עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית מעמד העובר בעבירות המתה, זכות האישה על גופה מול הזכות לחיים של העובר, משפט משווה (עבודה אקדמית מס. 10615)

‏290.00 ₪

33 עמודים

עבודה אקדמית מספר 10615

עבודה אקדמית מעמד העובר בעבירות המתה, זכות האישה על גופה מול הזכות לחיים של העובר, משפט משווה

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי הדין מבחינה משפטית פלילית בעבירה של גרימת מות עובר?

תוכן עניינים

מבוא

פרק א': המשפט המשווה 

 והעיקרון המשליםAlive Rule עיקרון

ביקורת על העיקרון המשלים

המתת ולד- Child Destruction

פרק ב': הפסקת הריון

פרק ג': המשפט העברי

פרק ד': התקיימות מאוחרת של הנסיבה "אדם"

זיקה של עיתוי

מזל מוסרי

עיקרון החוקיות

פרק ה': זכות האישה על גופה מול הזכות לחיים של העובר

הפלות

פסק הדין Roe v. Wade

גרמניה

הזכות להורות

סיכום

ביבליוגרפיה

 

המשפט הישראלי רואה בזכות לחיים זכות עליונה, זכות זו מעוגנת בחוק היסוד: כבוד האדם וחירותו[1]. מן הזכות לחיים נגזרת החובה גם לשמור על חיי אדם. מכאן עולה השאלה האם חשיבותה של החובה תקפה גם לעובר? האם עובר הוא "אדם"?[2] אם יוגדר העובר ואף ביצית מופרית כ"אדם" תהיינה לכך השלכות משפטיות רבות.

בשיטת המשפט הישראלית הביטוי "אדם" המתאר את הקורבן בעבירות המתה אינו כולל עובר, בעקבות כך עבירות המתה אינן חלות על מצבים של המתת עובר שמת ברחם.[3]

עבירות המתה מניחות שהקורבן "חי" בנקודת זמן מסוימת לפני שהומת. השאלה מתי מתחילים החיים איננה פשוטה. יש הטוענים שתחילת החיים היא ברגע ההתעברות, חלק סוברים שתחילת החיים היא בשלבי עוברות מאוחרים.[4] בנוסף ניתן לראות את תהליך הלידה כתחילת החיים.

בישראל החוק מגדיר את תחילת החיים בסעיף 308 לחוק העונשין[5]: " משעה שיצא הולד כולו חי מבטן אמו הריהו נחשב אדם לעניין סימן זה, בין שנשם ובין שלא נשם, בין שיש לו מחזור דם ובין שאין לו, בין שנכרת חבל טבורו ובין שלא נכרת". בכך בחר המחוקק הישראלי נקודת התחלה מאוחרת. עוד יש לציין כי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות[6]  קובע שכל אדם כשיר לזכויות ולחובות מגמר לידתו ועד מותו. החוק אינו קובע מיהו אדם, אלא קובע ממתי כשיר אדם לזכויות ולחובות. בישראל הוגשו מספר הצעות חוק ע"י חברי כנסת מהסיעות החרדיות ובהן הגדרה חדשה לסעיף 308 לחוק העונשין, לפיה תחולת החיים לעניין עבירות ההמתה היא מיום ההתעברות, אך כל ההצעות נדחו.[7]

סעיף 308 לחוק העונשין[8]  קובע את תחילת החיים ביציאת הוולד כולו מבטן אמו כאשר הוא חי. התנהגות אשר גורמת למות הוולד שיצא ברובו או בחלקו מבטן אמו, אינה נחשבת להמתה. היתרון של הגדרה זו הוא שנקבעת נקודה לתחילת החיים שהיא מובהקת, מוחשית, קלה לזיהוי ומבוססת על סיום חד משמעי של ההיריון. עם זאת התוצאה שלפיה המתת עובר שיצא בחלקו מבטן אמו איננה המתת אדם ספק אם מתיישבת עם התחושה הטבעית שכבר מדובר באדם חי.

הסוגיה של המתת עובר מעוררת את השאלה: האם ראוי לחוקק עבירה של המתת עובר בישראל ובאילו מקרים? שאלה זו מעוררת סוגיות שונות אשר נוגעות בערך קדושת החיים, ההבחנה בין אדם לעובר, ובסוגיה השנויה במחלוקת של הפלות וזכות האישה על גופה אל מול זכותו של העובר לחיים.בעבודתי אסקור שאלות אלו ואת הכלל הנוהג במשפט המשווה בסוגיה מורכבת זו.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ש' רופא ראיות דיגיטאליות הלכה למעשה בין משפט לטכנולוגיה, מהדורה מורחבת מעודכנת הכוללת סוגיות בנושאי הסדרה שיפוטית במרחב הקיברנטי (2019)

גיל שפטל אחריות הקפידה במשפט הפלילי (הוצאת נבו, 2018)

אורן גזל אייל ״התפתחויות במשפט הפלילי המהותי והדיוני " דין ודברים ט תשע"ו (2017)

A.P Simester & G.R Sullivan Criminal Law- Theory and Doctrine (2nd ed., Oxford)


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת