‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא

שיח שולט

סיפור חיים כדיאלוג –מתודולוגיה פמיניסטית

"איזה חיים יש לה זאתי": ייצורו של הטקסט האתנוגרפי

"יש לי שתים-עשרה שנות לימוד"

"זה טוב להיות דתי"

"הצבא זה הדבר הכי יפה שיש"

"את יודעת כמה כמוני יש?"

צביעת שיער לבלונד – "שחורדינית"

דתיות חדשה, היברידיות כאלטרנטיבה, כינון העצמי כהתנגדות

ביבליוגרפיה

החיפוש הבלעדי אחר הוכחות להתנגדות של נשים רק במחאות המקבלות ביטויים ברורים, מתעלם מהאפשרות שניתן למצוא את התנגדותן בהבניה העצמית שלהן (Lynne Phillips ).

בעוד שלימוד נשים אינו חדש, ללימודן מנקודת המבט של ההתנסויות שלהן, כך שהן יכולות להבין את עצמן ואת העולם [מתוך נקודת מבט זו], אין כלל היסטוריה (Sandra Harding ).

בחיבור זה אני מבקשת להתמקד בסיפורה של אשה אחת. אשה צעירה, ילידת הארץ, בת להורים ילידי מרוקו, החיה היום בירוחם. אני מבקשת לעמוד על האופן שבו מגדירה אשה צעירה זו, שבחרה לעצמה את השם מישל, את עולמה. האופן שבו היא חווה ומבינה את דתיותה יעמוד במרכז הדיון של חיבור זה. הניסיון להציג את נקודת המבט של מישל ובעיקר את האופן שבו היא חווה ומבינה את דתיותה לאור התניות חברתיות ומעמדיות ולאור דו-שיח סמוי וגלוי עם קטגוריות זהות שונות, נעשה מתוך המפגש שלי עם מישל, עקב המאמצים שלי להבין את עולמה. מאמצים אלה מתווכים, ללא ספק, על ידי נקודת המבט שלי, המאותגרת לעתים, כפי שנראה, על ידי מישל. המתח שבין נקודת המבט של מישל לבין נקודת המבט המונחת במאמץ הפרשני שלי מלווה את החיבור לאורכו. עם זאת, הטענה המרכזית שלי היא שאין להבין את עולמה הדתי של מישל, כמו את העולם הדתי של כל אשה או גבר החיים בישראל או בכל מקום אחר בעולם, במנותק מתובנות ומשיח הקשורים במיקום מעמדי ומגדרי, בזהות אתנית וביצירתיות אישית.

לנקודת מבט זו, המתבוננת בכמה צירים של זהות ושל מיקום של הסובייקט הנחקר, אין לדעתי ביטוי מספק במחקר האקדמי הנעשה בישראל, ובכלל זה המחקר הפמיניסטי. בעוד שהמחקר הפמיניסטי בישראל תיעד את מיקומן השולי של נשים במערכות פוליטיות וכלכליות, במסגרות החוק, במשפחה ובחברה בישראל, מחקר זה מיעט לעסוק בחיי הדת של נשים ובזהותן האתנית. מאידך, הספרות הענפה העוסקת בדת ובדתיות בישראל מיעטה להתמודד עם המרכיב המגדרי של תופעות אלו, כלומר ספרות זו נטתה להתעלם מהתנסותן הדתית של הנשים בחברה.^[1] מקומן של הנשים נפקד על פי רוב גם בספרות המצומצמת יותר, זו שפנתה לחקור את עולמם הדתי של המזרחים בישראל; ספרות זו מציבה את הגבר המזרחי במרכז הדיון ותורמת אף היא להדרתן של הנשים, של התנסויותיהן הדתיות, ושל התפיסות שלהן לגבי דתיות וחילוניות.^[2] לפיכך, ברצוני להציע מסגרת רחבה ומורכבת שממנה ניתן יהיה להבין את החוויה ואת הפרקטיקות הדתיות של מישל ובנות דורה כחלק ממארג רחב יותר של זהות. מארג זה מקפל בתוכו ארבעה צירים מרכזיים: מיקום אתני, מגדריות, מעמד ואינדיבידואליות.

