עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

סמינריון מפלגות תורכיה, פוליטיקה וממשל בטורקיה, שינויים מפלגתיים בתורכיה- הגורמים ומשמעותם (עבודה אקדמית מס. 10387)

‏290.00 ₪

 35 עמודים.

עבודה אקדמית מספר 10387
סמינריון מפלגות תורכיה, פוליטיקה וממשל בטורקיה, שינויים מפלגתיים בתורכיה- הגורמים ומשמעותם

תוכן עניינים

מבוא. 4

הצגת הנושא.. 4

מטרת העבודה. 5

מאפיינים פוליטיים של מדינות חסרות יציבות.. 6

יציבות על-פי ליפסט.. 6

לאומיות על-פי אריקסון ואנדרסון 7

המשטר הרב מפלגתי בטורקיה אחרי ההפיכה הצבאית.. 9

חוקת טורקיה.. 14

נשיא טורקיה. 15

ראש ממשלת טורקיה. 15

מערכת המשפט בטורקיה.. 15

מפלגות עיקריות בטורקיה.. 16

מפלגת הצדק והפיתוח. 16

מפלגת העם הרפובליקאית.. 16

מפלגת התנועה הלאומית.. 16

חלוקה מנהלתית של טורקיה. 16

טורקיה חלוקה למחוזות.. 17

נפות טורקיה. 17

המפלגות מאז הקמת הרפובליקה השניה.. 19

מעורבות הצבא במערכת המפלגתית 1980-2000. 22

מפלגות דמוקרטיות ואסלאמיות בין השנים 1980-2000. 31

סיכום.. 33

ביבליוגרפיה.. 35

 

המפלגות הן קבוצות פוליטיות המאגדות על מנת להשיג הישגים פוליטיים בתחומים שונים. תחילת הפעילות היא מאז הקמת פרלמנטים ומעבר משלטון מלוכני לשלטון העם. אולם בתחילת שנות השמונים של המאה הקודמת אנו רואים את תהליך "שקיעת המפלגות"

תרמו לכך כמה תהליכים: כשלון בביצוע הפונקציות המרכזיות: אינטגרציה חברתית, חינוך פוליטי, שיוך מעמדי, ערוצי ייצוגיות, ירידה באמון , ירידה בהיקף החברות במפלגות.

לפי CAWSON (1978) ישנן ארבע סיבות לירידת החשיבות של המפלגות:

  1. הן אינן יכולות לפתור בעיות על לאומיות.
  2. המרחק בין הבוחר לשליטים התקצר עקב אמצעי התקשורת
  3. ביזור מוקדי העוצמה של המדינה.העברת מוקד ההכרעות השלטוניות למוקדי הכרעה מחוץ לשלטון
  4. מעבר לעידן פוסט תעשייתי

 

Di Palma רואה זאת בעיניים אחרות.

  • שינוי ברמת המחויבות האידיאולוגית:מיקוח קולקטיבי על בסיס משותף
  • שינוי בתרבות הפוליטית:מעבר לאינטגרציה על בסיס פרגמטיזם ושיח זכויות
  • שינוי במפת הארגונים המתווכים:תחרות מול תנועות חברתיות וארגוני החברה האזרחית
  • שינוי בבסיס הנאמנות הפוליטית:גידול בחשיבות תרבויות המשנה (דת, עדה, שפה, לאום)
  • שינוי בגישה למשאבים ולמבנה ההזדמנויות. הזדמנות לשחקנים פוליטיים חדשים
  • שינוי במבנה החברתי הסוציו-אקונומי (טשטוש מעמדי, גידול ברמת החיים ואיכותם)

 

המפלגות התרחקו מהחברה והתקרבו יותר לנושאים מדיניים ודבר זה הרחיק אותם מהעם. העם רוצה יותר מפלגות חברתיות מאשר פופוליסטיות. הספר מצביע על כישלון המפלגות לייצג ולשלב אינטרסים חברתיים, כלכליים ותרבותיים של קבוצות רבות ומגוונות באוכלוסיית המדינה. מציאות זו גורמת לתופעות של התבדלות והתגבשות של קבוצות אינטרס צרות בסיס המנצלות את מעמדן הפוליטי לכפות את רצונן על כלל האזרחים

סיבות אחרות הם בצרכים של האדם. החברה נעשית עשירה יותר ולכן היא מטפסת בסולם הצרכים של מאסלו וכבר אינה זקוקה למפלגות אלא למשהו יותר אטרקטיבי . על פי תאוריית הקיפאון המפלגות לא מסוגלות להיענות לאתגרים החדשים שמציב בפניהן העולם הגלובלי כי הן 'קפאו' בשלב השסעים הבראשיתיים שאימצו בעת הקמתן מאז שנות ה-20. מפלגה מאמצת שסעים נבחרים לייצוג, מקפיאה אותם וממשיכה לייצג אותם גם אחרי שהפסיקו להיות רלוונטיים.

 

מטרת העבודה

העבודה הנוכחית עוסקת בנושא המפלגות בתורכיה ותנסה לענות על השאלה מדוע ישנה דינמיות כה רבה במבנה המפלגתי ובהתחזקות החלשות הסיעות השונות. האם הדבר תלוי הרמת התרבות הפוליטית של העם? במצב הכלכלי? בגורלם האסלאמי? בצבא?

