‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי רגולציה של גזי חממה ?

תוכן עניינים 

תקציר  4

1. מבוא  5

רשימת מונחים וקיצורים   6

2. סקירת ספרות  7

2.1 הקדמה  7

2.2 שינויי אקלים ואפקט החממה  7

2.3 התמודדות ממשלות עם הצורך בהפחתת פליטות גזי חממה -  Mitigation  8

3.  יוזמות, מערכים ושיטות לדיווח פליטות גזי חממה במדינות נבחרות בעולם   10

3.1 אנגליה  10

3.2 ארה"ב  11

3.3 אוסטרליה  11

3.4 יפן 11

3.5 סין - המחוז האוטונומי נינגסיה  12

4. שיטות ומודלים לדיווח פליטות גזי חממה  12

4.1 שיטות לחישוב פליטות גזי חממה  13

4.2 נרמול נתוני פליטות גזי חממה  13

4.3 צבירה ונורמליזציה של אינדיקטורים לגזי חממה  14

5 השיטה הוולונטרית  15

5.1 השוואת מערכים ויוזמות דיווח וולונטריים נבחרים   15

5.2 השוואת יוזמות ומערכי דיווח של פליטות גזי מחממה וולונטריים נבחרים - טבלה 1  17

6. התועלות הנלוות מרישום ודיווח וולונטרי של פליטות גזי חממה  19

6. תיאור המצב בישראל  20

7. מרשם הפליטות והעברות לסביבה PRTR   22

עיקר ההבדלים בין מערך הדיווח וולונטרי לבין חובת הדיווח מתוקף חוק העברות PRTR- טבלה 2  23

8. המערך הוולונטרי לרישום ודיווח של פליטות גזי חממה בישראל  24

9. מתודולוגיה  26

9.1 שיטת המחקר  26

9.2 מהלך המחקר  27

9.4 הנחות מחקר  28

10. סקירת החברות שהשתתפו במחקר  29

ריכוז מידע השוואתי שנאסף בראיונות בחברות או מיועץ סביבתי של הבחרות –טבלה 3  31

11. דיון 32

11.1 המניעים העיקריים להשתתפות החברות במערך הדיווח  32

11.2 התארגנות לדיווח - הגישה של החברות ליישום דרישות מערך הדיווח הוולונטרי 34

11.2.1 מדדי נרמול וכלי מדידה כמותיים   36

11.3 אימות נתונים והפקת לקחים   37

11.3.1 מדיניות המשרד להגנת הסביבה ותקנים סביבתיים   37

11.3.2 תקני סביבה  38

11.4 שימוש במידע מתהליך הרישום והדיווח ככלי להשגת התייעלות בחברות  38

12. מסקנות  40

13. מגבלות המחקר וביקורת  42

13.1 המלצות למחקרי המשך  43

14. המלצות  44

14.1  המלצות החוקרים עפ"י פרק הדיון והמסקנות  44

14.2 המלצות שעלו מהראיונות שבוצעו עם אנשי מקצוע, אנשי קשר בחברות ויועצים סביבתיים   45

15. ביבליוגרפיה  46

16. נספחים   49

נספח א' – שאלות הראיון 49

נספח ב'- דף מקדים   50

נספח ג' – פירוט החברות שהשתתפו במחקר לפי סוג ראיון 51

סוגיית התמודדות עם שינויי האקלים המתרחשים כיום בעולם הינה רחבת היקף, לסוגיה זו מספר דרכי התמודדות. בפרט קיימת דרך ספציפית אשר מבקשת להתמודד עם תופעות אילו בעזרת הפחתת פליטות גזי חממה שמהווה גורם מרכזי בהשפעתן על שינויי האקלים. המחקר מתמקד בבחינת המערך וולונטרי לדיווח של פשגד1ליטות גזי חממה בישראל. מערך זה מופעל באמצעות מוסד שמואל נאמן עבור המשרד להגנת הסביבה במסגרת התמודדות מדינת ישראל עם שינויי אקלים. פעילות זו היא בשני מישורים: ניסיון לצמצום את פליטות גזי חממה (Mitigation) ובאמצעות היערכות (Adaptation) לשינויי אקלים. המחקר מנסה להתחקות אחר הגורמים המרכזיים שהניעו את החברות והארגונים להצטרף למערך הדיווח הוולונטרי. תחילה, העבודה מציגה את הנעשה בעולם בנושא רישום ודיווח פליטות גזי חממה, את היוזמות והשיטות השונות שקיימות בעולם, אופן התמודדותן עם הדיווח וסוקר את רצף האירועים שקדמו ליישום המערך הישראלי. המחקר בוחן 22 חברות וארגונים שדיווח למערך בשנת 2011 בשמונה מגזרים שונים, כאשר המטרה היא להשוואת בין החברות באותם המגזרים ולהבחין בשוני בניהן.

מטרות המחקר המרכזיות הן לבחון את מערך הדיווח, המשתתפים בדיווח ואת פעילותו. הנחות המחקר העיקריות הניחו כי המניעים המרכזיים להצטרפות למערך הדיווח היו בכדי להשתלב במסגרת שעשייה להפוך למחייבת, ליצור חיסכון כספי באמצעות הפחתת פליטות ולהטיב עם הציבור והסביבה ברמת זיהום האוויר. לטובת העניין נשאלו שאלות המחקר הבאות: האם וכיצד המערך שימש את החברות? איך המדווחים מעריכים את מנגנון המערך, אופן יישומו והטמעתו בחברתם? האם המערך מהווה כלי מדידה מתאים ונכון לכימות וניהול הפליטות? האם שיטת החישוב היו נוחות למשתמשים? ועוד.

המתודולוגיה בה בחרנו לטובת ביצוע עבודת המחקר הינה עריכת ראיונות עומק עם אנשי מקצוע בתחום הייעוץ הסביבתי ובעלי תפקידים בארגונים והחברות אשר נוטלות חלק בדיווח.

מסקנות המחקר מצביעות על מספר ממצאים אשר יתכן ויתרמו למדווחים ולמנהלת המערך. תוצאות המחקר הצביעו על כך שמערך הדיווח במתכונתו הנוכחית אכן השיג מטרות רבות אותן ביקש ליישם. עיקר הצלחתו היתה בהתאמתו למשק הישראלי באמצעות אימוץ של שיטות והנחיות מקובלות ומוכרות בעולם אשר תרם למדווחים והתווה את הדרך לפעולות עתידיות של הפחתת פליטות גזי חממה. אולם, קיים צורך שהדיווח ישמש ככלי ניהולי בעבור המדווחים, ניהול מאזן פליטות גזי חממה עבור החברות ולשם יצירת מאגר פליטות ארצי. נראה כי הדרך היעילה בכדי לבצע תהליכי התייעלות והפחתה של פליטות בקרב המדווחים היא בצורה זו. אך לא די בכך, ולכן שאיפת המחקר היא לספק המלצות אופרטיביות עבור המדווחים הקיימים, החדשים ומנהלת הערך. משום כך, המרנו את המסקנות מהמחקר להמלצות ישירות והמלצות עקיפות של המדווחים עבור קבלת משוב ושיפור מערך הדיווח לתועלת כלל השחקנים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)