחשב שתיקתו כהטעייה ותגרור תרופות חוקיות למבטח[7].

 המבטח נדרש לפעול בתום לב, שאם לא כן תישלל זכותו לתרופות.

הסוגייה של חובת הגילוי מוסדרת כיום בשלושה מסעיפי חוק חוזה הביטוח. סעיף 6 קובע את חובת הגילוי של המבוטח

 סעיף 7 קובע את תרופות המבטח במקרה שהופרה חובה זו וסעיף 8 קובע סייגים לתרופות אלה. כתוצאה מן ההסדר החוקי הנדון קיימת למעשה חובת גילוי רק כאשר יש למבוטח כוונת מרמה ורק אם מדובר בענין מהותי, שהמבוטח ידע כי הוא מהותי. על אף שהכותרת של סעיף 6 היא "חובת גילוי" ושל סעיף 7 "תוצאות של אי-גילוי", עוסקים סעיפים 8-6 לחוק בעיקר במצג שווא, ורק בסעיף 6(ג) נדון אי-גילוי ממש.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ- 35 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

שחר ולר , פירוש חוקי החוזים - חוק חוזה הביטוח, כרך א.

ירון אליאס , דיני ביטוח , כרך א.

ירון אליאס, החלתן של חובות מן המשפט הציבורי על חברות ביטוח, הפרקליט מה.

חנה גוטמן , הפרשנות לחוק חוזה הביטוח.

199  "Ivamy .H "Law Insurance of Principles General 

"Clarke .M "Material It Is :Legislate to Failure and Disclose to Failure 

298 ,206 Law Business of Journal