עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית משיחיות וארץ ישראל תפיסת הרמב"ם את המשיחיות, גאולת הארץ והמשיח (עבודה אקדמית מס. 10600)

‏290.00 ₪

15 עמודים

עבודה אקדמית מספר 10600
עבודה אקדמית משיחיות וארץ ישראל תפיסת הרמב"ם את המשיחיות, גאולת הארץ והמשיח

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי תפיסת הרמב"ם את המשיחיות וגאולת הארץ המשיחית ?

תוכן עניינים

מבוא. 

תפקידיו 

משיחיות ויישוב ארץ-ישראל. 

משנה תורה להרמב"ם, הלכות מלכים, פרק יא הלכה ד‏. 

כמיהה למשיח. 

המשיחיות במשנתו של הרמב"ם.. 

משנה תורה. 

אליגוריה של התורה.

סיכום. 

ביבליוגרפיה.

 

הרמב"ם‏ שולל את הסברה "אל יעלה על הלב" שחוקי הטבע ישתנו בימות המשיח. הוא מצטט את המימרא התלמודית: "אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד", כלומר, גאולת ישראל תהיה במסגרת חוקי הטבע הקיימים, ללא שינוי בהשוואה לתקופת "העולם הזה" הגלותי אם כי, בתלמוד מימרא זו שנויה במחלוקת, כאמור. השקפה זו של הרמב"ם קשורה לתפיסתו הפילוסופית, בעקבות אריסטו, על פיה חוקי הטבע הם מושלמים ונצחיים‏ ותואמת את פירושו למקורות בנושא.

הכלים לזיהויו

הרמב"ם, על פי תפיסתו שהמשיח לא יחולל ניסים, נזקק לתת כלים טבעיים לזיהויו, שיאפשרו לוודא שאכן זהו המשיח‏. הרמב"ם מבדיל בין שני שלבים בהופעתו: בתחילה יהיו בו סימניים ראשוניים למשיחיותו: התאמתו לנתונים הבסיסיים הנדרשים ממנו וכן הצלחה חלקית בתפקידו, ואז ייחשב "בחזקת משיח". מצב זה עודנו הפיך, וייתכן שיתברר שהייתה טעות בזיהויו. רק לאחר מכן, עם השלמת תפקידיו, יתברר כי הוא "משיח בוודאי".

הדרישות להגדרתו "בחזקת משיח": היותו מלך, צאצא של דוד המלך, שומר מצוות ועוסק בתורה, מכוון את עם ישראל להליכה בדרך התורה, ונלחם "מלחמות ה'" להגנת העם ולשם קיום מצוות התורה.

הדרישות להגדרתו "משיח בוודאי": ניצחון על האומות הסובבות את הארץ ועוינות לישראל, בניין בית המקדש, והשלמת קיבוץ הגלויות‏.

אם לא עמד בדרישות אלו הרי שהתברר שלא זהו המשיח המובטח בתורה, "והרי הוא ככל מלכי בית דוד השלמים והכשרים שמתו". הרמב"ם אינו מתייחס אליו בשלילה עקב היותו "משיח שקר": אפשר שחשב בתמימות שהוא משיח, לאור הצלחתו היחסית, וטעה‏.

היחס למדרשי חז"ל אודות המשיח

הרמב"ם‏ עמד על כך שבמקרא ובדברי חז"ל קיימים תיאורים שונים לצורת הופעתו של המשיח, חלקם אף סותרים זה לזה, לפחות על פי מובנם הראשוני והפשוט:

 

יראה מפשוטן של דברי הנביאים, שבתחילת ימות המשיח תהיה מלחמת גוג ומגוג, ושקודם מלחמת גוג ומגוג יעמוד נביא לישר ישראל ולהכין לבם, שנאמר‏: הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא... ויש מן החכמים שאומרים שקודם ביאת המשיח יבוא אליהו‏. וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו, שדברים סתומין הן אצל הנביאים, גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו, אלא לפי הכרע הפסוקים‏, ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו. ועל כל פנים אין סדור הויית דברים אלו ולא דקדוקיהן עיקר בדת.

 

עקב כך, ממליץ הרמב"ם שלא לדוש בדברי חז"ל בנושאים אלו ולנסות להתוות מתוכם תוכנית ברורה:

 

ולעולם לא יתעסק אדם בדברי ההגדות, ולא יאריך במדרשות האמורים בעניינים אלו וכיוצא בהן, ולא ישימם עיקר, שאין מביאין לא לידי יראה ולא לידי אהבה.