עם זאת, הדיון הנפרש בחיבור זה אינו מתמצה בפיתוחה של טענה אמפירית; הוא מבקש גם לפתח טענה אפיסטמית. הוא מבקש לטעון שהצבת הסיפור של מישל במרכז הדיון והניתוח של מציאות החיים המורכבת של חייה מאתגרים תפיסות מחשבתיות הגמוניות וקטגוריות מושגיות מוכרות. במקום לראות בסיפורה של מישל חומר אמפירי בלבד המוסיף תבלין אקזוטי לדיון הציבורי והאקדמי על דת וחברה בישראל, חומר אתנוגרפי המתעד קבוצות "שוליות" בחברה, אציע אפשרות לפירוק וחשיבה מחדש של הקטגוריות המקובלות של "חילוניות", "דתיות", "מסורתיות" ו"חרדיות" בישראל. סיפורה של מישל חושף את המהותנות ואת החד-ממדיות העומדות בבסיסן של ההגדרות הדיכוטומיות של "חילוניות" ו"דתיות" בישראל, דווקא משום שהוא מסופר מתוך פרספקטיבה שהוצגה כשולית. אבקש להציע אפוא, מהלך ביקורתי כפול. המהלך הראשון יבחן את מיקומן של נשים מזרחיות שוליות על ידי הצבתן במרכז כקול הדובר את עולמו ולא כעדות אמפירית לקטגוריות שנקבעו מראש, המהלך השני נועד לאתגר את ההבניות ההגמוניות של דתיות וחילוניות בישראל על בסיס המחקר בקרב נשים אלה.

בדיון ארבעה חלקים. החלק הראשון משרטט את הבעייתיות האפיסטמית והפוליטית של מחקר בקרב נשים מזרחיות השייכות לשכבות סוציו-אקונומיות נמוכות. הדיון בחלק זה יתמקד בצורך לפרק קטגוריות ומושגים הגמוניים קיימים (אלה שייצגו את נשות ירוחם המזרחיות כ"אחר" האולטימטיבי של הישראליות הנורמטיבית). זהו שלב הכרחי שחייב להיעשות לפני כל ניתוח של הקולות העולים מעבודת המחקר בירוחם. בחלק השני ייערך דיון קצר בשאלות מתודולוגיות. כיצד הופק הטקסט המקורי? מהו מעמדו האנליטי של סיפור אישי ומה הוא מלמד על יחסי הגומלין בין זהות לכוח? בחלק השלישי של הדיון יוצגו קטעים מראיון שערכתי עם מישל ואלה ישולבו עם הערות פרשניות והארות המתבססות על ידע השאוב מהמחקר האתנוגרפי הרחב. החלק הרביעי שסוגר את החיבור יציע פרשנות תיאורטית של הטקסט ודיון בסוגיות אנליטיות הקושרות את דתיותה של הנחקרת לצירים נוספים של זהות.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

מוצפי-האלר פנינה, נשים מזרחיות: שחורדיניות, הוצאת בבל (2023)?

שוקד, משה, ושלמה דשן. דור התמורה: שינוי והמשכויות בעולמם של יוצאי צפון אפריקה, מכון בן-צבי, ירושלים.

שלג, יאיר. הדתיים החדשים, מבט עכשווי על החברה הדתית בישראל, כתר, ירושלים.

Behar, Ruth. Translated Woman: Crossing the Border with Esperanza's Story. Boston: Beacon Press.

Bhabha, Homi K. “The Third Space: Interview with Homi Bhabha,” Jonathan Rutherford (ed.), Identity: Community, Culture, Difference. London: Lawrence and Wishart