עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

מוענק על כל האתר 7 אחוז הנחה בעת "חרבות ברזל". קוד קופון: "מלחמה"

ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח.  סרטון על מאגר העבודות האקדמיות

اللغة العربية Русский

français              አማርኛ

לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!

פרסמו את עבודותיכם הישנות אצלינו וקבלו הכנסה פסיבית נהדרת!

חוות דעת על מרצים

הוצאת ויזה לדובאי תשלום מאובטח בעברית

אמריקן אקספרס – ויקיפדיה    (לא דיינרס)    

תוצאת תמונה עבור פייבוקס 5% הנחה ב-פייבוקס  

bit ביט on the App Store   ×ª×©×œ×•× בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7העברה בנקאית

 

עבודה אקדמית בחינם תרבות הצריכה, היבטים חברתיים (עבודה אקדמית מס. 10570)

‏0.00 ₪

24 עמודים

עבודה אקדמית מספר 10570

עבודה אקדמית בחינם תרבות הצריכה, היבטים חברתיים

עבודה אקדמית בחינם זו באה בפורמט שונה וללא איזכורי מקורות. בעבודות האקדמיות בתשלום ברחבי המאגר יש ציטוט מקורות תקני

תוכן עניינים

מהי תרבות הצריכה - מבוא 

ילדים ותרבות הצריכה 

עובדים

תרבות הצריכה- ההשפעות החברתיות והפסיכולוגיות  

הכסף והחיים מערבולת הניכור 

תרבות הצריכה וטכנולוגיה 

עושר וצריכה- צריכה, סביבה ועוני 

פעילויות ופתרונות

סיכום

תרבות הצריכה (CONSUMERISM) מציעה סולם ערכים, שבו האדם נמדד על-פי רכושו, ולא על-פי מעשיו או רעיונותיו. הכסף הוא האידיאל, ובדרך אליו  הכול  מותר. יש לתרבות הזו שמות רבים כמו "אמריקניזציה", "עגל הזהב", חומרנות, תרבות הפרסומות או תרבות הרייטינג. יש לה גם  מחיר כבד  (שלרוב נשאר סמוי מהעין ).

 כבני-אדם יש לנו צרכים חומריים כמו מזון, מים, מחסה וביגוד. יש לנו גם צרכים רוחניים כמו חום, שייכות, אהבה או מתן משמעות לחיים.   תרבות הצריכה מנסה  לשכנע אותנו, שניתן  למלא צרכים רוחניים במוצרים חומריים. היא יוצרת אצלנו ציפיות מוגזמות ותקווה לאושר אם רק נשיג את המוצר הבא. אבל את הדבר האמתי אי-אפשר לקנות בכסף, וככל שאנו מתאמצים יותר גדלה תחושת הריקנות והסתמיות. בני האדם הפכו לצרכנים. בודדים, נואשים ומפוחדים. לכודים בתוך מרוץ-עכברים אינסופי.

הפרסומות. אנו מוקפים בהן בכל מקום - בטלוויזיה, בקניון, בעיתון, בדואר וברחוב. יש בכולן מסר חוזר - "קנו עוד". המסר הזה מחלחל לעומק. רוב הילדים בגרמניה חושבים, שהצבעים של פרה הם סגול ולבן (בגלל חברת השוקולד). ומדוע כל-כך הרבה ישראלים קונים רכב 4X4, שעולה פי 3 וזולל דלק? בניגוד להתנהגויות אובססיביות אחרות, כלי התקשורת מאשרים, שאנו עושים את הדבר הנכון (אולי מכיוון שהם מתפרנסים ממכירת פרסומות). אומרים לנו, שכך נהיה מאושרים יותר, נוכל להעניק אהבה, נצמיח את הכלכלה…

מחסור בזמן כשאנו עובדים יותר, בניסיון לקנות עוד, יש לנו פחות זמן להקדיש למשפחה, לבן/בת-הזוג, לחברים ולדברים שאכפת לנו מהם. החברה מידרדרת, ולנו "אין חיים".

הרס המשפחה -  ההורים מבלים פחות עם ילדיהם. במקום תשומת-הלב החסרה מנסים לפצות את הילדים בכסף ובמתנות. השעות הארוכות בעבודה לא תורמות יותר-מדי גם לחיי הזוגיות, ושום חופשה לא תסדר את הנזק היומיומי,  שנגרם ברדיפה אחר הכסף לממן אותה.