משיחיות ויישוב ארץ-ישראל

בספר של אריה מורגנשטרן "משיחיות ויישוב ארץ-ישראל"  מוצגת תפיסה היסטורית מהפכנית בתולדות היישוב היהודי בארץ ישראל בעת החדשה. הכותב טוען לקשר סיבתי בין ייסודו מחדש של היישוב היהודי בארץ ישראל לבין תנועת עלייה גדולת ממדים שהתרחשה בראשית המאה הי"ט. תנועת עלייה זו הקיפה בו זמנית אלפי יהודים מרחבי האימפריה העות'מאנית, מצפון אפריקה וממזרח אירופה.המניע העיקרי המשותף לכולם היה הציפייה לביאת המשיח בשנת ת"ר.

הספר מתאר את ההתעוררות המשיחית בארצות אלו ומתמקד בתיאור תפיסת הגאולה בקרב תלמידי הגר"א, שדבקו בדרך האקטיביזם המשיחי. הוא סוקר את נסיונם לחדש את הסמיכה, את פעולותיהם לחידוש היישוב האשכנזי בירושלים ולביסוסו, ואת ניסיונותיהם להגשים את רעיון יישוב הארץ בכל דרך ואפילו על ידי התיישבות חקלאית.

הספר מתאר את משבר האמונה לאחר שנת ת"ר ומנתח את השפעותיו על הנהגת היישוב ואת השלכותיו בשנים מאוחרות יותר.

 

לפי אריה מורגנשטרן הלאומיות היהודית אינה נטע זר אשר יובא אל היהדות במהלך המאה ה-19, כי אם חלק אינטגרלי של המחשבה הרבנית והקבלית לפחות מאז המאה ה-13; וזאת, בניגוד לדעה רווחת בחלק מההיסטוריוגפיה הישראלית.

על פי תפיסתו, ייסודו של היישוב היהודי החדש בארץ ישראל נובע מהתעוררות משיחית שהחלה בראשית המאה ה-19, ושבעקבותיה עלו אלפי יהודים לארץ ישראל. כתוצאה מתנועת עלייה זו, הפכו היהודים בירושלים ממיעוט נרדף לרוב בקרב תושבי העיר, תוך תקופה של יובל שנים.

בניגוד להנחה שהייתה מקובלת בספרות המחקר (יש הסוברים, בהשפעתו של פרופ' גרשם שלום), כי בעקבות המשבר המשיחי-השבתאי דעכה הציפיה המשיחית בעם ישראל, ד"ר מורגנשטרן טוען בעקבות מחקריו שהמשבר השבתאי דווקא הגביר ביהדות המסורתית את הציפיות לגאולה.

ציפיות אלו הצמיחו, לטענתו, תנועות עלייה לארץ ישראל ולירושלים, החל מן המאה ה-17 ועד ראשית המאה ה-20. כבעבר, היו הציפיות המשיחיות קשורות בחישובי קיצין, אשר הניעו אלפי יהודים מכל תפוצות ישראל לעלות לארץ ישראל ולהתיישב בירושלים; זאת בעיקר על בסיס האמונה שבניינה של ירושלים במציאות הריאלית הינו אות וסימן לתחילת הגאולה. ד"ר מורגנשטרן מתרכז במחקריו בעיקר בציפיות המשיחיות שהתחוללו לקראת שנת ת"ק (1740) ושנת ת"ר .

מורגנשטרן התבסס במחקריו גם על חומר ארכיוני שלא היה ידוע במחקר ההיסטורי, עד שלהי המאה ה-20. חומר זה כולל תעודות מארכיונים במזרח אירופה, שנפתחו בעקבות קריסת ברית המועצות, וכן גם בארכיון הפקידים והאמרכלים באמסטרדם, בארכיונים של קהילות ישראל באיטליה, בארכיוני המיסיון האנגליקני באוקספורד ובלונדון, ומקורות שנחשפו בפניו על ידי אספנים פרטיים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

אריה מורגנשטרן, משיחיות ויישוב ארץ-ישראל , הוצאת יד בן צבי

ישעיהו ליבוביץ, אמונתו של הרמב"ם. (וקן, ירושלים)

 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת