עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית יהודי גליציה, תנועות נוער, ניתוח תמונות ארכיון יהדות פולין, אוקראינה (עבודה אקדמית מס. 10473)

‏290.00 ₪

20 עמודים

עבודה אקדמית מספר 10473
עבודה אקדמית יהודי גליציה, תנועות נוער, ניתוח תמונות ארכיון יהדות פולין, אוקראינה


אתמקד בתנועות הנוער בית"ר וגורדוניה בעיר קראקוב שבגליציה (היום פולין).

 

בחודש ינואר שנת 1927 הגיעה הבשורה על ביקורו החזוי ה-1 של זאב ז'בוטינסקי לאוזניה של יהדות קראקוב. כשנה וחצי לפני כן התקיים בפריס כנס של מנהיגים הדורשים שינוי יסודי במדיניות התנועה הציונית, שבראשם עמד ז'בוטינסקי. בכנס זה הוחלט להקים תנועה ציונית חדשה שמטרתה להביא לידי רויזיה במדיניות ההנהגה הציונית בכל הנוגע להגשמת הרעיון הציוני. כך נוסדה תנועת הצוה"ר ("ברית הציונים הרויזיוניסטים"). עוד לפני כן, בשנת 1923, נוסדה בריגה שבלאטביה תנועת נוער ציונית אקטיביסטית על שם יוסף טרומפלדור. אשר עתידה היתה לההפך לארגון עולמי המוני הידוע בשם בית"ר. ארגון זה הצטרף לתנועת הצוה"ר ובחר בזאב ז'בוטינסקי בתור ראש בית"ר.

אישיותו פועליו של ז'בוטינסקי לא היו ידועים ליהדות קראקוב. הקהילה היהודית בקראקוב היתה אז תחת השפעתו של מנהיגה, הרב ד"ר יהושע טהון, אשר יצג את הזרם הרשמי של התנועה הציונית. על ז'בוטינסקי היה רק ידוע, כי היה מיזמי ויוצרי הלגיון היהודי במלחמת העולם הראשונה, כי תקף קשות את המדיניות המנדטורית בארץ ישראל ואת ההנהגה הציונית – בגלל כניעתה לתכתיבי ממשלת אנגליה – וכן, כי היה עתונאי ונואם מזהיר. ז'בוטינסקי דרש בעיקר שני דברים: א. לארגן פעולה מצד יהדות העולם מחד גיסא ומצד ממשלות המעוניינות בפתרון הבעיה היהודית מאידך גיסא, אשר תיצור לחץ על ממשלת אנגליה, כדי שזו תנהיג משטר התישבותי בארץ ישראל שיקדם את הגשמת הרעיון הציוני. ב. ליצור כוח יהודי מזוין, אשר יגן על הישוב בארץ ישראל מפני התקפות הכנופיות הערביות[1].

ביקורו של ז'בוטינסקי בקראקוב עורר סקרנות רבה. בעיר עצמה היה אז רק קומץ צעירים, שהיו קרובים לתנועה החדשה ולרעיונותיו של ז'בוטינסקי ושהתארגנו באגודה אקדמאית (קורפורציה) "אמונה". ז'בוטינסקי הופיע אז בשתי אספות: האחת התקיימה באולם המפואר של "התיאטרון הישן", אליה הוזמנה סלתה ושמנה של החברה היהודית בעיר. והאחרת באולם קולנוע רחב ממדים ברחוב סטרדום, שבמרכז הרובע היהודי, אליה נהרו בהמוניהם יהודים פשוטים מקראקוב ומסביבותיה. הרושם שעשו שתי ההופעות האלו היה בלתי נשכח. ז'בוטינסקי כבש בהסתערות הראשונה את לבותיהם של רבים מיהודי קראקוב. במיוחד המוני "עמך" הריעו לו ממושכות בהתלהבות.

באותם ימי ינואר 1927, בעת שהותו של ז'בוטינסקי בעיר, הוקמה ה"אקזקוטיבה" (ההנהלה) הראשונה של תנועת הצוה"ר בקראקוב, אשר תפקידה היה להנהיג את המפלגה החדשה בגליציה המערבית ובשלזיה. היא הורכבה ממספר סטודנטים ומשכילים צעירים, בעיקר משורות האגודה האקדמאית "אמונה". תוך זמן קצר צורפו אליה נציגיהן של שתי אגודות נוער, אשר הוקמו בינתיים, "בית"ר" ו"מנורה". לאחר מכן נוסדו עוד ארגונים רויזיוניסטיים נוספים: של תלמידי תיכון ("מסדה" ו"אל-על"), של נוער דתי ("ברית ישורון"), של חיילים משוחררים מהצבא הפולני ("ברית חייל") ושל נשים ("ורד").[2]

רעיונותיה של התנועה החדשה מצאו ענין רב בישוב היהודי בגליציה. היתה זו תקופה של אנטישמיות גוברת והולכת, אשר העיבה על חיי היום-יום בעיקר בשל התעמולה הארסית נגד מפלגות ימניות ולאומניות שייצגו חלק ניכר של העם הפולני. האנטישמיות נתנה את אותותיה בכל השטחים ובמיוחד בשטח הכלכלה. הממשלה עודדה כל פעולה שמטרתה היתה להוריד את השפעתם של היהודים על הכלכלה הפולנית ולנשלם מרכושם וממפעליהם. האוניברסיטאות היו כמעט סגורות בפני הסטודנטים היהודיים, כשברוב הפקולטות הונהג כלפי היהודים "נומרוס קלאוזוס" ("מספר סגור"). עבור הישוב היהודי הגדול בגליציה, שמנה אז למעלה משלושה מיליון נפש, הגיעו זמנים קשים ביותר – והחל להתברר ליהודים, בהדרגה, כי ההצלה היחידה היא בהגירה המונית לארץ ישראל. ברם, המדיניות של הממשלה המנדטורית חסמה למעשה את שערי הארץ בפני הגירה זו. השלטון המנדטורי העמיד לרשות ההנהגה הציונית הרשמית רק מספר זעיר של אשורי כניסה, "צרטיפיקאטים", ובצורה זו הגביל את העליה לממדים קטנים ביותר. כשנעשה ברור ליהודי גליציה שדרך זו איננה יכולה להביא לידיי פתרון הבעיה ושהמימסד הציוני הרשמי נרתע מלנקוט פעולה נמרצת ובעלת תנופה – וזאת כדי לא לקלקל את היחסים עם הרשות המנדטורית – החלו לעלות ברחבי גליציה השפעתה וכוחה של המפלגה הרויזיוניסטית, ומספר חבריה ואוהדיה גדל והלך. תוך זמן קצר התרבו והתרחבו ארגוניה ואגודותיה של המפלגה גם בקראקוב – ועל ה"אקזקוטיבה" הרויזיוניסטית בעיר היה לשכור בנין שלם (באחת הסימטאות של רחוב סטארוויס'לנה) כדי לשכנם.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

 חיים גרטנר, הרב והעיר הגדולה: הרבנות בגליציה ומפגשה עם המודרנה , מרכז זלמן שזר

מנקין רחל, 'פוליטיקה ואורתודוקסייה: המקרה של גליציה', שלמון יוסף, אביעזר רביצקי ואדם פרזיגר (ע'), אורתודוקסייה יהודית: היבטים חדשים, מאגנס, ירושלים תשס"ו, 447—469.

 Manekin Rachel, ‘Galicia’, Hundert Gershon David (ed.), YIVO Encyclopedia of Jews in Eastern Europe, New Haven , 560-567


 

 

 

 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת