תוכן עניינים

מבוא. 

ארגון אלי"ע וחשיבותו להתפתחות ילדים עיוורים ולקויי ראייה. 

תאוריית ההתנדבות, ניתוח ברמת הפרט. 

כישלון הממשלה, ניתוח ברמה המערכתית. 

השלכות סיעודיות. 

סיכום.. 

רשימה ביבליוגרפית. 

בעבודה זו התמקדתי בארגון למען ילדים עיוורים ולקויי ראייה. בתחילה סקרנו את מבנה הארגון, פעילויות הארגון וחשיבותם להתפתחות של ילדים עיוורים ולקויי ראייה. כמו כן סקרנו את השפעות לקות הראייה על התפתחות של תינוקות וילדים. לאחר מכן הצגנו תאוריית התנדבות ברמת הפרט המשלבת מניעים של אלטרואיזם עם תועלת אישית וסיפוק של המתנדבים. התאוריה רלוונטית לארגון אלי"ע מכיוון שרוב הפעילים בארגון הם מתנדבים והם מהווים את ליבת הארגון. לאחר מכן הבאתי את תאוריית כישלון הממשלה הנקשרת לארגון אלי"ע מכיוון שאחריות הטיפול בילדים העיוורים ולקויי הראייה היא אחריותו הבלעדית של הארגון. ממשלת ישראל לא מפעילה מוסדות חינוך מיוחד לתינוקות וילדים לקויי ראייה וכישלונה ביישום תכניות כאלו הוא שהצמיח את ארגון אלי"ע וגרם למעשה להקמתו. בסוף עבודה זו סקרנו את ההשלכות הסיעודיות של ההיכרות עם הארגון והפנמת עיכוב ההתפתחות של ילדים אלו.

האבחנה הסופית של עיוורון או לקות ראייה היא לרוב חוויה מאוד טראומטית עבור הורי הילדים המאובחנים. זהו מצב חדש ובלתי מוכר. השמחה של הולדת ילד מתחלפת ברגשות של אי ודאות, דיכאון, עצב, כעס, חוסר אונים ובדידות. תחושת חוסר האונים והבדידות גוברים משום שהעיוורון או לקות הראייה הם תחומים שלא רק חדשים להורים, אלא מהווים את התגשמותו של חלום הבלהות הגרוע ביותר ואינם יודעים למי לפנות בכדי לקבל עזרה ויעוץ. מספרם של הילדים העיוורים בישראל הוא קטן, לכן קרוב לוודאי שהוריהם ובני משפחתם של הילדים שזה עתה קיבלו אבחנה מעולם לא פגשו ילדים עיוורים. אינם יודעים איך מגדלים ילד כזה, איך אפשר לתקשר עם ילד כזה, מה יהיה עתידו של הילד ושל ההורים ועוד. האבחנה הרפואית היא רק תחילתו של מסע ארוך עבור המשפחה להבנה ולהתמודדות עם המשמעות של העיוורון ולקות הראייה. ההורים והילדים זקוקים לליווי, תמיכה והדרכה. באלי"ע, אגודה לקידום קטינים לקויי ראייה ועיוורים, הם נפגשים עם צוות מגוון, מקצועי ומיומן.תינוקות עד גיל שנה בארגון אלי"ע מצוותים לקבוצות של הורים ותינוקות, בה מקבלים התינוקות טיפולים ואילו ההורים מקבלים הדרכה באמצעות צוות גננות לחינוך מיוחד, מורים לשיפור ראייה, מנחים ועוד. ילדים מגיל שנה ועד גיל 3 משתתפים במעון יום שיקומי הפעול במשך שישה ימים בשבוע ומעניק לילדים מגוון פעילויות המותאמות לצרכים האישיים של כל ילד וילד. צוות המעון השיקומי כולל גננת לחינוך מיוחד, מורה לשיפור ראייה, פיזיותרפיסט, מרפא בעיסוק, קלינאי תקשורת, מדריך הידרותרפיה, מדריך שיאצו, מדריך מוסיקה, מרפא במוסיקה ורכיבה טיפולית. כאשר הילדים עוברים את גיל 3, הם מגיעים לגנים של החינוך המיוחד עד לגיל 6 בפיקוח משרד החינוך. את חלקם אף מכינים לשילוב בגן חובה רגיל. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

גוז'נסקי יואל, קוליק אמיר.  כישלון מדינתי והשלכותיו על הסביבה האסטרטגית של ישראל. עדכן אסטרטגי , 13 (2): 33-46.

Shye, S.The motivation to volunteer: A systemic quality of life theory. Social Indicators Research, 98(2), 183-200