‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד באה לידי ביטוי פעולתם של השובתים, האיגוד המקצועי והריבון במאבקם של הרופאים?

תוכן עניינים

מבוא. 

מהלך השביתה. 

מחאת המתמחים.. 

העסקתם של רופאים במשמרות של 26 שעות ברצף. 

ההסתדרות וסוגי איגודים שונים.

עמדת הריבון- המעסיק. 

דילמת ריבון בתור מעסיק. 

הגבלות מתוקף חקיקה. 

דילמת ריבון בתור מעסיק. 

מבט היסטורי על שביתות בישראל. 

שביתות הרופאים הריבון האיגוד המקצועי וההסתדרות. 

ביבליוגרפיה

שביתת הרופאים היא שביתה שיזמה ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י) במהלך משא ומתן לקראת חתימת הסכם קיבוצי לרופאים במגזר הציבורי. בנוסף לתביעות בנושאי שכר עלו במהלך השביתה תביעות בדבר תנאי עבודה ירודים, שעות עבודה רבות ורצופות ועומס רב על הרופאים. להדגשת הטענה שלא מדובר רק בתביעות שכר, התנהלה השביתה בסיסמה: "להציל את הרפואה הציבורית בישראל".

השביתה החלה והסתיימה בחתימתו של הסכם קיבוצי כעבור ארבעה וחצי חודשים, ב-25 באוגוסט. עיסוקם של הרופאים בהצלת חיי אדם אינו מאפשר שביתה מלאה, ולכן הייתה זו שביתה חלקית שבמהלכה ננקטו דרכים שונות לשיבוש העבודה, כגון עבודה במתכונת שבת או השבתת שירותים באזור מסוים. נלוו לשביתה צעדי מחאה נוספים, ובהם הפגנות,‏1 צעדת מחאה, שביתת רעב והתפטרות המונית.

סכסוך העבודה שבמסגרתו התקיימה השביתה הובא לדיון גם בבית הדין הארצי לעבודה‏2 ובבג"ץ,‏3 מתוך כוונה לזרז את סיום הסכסוך. (סטיב אדלר)

נחתמו שני הסכמים קיבוציים בין שלושה מעסיקים גדולים של רופאים - מדינת ישראל, שירותי בריאות כללית, והסתדרות מדיצינית הדסה לבין ההסתדרות הרפואית בישראל (להלן: הר"י): הסכם שכר לתקופה שמ-1 והסכם בוררות לתקופה של 10 שנים. במסגרת הסכם הבוררות נקבע מנגנון יישוב חילוקי דעות שעיקרו הימנעות משביתה למשך 10 שנים והכרעה במחלוקות בין הצדדים באמצעות בוררות. לאחר שפג הסכם הבוררות, החל, ביוזמת הר"י משא-ומתן בין הר"י למעסיקים לקראת גיבושו של הסכם קיבוצי חדש. הכריזה הר"י על סכסוך עבודה, לאחר שלטענתה מהלכי המשא-ומתן הגיעו למבוי סתום. המשא-ומתן נמשך, אך ללא הצלחה,‏4 ובתום זמן ההתנה הנדרש על פי חוק יישוב סכסוכי עבודה, ב-5 באפריל החלה הר"י בשיבושי עבודה ובעיצומים בבתי החולים הממשלתיים,‏5 בשירותי בריאות כללית ובהדסה. גם הרופאים השכירים במכבי שירותי בריאות ובקופת חולים מאוחדת נכללו בשובתים, אף שמעסיקיהם לא היו צד למשא-ומתן.

בדרישות הרופאים נכללו דרישות העוסקות בשכרם ובתנאי עבודתם של הרופאים, וכן דרישות העוסקות בתפעולה ובעתידה של מערכת הבריאות בישראל, ובהן:‏6

העלאת שכר השעה ב-50%.

שמירה עתידית על השכר הריאלי של הרופאים.

שיפור הביטוח הפנסיוני לרופאים.

מציאת פתרון לבעיית המחסור ברופאים, ובפרט הגדלת מספר התקנים.

מתן מענה למקצועות רפואיים שבהם יש מחסור במצטרפים חדשים.

שיפור תנאי עבודתם של הרופאים המתמחים, המהווים כ-22% מאוכלוסיית הרופאים בישראל.

קידום הרפואה בפריפריה, באמצעות הפניית משאבים נוספים לבתי החולים ולמרפאות בפריפריה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)