ילדים חומרניים -  מגיל קטן מאד הם מהווים מטרה לפרסומות. כשההורים מבלים יותר זמן בעבודה ומערכת החינוך קורסת, הילדים עוברים שטיפת-מוח בלתי פוסקת. המפרסמים מקבלים צרכנים לכל החיים ואנחנו מאבדים אותם.

מות הערכים - ש"ס, מר"ץ ואהוד ברק (ואנשים רבים אחרים) מבכים את מות הערכים. זוכרים את הפרסומת "תהיה אגואיסט"? כשמשדרים לנו, שאנחנו צריכים לדאוג רק לעצמנו, ושכל השאר לא חשוב, אין להתפלא, שתופעות כמו אלימות, ניכור, ואדישות נמצאות בעלייה מתמדת.

אוברדרפט - יותר ויותר זוגות צעירים נקלעים לאוברדרפט בניסיון למלא את הבית במוצרים חדשים. מתחים במשפחה וגרושים נובעים לא אחת מהמצוקה הכלכלית.

הרס חברתי - כיוון שאנו מודדים את ההתקדמות שלנו בצורה יחסית לאחרים, אנשים ממשיכים להיות מתוסכלים, כיוון שתמיד מכסחת הדשא של השכן ירוקה וחדשה יותר. העניים מרגישים, שהם "נעולים מחוץ לגן העדן". הם לא במקום שבו כדורים ונערות מפזזים על החוף. את העסקים השכונתיים מחליפים מרכזי קניות ענקיים שמוציאים את הכסף מהקהילה ומגדילים עוד יותר את הניכור החברתי ואת הפער הכלכלי.

הרס סביבתי - תרבות הצריכה הורסת את כדור-הארץ. 20% מאוכלוסיית העולם שחיה במערב משתמשת ב- 83% מהמשאבים. אם כל העולם יצרוך כמו החברה האמריקאית, יידרשו 4 כדורי-ארץ רק כדי לתמוך באוכלוסייה הקיימת. אם אתם רוצים להקטין את 'טביעת הרגל האקולוגית' שלכם, פשוט קנו רק מה שנחוץ לכם.

כיצד ניתן לצאת מתרבות הצריכה?

הרבה אנשים מרגישים לא נוח בתרבות הצריכה אבל לא יודעים על כל הבעיות שלה ומרגישים, שהחברה סביבם חושבת אחרת. אתם לא לבד. יותר ויותר אנשים עוברים לאופציה השפויה (והמאושרת יותר) של פשטות מרצון, שתמציתה:  

      [        התנגדו לשטיפת-המוח – קנו את מה שאתם צריכים, לא את מה שמשווקים לכם.

      [        זמן – פחות דברים לקנות, משמעם פחות זמן בעבודה, ויותר זמן פנוי.

      [        משפחה - במקום לעבוד קשה כדי לספק את הצרכים החומריים של הילדים אפשר לבלות עמם זמן רב יותר ולעסוק בפעילות מעמיקה יותר מצפייה משותפת בטלוויזיה. השקיעו בחינוכם, שחקו עמם, איכלו ארוחת ערב משותפת, היו הורים.

      [        קנייה מקומית- קנייה מיצרנים ועסקים קטנים במקום מרשתות הענק משאירה את הכסף במשק, מחזקת את הקהילה ומקטינה את האבטלה והפערים בחברה.

      [        צרכנות ירוקה ומוסרית- אם אתם יודעים על חברה שהורסת את כדור-הארץ, מזהמת, מנצלת עובדים או מתעללת בבעלי-חיים, דירשו ממנה להפסיק. קנו אצל מישהו אחר וספרו זאת לחבריכם.

      [        עשו זאת בעצמכם - מעפיפונים, סנדוויצ'ים וקורקינטים ועד להפקת מסיבות, ותיקון מכשירים.     
שכנים- הכרות ועזרה הדדית משפרים את איכות-החיים יותר מעוד אביזר חשמלי.

      [        ידע - בררו יותר על הנעשה סביבכם – על בעיות הכלכלה, החברה והסביבה המקיפות אותנו. בלי ידע ואכפתיות הן לא יקטנו. לאחר זמן לא רב תגלו, שאתם יודעים על הבעיות ה"סבוכות" הללו יותר מרוב הפוליטיקאים.