העבודה תסקור את המצב הפוליטי בתורכיה החל משנות השישים ועד סוף המאה הקודמת. 

בפרלמנט מיוצגות כיום ארבע מפלגות: מפלגת הצדק והפיתוח (AKP) בעלת הצביון האסלאמיסטי המתון, המפלגה העממית הרפובליקנית (CHP) שהינה סוציאל-דמוקרטית וחילונית ומפלגת התנועה הלאומנית (MHP) הממוקמת בימין הקיצוני. מפלגת העם הדמוקרטית (HDP) מייצגת את המיעוט הכורדי הגדול. לאחר שבבחירות קודמות התמודדו נציגים כורדים כמועמדים עצמאיים, כדי לעבור את אחוז החסימה הגבוה (10% מהקולות), בבחירות 2015 הם החליטו לרוץ בתור מפלגה. החלטה זו הוכיחה את עצמה והמפלגה עברה את אחוז החסימה ונכנסה לפרלמנט.

לכאורה מדובר בשיטת בחירות יחסית, היות ונציגי הפרלמנט נבחרים במחוזות רב-נציגיים והמושבים מחולקים על-פי נוסחה יחסית. אלא שאחוז החסימה הגבוהה והחריג - 10% - עלול לעיתים להפוך את התוצאות לבלתי יחסיות בצורה קיצונית.

עד 2007 נבחרו נשיאי טורקיה על-ידי חברי הפרלמנט לתקופת כהונה יחידה של שבע שנים. על-מנת להיבחר היה צורך בשני שלישים לפחות מהקולות. בשנת 2007 תוקנה החוקה כך שהנשיאים הבאים ייבחרו ישירות על-ידי כלל האזרחים לתקופת כהונה בת חמש שנים. על-מנת להיבחר, מועמד צריך לקבל לפחות 50% מהקולות. אם אף מועמד לא עבר את 50% הקולות, מתקיים סיבוב שני בין שני המועמדים המובילים. ראש הממשלה ארדואן התמודד בבחירות הישירות הראשונות ונבחר לנשיא כבר בסיבוב הראשון. [1]

נוכח התגברות עוצמתן של התביעות הדתיות, התעורר במפלגות הימין והמרכז הצורך בגיבוש בסיס אידאולוגי איתן יותר לשיבת האסלאם למערכת החברתית־הפוליטית. כל זאת בלי שייראה הדבר כעומד בסתירה לעיקרון המדינה החילונית, שהמשיך לזכות בתמיכתו של רוב הציבור התורכי. תאוריה כזו החלה להתגבש כבר בשלהי שנות השבעים על ידי קבוצה מקורבת להוגי הימין שכונתה מועדון האינטלקטואלים. הוגי התאוריה גרסו כי התרבות התורכית של ימינו היא סינתזה בין התרבות התורכית הפרה־אסלאמית לבין האסלאם. הם שיבחו את מאבקו של אתאתוהכ לשחרור תורכיה ולגיבוש הלאומיות התורכית, אך האשימו את הכמאליזם בהפניית עורף להיסטוריה התורכית ובגרימת נזק של ממש לתרבות התורכית, שבא לידי ביטוי גם במשבר החברתי העמוק של שנות השבעים. על פי תאוריה זו, שזכתה לימים לשם ״הסינתזה התורכית־האסלאמית״, האסלאם, כשהוא ברמת מצפונו של המאמין, הוא גורם מאחד ומלכד בתורכיה, לצד הלאומיות. האסלאם והלאומיות הכמאליסטית יכולים מכאן לדור זה לצד זה ולתרום יחדיו את תרומתם ליציבות ולפיתוח. [2]

רק לאחר הפיכת ספטמבר 1980, וביתר שאת לאחר עלייתה לשלטון של מפלגת המולדת ב־1983, זכתה הסינתזה לתמיכת חוגים רחבים במערכת הפוליטית ובמנהל הציבורי. בדוח שפרסמה ב־1983 הרשות הממלכתית לתכנון, על ידי ועדת מומחים מיוחדת לתרבות הלאומית, נאמר כי לדת חשיבות ״באבטחת המדינה ואחדותה הלאומית״. הגושפנקה הממלכתית, גם אם במרומז, הביאה לכך שרבים ממוסדות הציבור, בעיקר בתחום החינוך והתקשורת, עוצבו בשנות השמונים ברוח הסינתזה. אצל פרשנים רבים נוצר הרושם שהסינתזה הפכה לאידאולוגיה הבלתי רשמית של השלטון. מתנגדיה, הכוללים בעיקר את חוגי השמאל, אך גם חוגים פרו־מערביים רחבים, ראו בהגברת השפעתה סכנה לאופייה החילוני של תורכיה ולהמשך תהליך ההתמערבות והמודרניזציה .

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

צורשר, אריק יאן. תורכיה: היסטוריה מודרנית. תל אביב: אוניברסיטת תל אביב

המכון למחקרי בייטחון לאומי - יום עיון בנושא: יחסי ישראל - תורכיה לאן? 

Gidengil, Elisabeth . "Which matters more in the electoral success of Islamist (successor) parties – religion or performance? The Turkish case". Party Politics.

Çarkoğlu, Ali . Religion and Politics in Turkey. Routledge, UK.

 

 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת