‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי טיפול בנכסים מכבידים במסגרת שיקום חברה?

תוכן עניינים

מבוא. 

סמכות הוויתור מוגבלת לוויתור על נכס של החברה. 

ההבחנה בין ויתור על חוזה לוויתור על קניין 

משמעותו של ויתור על נכס מכביד במערכת היחסים שבין החברה לבעל אינטרס בנכס. 

משמעותו של הוויתור במערכת היחסים שבין בעלי האינטרסים השונים בנכס לבין עצמם.

מהם הנכסים אשר המפרק יהיה מעוניין לוותר עליהם במהלך הפירוק, ומאילו טעמים 

מתי יבקש המפרק לוותר על חוזה. 

ויתור על חוזים ללא רווח. 

ויתור על חוזים המכבידים על הליכי הפירוק. 

שימוש בזכות הוויתור להשתחרר מחוזה בלתי רווחי או מכביד - האמנם נחוץ ?.

מתי יבקש המפרק לוותר על קניין 

חובות השוכר והמשכיר על פי חוק השכירות והשאילה. 

בעל נכס, שוכר ושוכר משנה. 

עיכבון 

הערת אזהרה. 

מיהו הגורם הנפגע מהוויתור על הנכס המכביד ?. 

ויתור על חוזה - מיהם הנפגעים?. 

ויתור על קניין - מיהם הנפגעים ?. 

מתי יש מקום לאפשר למפרק, בראיית הנזק הנגרם, וזהות הנושא בו, להשתחרר מנכס מכביד ?  

סיכום..

ביבליוגרפיה. 

המסקנות המרכזיות העולות  הן שלוש: ראשית, למרות חשיבותה התאורטית של זכות הוויתור על נכס מכביד, המקרים בהם אין למפרק דרך חלופית, ופשוטה יותר מבחינתו, להשגת אותה תוצאה הם נדירים יחסית. שנית, במקרה הרגיל אין שימוש בזכות הוויתור משנה את מערך הזכאויות בפירוק, ועל כן אין מקום לרתיעה שמפגינים בתי המשפט מפני השימוש בכלי זה. נהפוך הוא, במקרים רבים ראוי לעודד את השימוש בזכות הוויתור על מנת למנוע העדפת נושים מוסוות, ולהקטין במעט את אי-הוודאות הכרוכה בהליכי הפירוק. שלישית, באותם מקרים נדירים בהם מביא הוויתור לפגיעה במערך הזכאויות בפירוק ניתן, בדרך כלל, להגיע לתוצאה צודקת באמצעות התניית זכות הוויתור במתן פיצוי כספי לנושה שנפגע.

צירוף מסקנות אלה יחדיו מחייב לפשט את אפשרות השימוש בזכות הוויתור על נכס מכביד, ולהרחיב את היקפה. כך, למשל, במרבית המקרים אין כל סיבה לערב את בית המשפט בהליכי הוויתור, אלא ניתן להותירם לשיקול דעת המפרק. בכפוף לשמירת זכותו של נושה ומשתתף הרואה עצמו נפגע מהוויתור לפנות לבית המשפט. במקביל יש למעט בהטלת חיובים על המפרק בעקבות ההשתחררות, את השימוש בסמכות בית המשפט להתערב ולהתנות את הוויתור בתנאים ראוי לצמצם רק למקרים הנדירים בהם מביא הוויתור לשינוי במערך הזכאויות בפירוק.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)