עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

סימנריון יוקר המחיה אי שוויון, מחאת הקוטג', מחאת המילקי, מחאת ברלין יוקר המחיה בישראל מחירי החלב בישראל ובעולם (עבודה אקדמית מס. 10072)

‏290.00 ₪

31 עמודים.

עבודה אקדמית מספר 10072
סימנריון יוקר המחיה אי שוויון, מחאת הקוטג

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי אי השוויון בהכנסות  בישראל לאור התפרצות מחאה אזרחית בישראל בענין יוקר המחיה : מחאת הדיור, מחאת הקוטג', מחאת המילקי, מחאת ברלין?

 

תוכן עניינים

מבוא. 

שאלת המחקר. 

השימוש ברשתות חברתיות וה"פייסבוק" למטרת מחאה ציבורית. 

מבנה משק החלב בישראל. 

חלב וכלכלה. 

ייבוא מוצרי חלב לישראל מאירופה

חוק תכנון משק החלב.

חקיקה. 

מטרות החוק. 

עיקרי החוק. 

מועצת החלב. 

פיקוח על מחירים..

מחלבות. 

שיווק חלב ומוצריו 

מחאת הקוטג' 

מבנה משק החלב בישראל. 

הצעות משרד האוצר לשינויים במשק החלב. 

מחירי החלב בישראל בהשוואה למחיריו בעולם.. 

ישראלים בגרמניה. 

"מחאת המילקי". 

סיכום. 

מקורות. 

חקיקה.

ספרות דוחות ומאמרים.. 

מקורות באנגלית. 

נספח א׳: מחירי החלב בישראל ובעולם

מחיר חלב לשתיה ש״ח/ליטר ממוצע מחירים לצרכן בניכוי מע״מ. 

 

מארגן מחאת המילקי אמר שישראלים צריכים לעזוב את ישראל בכדי שהדברים ישתנו לטובה: "לא בא לי לשבת באוהל ברוטשילד כמו מסכן ולבכות עד שמישהו יקשיב - החלטתי לפעול", אמר בראיון לתוכנית "צינור לילה" בערוץ 10[1]. "התכנון שלי הוא ליצור תנועה שתעלה לברלין מאות אלפי צעירים וצעירות ישראלים. המוטיבציה שלי? לשרוד". כך נמסר בידי האלמוני שהקים קבוצת מחאה בפייסבוק המעודדת הגירה לגרמניה, בראיון לתוכנית "צינור לילה" בערוץ 10.[2]

 

"ישראל זו המדינה שלי ועברית זו השפה שלי, אך אני לא עשיר מספיק כדי לחיות בה. אני מאחל לממשלת ישראל מזל טוב, היא ניצחה אותנו ויצרה כאן את הכלכלה שהיא רצתה", אמר האלמוני שפרסם השבוע את מחיר מעדן חלב בגרמניה בהשוואה למחיר מילקי בישראל וגרם לגל "מחאת המילקי" של השבוע האחרון.

 

לסוגיה האם המחאה שלו פוליטית השיב: "אני לא תולה תקווה באף פוליטיקאי, לא מימין ולא משמאל. הפיתרון לא יגיע מבית הנבחרים. פשוט לעזוב את ישראל, ותאמין לי שתוך זמן קצר דברים כאן ישתנו לטובת כולם - כולל מי שישאר בישראל. יצאנו לרחובות. זה לא עבד. הממשלה אולי השתנתה, אבל המחירים רק עלו. מצטער, לא בא לי לשבת באוהל ברוטשילד כמו מסכן ולבכות עד שמישהו יקשיב - החלטתי לפעול".

 

המרואיין ב״צינור לילה״ דחה על הסף להזדהות או לחשוף פרטים על עצמו ואמר רק כי הוא בן 25 שעבר לאחרונה לחו״ל. ״כן, עשיתי צבא ואפילו הייתי קצין. כן, שילמתי מסים. לא, לא קיבלתי כסף מהקרן החדשה. אני יודע שבשנייה שאני אחשוף את השם שלי הכל יהפוך להיות אישי. אישה שאני מאד מעריך והתחילה את המחאה לפני שלוש שנים הפכה לקרקס בידי פוליטיקאים והתקשורת בכל ראיון ובאמת שהחיים האישיים שלי לא מעניינים במיוחד״,מסר האלמוני.


מחאה: המונח "מחאה" מתאר מעשה, איפוא, שמבטא חוסר הסכמה וביקורת. מחאות בדרך כלל מופנות כלפי השלטון אך זהו איננו הכרח. ישנן צורות רבות למחאה, כאשר הן יכולות להיות חוקיות או בלתי חוקיות. הצורות הבולטות והמוכרות ביותר כחוקיות במדינות המערב הינן חלוקת פלאיירים, הפגנות, תהלוכות, שביתות, פרסום מחאות כתובות על ידי התקשורת, ניהול וויכוחים ציבוריים, עצומות ועוד. כמו כן, ישנן מחאות אשר אינן חוקיות, כגון החרמת מושא המחאה, אשר באה לידי ביטוי בסירוב לקבל ממנו שירותים, סירוב לשרת בצבא או לשלם מיסים, וכן סירוב להופיע לדין בבתי המשפט. כמו גם, ישנן פעולות כגון חסימה של כבישים ראשיים, או פעולות אלימות כגון הבערת צמיגים והשחתת רכבים או בניינים ציבוריים. מחאת הדיור[1] במדינת ישראל החלה ביולי 2011, וילידי שנות ה-50 וה-60 כבר אינם מזלזלים בדור הצעיר האדיש. נהפוך הוא: הם מתרגשים ממחאתם החברתית ואף מצטרפים להפגנותיהם ברחבי המדינה. נדמה שכיום בלתי אפשרי לארגן מחאה או הפגנה ללא שימוש ברשת החברתית "פייסבוק". כשהעולם הופך להיות כפר גלובלי קטן בזכות האינטרנט והלוויין, המחאה בישראל אורגנה באמצעות אתר זה: אלפי ה"לייקים" הפכו למחאה מעשית ואמיתית בשטח.  את המחאה, כמו בכל המדינות, הובילו צעירים. לרוב מדובר בסטודנטים או צעירים שהחליטו שנמאס להם. הם לא מובלים על ידי מנהיגים פוליטיים, הם יודעים בדיוק מה הם רוצים והם מלאים באנרגיות ובזעם על הממשלה. הצעירים הצליחו לגייס אליהם את תמיכתה של רוב האוכלוסייה: זקנים, צעירים, דתיים, חילוניים, ימניים ושמאלניים. לא קיים מנהיג מוגדר למחאה זו, כי אם קבוצת צעירים אנונימיים אשר מתדיינים עם הממשל בשם המוחים.

בישראל, החלה המחאה על רקע סוציו –אקונומי , בייחוד על חוסר מסוגלות של מעמד הביניים "לסגור את החודש". הסיסמה "העם רוצה צדק חברתי", למעשה הועתקה מן הסיסמה המוכרת ממחאות מדינות ערב (כאשר האחרונה היא ההפיכה במצרים), "העם רוצה להפיל את השלטון". למחאות הללו ישנם קווי דמיון רבים, כאשר אחת הדעות היא כי מחאת הדיור במדינה נובעת מהמחאה במצרים אשר הביאה לנפילתו של מובארק. המחאה החברתית במדינת ישראל, 2011 : המחאה החברתית, אשר מכונה גם כמחאת האוהלים, מחאת הדיור ועוד שלל כינויים שונים, הינה סדרת פעולות מחאה והפגנות אשר התקיימו ברחבי מדינת ישראל החל מה-14 ביולי, 2011. מחאת הדיור החלה עם דרישות לא רבות, כאשר הדגש היה על מחירי הדירות הן לרכישה והן להשכרה, אך עם הזמן אפוא נוספו לה נושאים אחרים כגון מערכת החינוך, מערכת הבריאות, ושלל נושאים אחרים אשר נוגעים לסדר היום הכלכלי והחברתי במדינת ישראל. המחאה, כאמור, התגבשה תחילה כקבוצה באתר ה-"פייסבוק", והובילה להקמת המאהל הראשון במסגרתה, על שדרות רוטשילד בתל-אביב. לאחר מכן, החלו לקום מאהלים בשלל יישובים אחרים כגון ירושלים, אשדוד, חולון, חיפה ובאר שבע. בעקבות הקמתם של אותם אוהלים, החל דיון ציבורי מקיף אודות נושאים שהביאו להתעוררות המחאה מלכתחילה, דהיינו, יוקר המחייה והדיור, בנוסף לצדק החברתי בישראל. [2]

במהלכה של מחאת הדיור, נערכו הפגנות רבות, בהן לקחו חלק מאות אלפי אנשים. בתגובה למתרחש, הממשלה הודיעה על שורת צעדים אשר יינקטו למען פתרון מצוקת הדיור. בנוסף למספר פתרונות אשר הממשלה גיבשה אשר חלקם בתהליכים לביצועם, הקים ראש הממשלה, בנימין נתניהו, את ועדת טרכטנברג[3], כאשר בראשה עומד פרופסור מנואל טרכטנברג. מטרתה של ועדה זו היא לבחון וכן להציע פתרונות לשלל הדרישות הכלכליות והחברתיות של המפגינים כאשר הדגש הוא על מחירי הדיור ומחייה. הרקע למחאה החברתית: מחאת הדיור במדינת ישאל התרחשה לראשונה בתחילת המאה ה-21, במסגרת הפגנות כיכר הלחם. לאחר המיתון אשר התרחש בין השנים 1996-2005, חלה עלייה הדרגתית במחירי הדירות הן ברכישה והן בהשכרה. עלייה זו בלטה במיוחד באזור גוש דן, הידוע כמבוקש למגורים. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, החל משנת 2005, מחירי שכירות הדירה עלו ב-34 אחוזים בממוצע, כאשר בגוש דן המחירים עלו ב-49 אחוזים. . עוד בשנת 2008, ועדת הכלכלה של הכנסת עסקה במצוקת הדיור. במסמך של הכנסת אשר הוגש לוועדה, הודגש כי הממשלה איננה מעריכה כראוי את כל אשר נוגע למדיניות הבינוי והשיכון לטווח הארוך. קביעה זו מבוססת על כך כי החלטותיה של הממשלה וכן הצעדים שהיא נוקטת, אינם תואמים את מטרותיה המוצהרות, ותוצאות בפועל הינן הפוכות מהרצוי. דבר זה מביא להתמרמרות חברתית וכן תורם להתרחבות הפער החברתי במדינה. [4]

ב 7/03/2011, ממשלת ישראל,שהייתה ערה לבעיה זו, הציעה תכנית להקמתן של וועדות לדיור לאומי, שהמטרה שלהן היא הקמה מהירה של דירות מגורים, לאחריהן ירדו המחירים.

משרד הבינוי והשיכון הפיץ סקירה שמראה כי בשנת 2010, בכדי לרכוש דירה היה צורך בכ-130 משכורות ממוצעות חודשיות, ביחס לעולם המערבי, זהו מספר גבוה מאוד.

 

 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר לשנת 2019, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2019)

ספר העובדות העולמי של הסי. אי.איי. CIA, 2019

ד"ר יובל דרור, קוד סמוי, הוצאת דביר, זב"מ, (2019(

א' גבאי, הכל אפשרי, הוצאת ספרי חמד, תשע"ט-2019

ד״ר חמי בן נון, מרי אזרחי, ״יעד״ - הוצאה לאור

Walker, R. "Social Security and Welfare",. Maidenhead: Open University Press.

 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת