‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי דיווח מאוחר בעבירות מין במשפחה?

תוכן עניינים                                                                                                                                     

חלק א':מבוא

הגדרה למונח גילוי עריות

עבירת גילוי עריות בישראל

חלק ב': הדיווח המאוחר והשיהוי בהגשת תלונה

עדות כבושה-מה בין עדות כבושה לשיהוי והדיווח המאוחרים

השינוי המשפטי שחל בישראל בעקבות המודעות הפסיכולוגית חברתית של קורבנות עבירות מין במשפחה

חלק ג': כללי ההתיישנות בדין הפלילי והסייגים לעבירות מין

הרציונאליים לדיני ההתיישנות

חלק ד':משפט משווה: התמודדות עם כללי ההתיישנות בדין האמריקאי

התמודדות עם כללי ההתיישנות בדין האמריקאי באמצעות דוקטרינות שיפוטיות מהמשפט הפלילי

התמודדות עם בעיית ההתיישנות בדין האמריקאי במדינות השונות בארה"ב באמצעות דיני ההתיישנות עצמם

חלק ה: תקופת ההתיישנות בדין האזרחי בישראל בהקשר של גילוי עריות

סיכום

חלק ו': ביבליוגרפיה

בשנים האחרונות אנו עדים למודעות חברתית הולכת וגוברת לתופעה הקשה של עבירות מין בתוך המשפחה. מודעות זו הביאה בשנים האחרונות, בארץ ובמדינות אחרות, גם לתחילתה של התייחסות מיוחדת של המחוקק לעבירות אלו, התייחסות שבאה לתת ביטוי להכרת המחוקק במאפיינים המיוחדים של עבירות אלו, אשר יש בהן פגיעה, תוך ניצול יחסי המרות והתלות הייחודיים הקיימים במסגרת המשפחה.

אחד המאפיינים המיוחדים של עבירות מין במשפחה, הינה חשיפה ודיווח מאוחרים של ביצוע העבירות, לעיתים שנים רבות לאחר שקורבן עבירה הפך לבוגר. הדיווח המאוחר נובע מהדינאמיקה המיוחדת של עבירות המין במשפחה עליהם ארחיב בהמשך.

במדינות רבות בעולם, ובמיוחד בארה"ב, ישנו לאחרונה עיסוק ער ביותר בשאלת הדיווח המאוחר בעבירות מין והשלכותיה על חוקי ההתיישנות. חוקים מיוחדים לעניין התיישנות עבירות מין נקבעו בחלק ניכר ממדינות ארה"ב הן בדין הפלילי והן בדין האזרחי. חקיקה זו מלווה בדיון וויכוח הן באשר לאמינותם של דיווחים מאוחרים והן באשר להתמודדות המשפטית הראויה עם סוגיה זו.

בארץ גבר העיסוק בנושא בעקבות פסק דינו של ביהמ"ש העליון בע"פ 851/93[1] בו זוכה אב מאישום בביצוע מעשים מגונים בבתו הקטינה בשל התיישנות העבירה. בעקבות מקרה זה, ומקרים נוספים בהם זוכו נאשמים או שכתבי אישום לא הוגשו כלל בשל התיישנות עבירות, בעקבות כך הוגשו לכנסת מספר הצעות לתיקון החוק הפלילי לוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת.

מטרת סמינריון זה הוא לבחון בחינה משכילה ומקיפה את סוגיית ההתיישנות בעבירות מין במשפחה ולתת דעתי על המחוקק וקובעי המדיניות בגיבוש עמדות והטווית דרכי פעולה. בסמינריון זה אבחן את הדרכים המשפטיות הראויות להסדרת הנושא וזאת בהתייחס למצב המשפטי הקיים בארץ, להסדרים משפטיים שנקבעו במדינות אחרות ולמחקרים מתחום מדעי ההתנהגות.

בחלקו הראשון של הסמינריון אפרט על המונח גילוי עריות ועל גילוי העריות בישראל.

בחלקו השני של הסמינריון אבחן מהם הסיבות לדיווח המאוחר והשיהוי בהגשת תלונה בעבירות מין, על מנת שאוכל לענות על כל שאלות אלו אבחן את ההיבטים הפסיכולוגיים והסוציולוגיים של קורבנות עבירות המין בכלל ובמשפחה בפרט. כמו כן אתמקד בתופעת העדות הכבושה שהינה מתבקשת עקב חלוף הזמן עד שעלה בידי הקורבן לשתף את הסביבה במעשים שבוצעו בו.

בחלקו השלישי,הרביעי והחמישי של הסמינריון אדון בשאלת ההתיישנות הן בדין הפלילי והן בדין האזרחי בישראל תוך השוואה של הדין הפלילי לדין הזר ואבחן האם למרות שהמחוקק הישראלי הכיר בהיבטים הפסיכולוגיים והסוציאליים שהובילו אותו לתקן את חוק ההתיישנות בעבירות מין בכלל ועבירות מין במשפחה, הסדר זה ממצה דיו?

כפי שציינתי לעיל בהצעת החוק התשס"ד -2004 מוצע כי ההשעיה בדין האזרחי מותנית בכך שהעבריין יעמוד לפני כן בהליך פלילי ואם יורשע העבריין יזכה הקורבן בהיעדר התיישנות אזרחית. אולם דבר זה מהווה מספר בעיות:

ראשית, בעבירות מסוג גילוי עריות הקורבנות הן לא צד להליך הפלילי אלא הסנגורים ואלו נוטים לעיתים רבות להגיע עם העבריינים להסדרי טיעון ובכך מואשמים העבריינים בעבירות קלות ולכן זה מונע מקורבנות גילוי עריות לתבוע בדין האזרחי את העבריין על הנזקים העצומים שנעשו בהם בפועל ולכן קורבנות אלו יעמדו בנחיתות משפטית.

שנית,קורבנות גילוי עריות מעדיפות לתבוע יותר בדין האזרחי ולזכות בסעד האזרחי לשם שיקום, ובשל גילם המתבגר של הקורבנות וגילם המתבגר יותר של המתעללים אין כבר רצון לקורבנות לראות את העבריינים בכלא.

שלישית, קורבנות גילוי עריות לא ממהרות לפנות להליך הפלילי כדי שהאב המתעלל לא יכנס לכלא כיוון שהמשפחה תלויה בו מבחינה כלכלית ועוד סיבות נוספות אחרות.

לעומת זאת בהצעת החוק הקורבן יכול לפנות לדין האזרחי מבלי להיות מוגבל או תלוי בהליך הפלילי.

נראה כי הצעת חוק מתייחסת במפורש לקורבנות אלו ולכן הנני תומך בהצעה זו. המציאות מחייבת כי כל הצעת חוק לשינוי הסדר ההתיישנות האזרחי הנוכחי תכיר במפורש בייחודן של עבירות אלו, באמצעות סעיף ספציפי המתייחס ישירות ובמפורש לקורבנות אלו, תוך דחייה לגמרי, או למצער במידה ניכרת,של תקופת ההתיישנות. רק כך תוכל לפעול המערכת המשפטית האזרחית להסיר את המכשול הקשה העומד בפני קורבנות גילוי עריות בילדות, המבקשים לקבל פיצוי נזקי הולם בגין סבלם הקשה והניצבות במקרים רבים מול קשיים דומים בבואן לבקש צדק גם במישור הפלילי.

מצגת תלונה גילוי עריות רפרט פאוורפוינט מקצועי רפרנט כ-20 שקפים- 99 ש"ח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

• הצעת חוק לביטול ההתיישנות בעבירות מין במשפחה(תיקוני חקיקה) 

Ariel L. Bendor, Dancig-Rosenberg Hadar Unconstitutional Criminalization, New Criminal Law Review (2016)