‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא. 3

סקירת ספרות. 4

טראומה נפשית. 4

היסטוריה. 5

טראומה נפשית. 5

היסטוריה. 6

טרור וטראומיזציה משנית. 7

נפגעי דחק. 10

מאפייני המציאות הישראלית בצל אירועי הטרור. 11

האתגר המקצועי לנוכח האיום האישי 12

הכלת כאב המשפחות. 13

דיסוציאציה במהלך האירוע הטראומטי 14

משקעי האירוע הטאומטי: צמצום נזקים ארוכי טווח. 16

איחוד הצלה. 21

מהות הארגון ופעילותו 21

חזון, מטרות ויעדים.. 22

מחוזות איחוד הצלה. 22

ביבליוגרפיה. 33

 מחקרים, שנעשו מאז שנות ה-90, מראים בצורה חד משמעית כי מתן שירותים מקצועיים (גם של כוחות הצלה כמו איחוד הצלה כמובן) לנפגעי טראומה, עלול לגרום להתפתחות טראומה משנית (Secondary Traumatic Stress) בקרב אנשי מקצוע, המספקים שירותים ישירים לנפגעים.

על פי המחקרים האלה הטראומה המשנית משפיעה על "העצמי" של איש המקצוע וכך משפיעה באופן בלתי נמנע על כל מערכות היחסים בחייו, המקצועיות והאישיות. היא יכולה להפוך אותו לרציני, לציני ולחסר שמחה. היא יכולה לגרום לו לפתח רגישות מוגברת לאלימות או נטייה לפרצי אבל ואף תחושת ייאוש ביחס לגורל האנושות כולה. היא יכולה להשפיע על יכולתו לחיות חיים מלאים, לאהוב ולעבוד.

 טראומה משנית, שאינה מטופלת, יכולה אף לגרום לאיש מקצוע לעזוב את עיסוקו, שכן היא מכינה את הקרקע לשחיקתו כאיש מקצוע, בשל אובדן תחושת הזהות שלו כמסייע אפקטיבי או בשל "עצבות הנפש", המאפיינת את הפגיעה הרוחנית שגורמת הטראומה המשנית. 

איחוד הצלה הוא ארגון התנדבותי חברתי המאפשר לכונני רפואת חרום לשלב את הרפואה והצלת החיים עם חיי היום יום. ארגון "איחוד הצלה" פועל בהנחיית ובהוראות פוסקי הלכה ובשיתוף פעולה עם משרד הבריאות ומשרדי הממשלה השונים.

הארגון הוקם בעקבות סכסוכים בתוךהצלה ישראל שגרמו לפיצול הארגון. בנוסף למתנדבים החרדים, בארגון חברים מאות מתנדבים שאינם דתיים, ואף צוות של ערביי מזרח ירושלים. חברים ב"איחוד הצלה" -כ2,300 מתנדבים ברמות הכשרה שונות. בהתחלה נקרא שמו "ארגון מתנדבי הצלה בישראל".

מתנדבי איחוד הצלה הם בעלי הכשרה רפואית של חובש, חובש בכיר, פרמדיק או רופא. ארגון "איחוד הצלה" מאבזר את המתנדבים בציוד רפואי ומכשירי מירס וביפר. מרבית המתנדבים מגיעים לאירועי חירום באמצעות רכבם הפרטי, כמו כן אופנועים אשר הארגון דואג לרכישתם ותחזוקתם. בבעלות הארגון אופנועי חירום אופנלנסים, אמבולנסים וסירות הצלה המופעלים על ידי המתנדבים.

פעילות המתנדבים היא בהגשת עזרה ראשונה בדקות הראשונות והקריטיות עד בואו של אמבולנס וסיוע לצוות האמבולנס וכן במקרי מוות תמיכה במשפחה בשעות הראשונות.

החל איחוד הצלה להפעיל מוקד חירום מקביל למגן דוד אדום שעונה לקריאות חירום 24 שעות ביממה, המוקד מופעל על ידי חובשים ופרמדיקים מהארגון שעברו קורס תורני מוקד ייעודי, המוקד מקבל את קריאת החירום, מזניק אליו את מתנדביו ובמקביל מעביר את הקריאה למוקד מגן דוד אדום להזנקת האמבולנס לאירוע החירום, למוקד מספר מקוצר שמספרו 1221 בחיוג מכל טלפון ללא כוכבית.

איחוד הצלה עושה שימוש במערכת LifeComppass. מערכת זו מאפשרת למוקד איחוד הצלה להזניק את מתנדבי הארגון לאירועי חירום בהתבסס על מיקום הGPS של מכשירי הטלפון הניידים של המתנדבים עליהם מותקנת האפליקציה.

בנוסף לאבזור החברים בארגון, מקיים "איחוד הצלה" פעילויות שונות בקרב מתנדביו בנושאי עזרה ראשונה, חילוץ ואיתור נעדרים:

• התקנת ערכות החייאה במקומות הומי אדם.
• הכשרת הורים בקהילה לעזרה ראשונה בסיסית.
• עזרה למשטרת ישראל באיתור נעדרים.
• אבטחה רפואית באירועים גדולים.
• הטמעת החשיבות לערך החיים.
• פרסום והסבר בקרב כל שכבות הגיל בנושא זהירות בדרכים ונושאי בטיחות נוספים.
• השתלמויות מקצועיות בבתי חולים בישראל.

ייעוד: ארגון מתנדבים לאומי להצלת חיים המטפל במקרי חרום רפואיים המתרחשים בסמוך למקום המצאם, הפועל בשיתוף פעולה עם כלל הגורמים הפועלים למען הצלת חיים, במהירות, במסירות ובמקצועיות.

חזון: איחוד הצלה יעניק לכול נזקק ברחבי הארץ, ללא הבדל דת גזע ומין, טיפול רפואי ראשוני בתוך 120 שניות, בעזרת ציוד רפואי מתקדם, עלמנת להציל חיים ו/או למזער נזק בלתי הפיך, ובתוך כך יפעל לשיפור מצב הרפואה הדחופה הטרום אשפוזית בישראל.

יו"ר הארגון הוא זאב קשש, נשיא הארגון הוא אלי ביר.

מטרות הארגון:

• מתן הטיפול הרפואי הראשוני בהתנדבות מלאה.
• לאפשר לכול מתנדב בארגון לפעול על פי אורח חייו, דתו ואמונתו.
• הכרה ומיסוד איחוד הצלה כארגון עזר לשעת חרום.
• קידום פעילות הארגון במסגרת רעיון "כוח רפואי קהילתי" בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות.
• הצטיידות בציוד ובמערכות מידע מתקדמים להצלת חיים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

שלו, א, אדסקי, ר., בוקר, ר., בנעט, י., בר-גיא, נ., הדר, ה., פרי, ט., פרידמן, ש., קופר, ר., ותובל-משיח, ר.התערבויות קליניות באירועי דחק מתמשכים. שיחות, י"ז, 5-19.

19. Marmar, C.R., Weiss, D.S., & Metzler, T. Peritraumatic dissociation and posttraumatic stress disorder. In: J.D. Bremner & C.R. Marmar (Eds.), Trauma memory, and dissociation (pp. 229-247). Washington, DC: American Psychiatric Press.