קנו עכשיו שאלת המחקר
כיצד בא לידי ביטוי ?
תוכן עניינים
ראש פרק / עמוד מס'
תקציר.................................................................................................................. 7
מבוא................................................................................................................... 11
פרק ראשון: הקמת המניינים השוויוניים: יוזמה לשינוי חברתי דתי ................................ 29
א. שותפות הנשים בפולחן התפילה היבטים רעיוניים והלכתיים –
ב. הקמת המניינים השוויוניים
. ב. 1 בית הכנסת האמריקאי כדגם חיקוי
. ב. 2 התפתחות הדגם המקומי: מכמיהה נשית דתית לשינוי חברתי –
ב. 2.א. כמיהה נשית לשותפות דתית
ב. 2.ב. כמיהה לשוויוניות בהשפעת דגמים קיימים
ב. 2.ג. חינוך דור ההמשך
ב. 2.ד. עיצוב חברה דתית חדשה
ג. צעדים ראשוניים וחששות בתוכם
– – פרק שני מאפיינים תיאורטיים של השותפות תקנוני הקהילות................................... 22
א. היבטים של זהות דתית
ב. היבטים חברתיים תרבותיים –
ג. מעמד הנשים
ד. המושג 'כבוד'
פרק שלישי: היבטים מעשיים של שוויון ושותפות נשים במניינים השוויוניים ................... 99
א. סמכות הלכתית
ב. מקום הנשים במרחב בית הכנסת
ג. 'העבודה שבלב' והחוויה הנשית
ד. דפוסי תפילה שוויונית
. ד. 1 דגם ראשון: שילוב במרחב נפרד בתוך בית הכנסת
. ד. 2 דגם שני: שילוב נשים בקטעים שאינם בקדושה
. ד. 3 שותפות נשים גם בתפילת מעריב.
6
פרק רביעי: יחסי גומלין בין יוזמי המניינים והציונות הדתית כמעצבי זהות אישית
וקהילתית.......................................................................................................... 102
א. מבוא: עיצוב זהות
ב. זהותם הדתית של המייסדים
ג. 'זהות של קהילה' סיפור עיצוב זהותה של קהילת 'ידידיה' –
אחרית דבר ........................................................................................................ 121
ביבליוגרפיה....................................................................................................... 129
רשימת נספחים................................................................................................... 141
נספחים............................................................................................................. 149
תקציר באנגלית................................................................................................... 121
7
תקציר:
בעשורים האחרונים אנו עדים לתופעה הולכת וגדלה של מחקרים המעלים על נס את תרומתן
הייחודית של נשים בתהליכים היסטורים בכלל והיסטורים חברתיים בפרט. בכלל זה מואדרת
דמותה של האשה הדתייה, שעד כה הודרה מדפי ההיסטוריה. מחקר זה הינו חלק מזרם מחקרים
הדנים ביחסים המגדריים בחברה הציונית דתית. מטרת מחקר זה היא לשרטט את התופעה של
מעורבות ושותפות נשית במרחב בית הכנסת האורתודוכסי, ומתוך כך לנתח את משמעותה
החברתית מגדרית. מלבד חשיפת התופעה וניתוח מאפייניה, עתיד מחקר זה להאיר על הציונות
הדתית מזווית חדשה ולהוסיף נדבך למחקר הענף שעניינו היסטוריה מגדרית של החברה –
הציונית דתית.
תמורות חברתיות נרחבות עברו על האשה במרחב הציבורי בעשרות השנים האחרונות.
הזרמים הפמיניסטים השונים הובילו לשילוב נשים במרחבים פרטיים וציבוריים רבים. רוח
התנועה הפמיניסטית לא פסחה גם על החברה הדתית בכללה, והציונית דתית בפרט. תמורות
חברתיות רבות עברו על האשה הציונית דתית החל משנות העשרים של המאה הקודמת, במאבק
סביב הדיון אודות זכות הבחירה לנשים, והדיון ההלכתי סביב נושא זה, וכלה בעשור האחרון
סביב 'מהפכת המדרשות'. הביטויים בתמורות החברתיות של האשה הציונית דתית מתבטאות
במספר מישורים חברתיים: שימושן של נשים כיועצות הלכה, שילובן של נשים במועצות דתיות,
ייסוד 'קולך' פורום נשים דתיות, ועוד. המהפכות במעמד הנשים מושפעות מהתמורות העוברות –
על החברה הציונית דתית, אולם גם משפיעות עליהן.
תופעת שילוב הנשים בחברה הדתית הביאו לתהליכים חברתיים אשר השפיעו גם על מרחב
בית הכנסת. בית הכנסת הינו מבנה המשלב בתוכו שני תפקידים: מבנה ציבור קהילתי, ומבנה –
תפילה פולחני. בית הכנסת הינו מוקד בסיסי ומוסד מרכזי בחיי הקהילה, ומהווה בסיס –
להגדרת הזהות האישית של האדם הדתי והקהילה. על כן, אין זה פלא, כי המהפכה הפמיניסטית
באה לידי ביטוי גם במרחב זה.
השפעות המהפכה הפמיניסטית על מרחב בית הכנסת באות לידי ביטוי בשני ביטויים
מרכזיים: הקמת קבוצות תפילה של נשים ופיתוח מודל 'קהילה שוויונית': קהילה המשלבת נשים
במרחב בית הכנסת עצמו. במוקד מחקר זה עומדים ארבעה בתי כנסת במרחב הארצישראלי,
הנמנים על הביטויים הללו. לנוכח העדר הגדרה 'מדעית' ל'קהילה שוויונית' או מאגר מידע המרכז
8
קהילות בעלות מאפיינים אלו, לצורך מחקר נבחרו בתי הכנסת בארץ, בהם שותפות הנשים נעשית
במרחב בבית הכנסת, כחלק מריטואל התפילה המרכזי ובאופן ממוסד.
תופעת שילוב נשים במרחב בית הכנסת במקביל לציבור הגברי, ראשיתה בשנת 0881 בייסוד
קהילת 'ידידיה' בשכונת בקעה בירושלים. קהילה זו קמה על ידי גרעין מייסדים שברובו
אנגלוסקסי שהושפע רבות מדגמי בתי הכנסת בארצות הברית, אשר החלו לשלב נשים במרחב
, התפילה כתוצאה מהשפעות המהפכה הפמיניסטית דתית. לאחר כעשרים שנה, בשנת 2111
הוקמה מתוך קהילה זו קהילת 'שירה חדשה' בשכונה הגרמנית בירושלים, קהילה זו הרחיבה את
ביטויי השוויון הנהוגים בקהילה. על בסיס דגם השוויון של קהילת 'שירה חדשה', הוקמה בשנת
2115 קהילת 'דרכי נעם' במודיעין. שנה מאוחר יותר, בשנת 2116 , הוקמה בשכונת בקעה
בירושלים קהילת: 'הקהל' מניין שוויוני בקעה. –
כשעומדים על מאפיינים המשותפים של יוזמי ומייסדי המניינים ניתן להבחין בשלושה
פרמטרים: הראשון הינו תפקיד הנשים ביוזמות אלו: ניכרת יוזמה נשית מובהקת של נשים דתיות
ממוצא אמריקאי, אקדמאיות ופמיניסטיות אשר שאפו למעורבות בבית הכנסת, וגיבשו קבוצות
חברתיות למימוש המהלך. שילובן של נשים במערכת ההשכלה הגבוהה מובילה לעיתים קרובות,
לתודעה פמיניסטית, על כן אין זה פלא כי מהפכניות רבות בעולם היהודי אורתודוכסי הינן –
נשים בעלות השכלה אקדמית, אשר רצו להוביל שינויים ותמורות חברתיות גם בבתי הכנסת.
המאפיין השני הינו מוצאם האנגלוסקסי של מייסדי הקהילות. בארה"ב שימש בית הכנסת מוקד
המלכד ומבדיל בין חברי הקהילה היהודית, לחברה הנכרית הסובבת אותה. עולים ועולות ממוצא
זה העלו לארץ את תפיסתם הקהילתית הרחבה למוסד בית הכנסת. המאפיין השלישי הוא
המאפיין הגיאוגרפי: לא בכדי, ארבעת בתי כנסת אלו התרכזו במיקום גיאוגרפי קרוב: מודיעין
ושכונות בקעה וקטמון בירושלים. מיקומים אלו קיבצו תושבים רבים ממוצא אנגלוסקסי ובעלי
השכלה אקדמית נרחבת. הקרבה הגיאוגרפית גם מאפשרת מודל לחיקוי, ודבר נוסף חשוב לא
פחות חברה סובבת אשר כבר הסכימה עם הרעיון. -
המקורות לעבודה זו כוללים מקורות ראשוניים אשר לוקטו בחלקם מחברי הקהילות:
פרוטוקולים, תכתובות, סקרים קהילתיים, פסקי דין רלוונטיים, כתבות עיתונאיות, אתרי
קהילות וירטואליים, ועלוני שבת. בהתאם לתפיסת ההיסטוריה המודרנית האינטר דיסיפלנרית, -
ייעשה שימוש במחקר זה במחקרים היסטוריים לצד מחקרים מתחום ההלכה, הסוציולוגיה בכלל
וחקר נשים ומגדר בפרט.
8
מתודיקה נוספת בה נעשה שימוש במחקר זה הינה היסטוריה אוראלית תיעוד בע"פ. עקב –
סמיכותם היחסית של ייסוד בתי כנסת לכתיבת המחקר, מיעוטם של המחקרים האקדמיים
הדנים בייסוד הקהילות, וחוסר במקורות ראשוניים נאספו עדויות ממייסדי הקהילות. השימוש
בעדויות אלו נעשה על פי הכללים המקובלים בשימוש במתודיקה זו כמקור היסטורי: שימוש
בעיקר כמקור עזר לתיעוד שבכתב או במקרים שבהם לא קיים תיעוד, וכן שימוש במקורות אלו
בזהירות תוך שימוש בכלי ביקורת.
במחקר זה ארבעה פרקים. הפרק הראשון עוסק בהקמת 'המניינים השוויוניים' תוך הדגשת
היוזמות לשינויים חברתיים דתיים. הפרק סוקר את ההיבטים הרעיוניים וההלכתיים המהווים –
בסיס למידור או לשותפות נשים בהובלת ריטואל במרחב בית הכנסת, ויציג את האפשרויות
ההלכתיות המתירות לנשים לקחת חלק אקטיבי במהלך התפילה בציבור. לאחר מכן יוצג תהליך
הקמת הקהילות הנחקרות: יוצגו השפעות בית הכנסת האמריקאי על קהילות אלו, וכן
התפתחויות הדגם המקומי. ניתן לראות כי הכמיהה הנשית לשותפות בית הכנסת מונעת מארבעה
מוטיבים עיקריים: כמיהה לשותפות נשית דתית, כמיהה לשוויוניות לאור דגמים קיימים, רצון –
לחינוך דור ההמשך לשוויון וכבוד, והשאיפה לעיצוב חברה דתית חדשה.
בפרק השני והשלישי יוצגו ההיבטים התיאורטיים והמעשיים של השותפות הנשית בבית
הכנסת כפי שהם באים לידי ביטוי בתקנון בית הכנסת, במקור הסמכות ההלכתית, ובדפוסי
התפילה השוויונית. ניתן לראות כי קהילות אלו מביעות בתקנות בית הכנסת שאיפה לרפורמה
חברתית בהיבטי הזהות הדתית הקהילתית, בהיבטים חברתיים, במעמד הנשים ובהרחבת ויישום
ערך 'הכבוד'. היבטים רעיוניים אלו באים לידי ביטוי בשלושה דגמי שוויון מגדרי בבית הכנסת:
בקהילת 'ידידיה' פותח דגם שוויוני המשלב נשים בכלל ההיבטים האדמיניסטרטיביים
והחינוכיים של הקהילה, ומאפשר מרחב נשי נפרד בתוך בית הכנסת בו נשים עולות לתורה
לקריאה בתורה משלהן. קהילת 'שרה חדשה' ובעקבותיה קהילת 'דרכי נעם' פיתחו מודל שוויוני
המאפשר לנשים לעבור לפני התיבה בכל קטעי התפילה 'אשר אינם נאמרים בקדושה'. קהילת
'הקהל' פיתחה דגם שלישי בו הורחבה שותפות הנשים והן מובילות את התפילה אף בתפילת
'ערבית'.
לאור פרקים אלו מוצג בפרק הרביעי דיון אודות יחסי גומלין בין יוזמי המניינים והממסד
של הציונות הדתית כמעצבי זהות אישית וקהילתית. בפרקים אלו מוצג המתח בהן נמצאות
הקהילות סביב שתי שאלות מרכזיות: שילוב הנשים והשאיפה לשוויוניות רחבה ככל שניתן אל
מול הרצון להישאר תחת השייכות החברתית לזרם האורתודוכסי. לא תמיד ניתן למצוא את
01
האיזון בין ערכים אלו, ועל כל קהילה לבנות מודל המייצג את השקפותיה, ובעת התנגשות לבחור
איזה מבין הערכים הם מאדירים ואיזה ממדרים. מניינים שוויוניים אלה הם בבחינת היוצאים מן
הכלל המלמדים על הכלל. שאלת התקבלותם או אי התקבלותם; הדיונים שהתנהלו בשאלה זו –
מצביעים על המגזר הציוני דתי. מה נתפס בעיניהם כחשוב בעיני הציבור.
בסוף המחקר, 'באחרית דבר', מוצג מצב הקהילות כיום, היקף פעילותן, וכן גילויי דעת
וביקורת חריפה של רבנים בציבור הדתי על פעולתן. ביקורתם של הרבנים, לצד ייסוד רק ארבעה
מניינים בעלי מוטיבים שוויוניים בארץ, לאורך כשלושים שנה, לעומת עשרות מניינים אשר הוקמו
בארה"ב, מעלים את השאלה בדבר השפעתם של אלו על הציבור הציוני דתי בארץ, ועל התהליכים
המגדריים העוברים על ציבור זה.
תקציר.................................................................................................................. 7
מבוא................................................................................................................... 11
פרק ראשון: הקמת המניינים השוויוניים: יוזמה לשינוי חברתי דתי ................................ 29
א. שותפות הנשים בפולחן התפילה היבטים רעיוניים והלכתיים –
ב. הקמת המניינים השוויוניים
. ב. 1 בית הכנסת האמריקאי כדגם חיקוי
. ב. 2 התפתחות הדגם המקומי: מכמיהה נשית דתית לשינוי חברתי –
ב. 2.א. כמיהה נשית לשותפות דתית
ב. 2.ב. כמיהה לשוויוניות בהשפעת דגמים קיימים
ב. 2.ג. חינוך דור ההמשך
ב. 2.ד. עיצוב חברה דתית חדשה
ג. צעדים ראשוניים וחששות בתוכם
– – פרק שני מאפיינים תיאורטיים של השותפות תקנוני הקהילות................................... 22
א. היבטים של זהות דתית
ב. היבטים חברתיים תרבותיים –
ג. מעמד הנשים
ד. המושג 'כבוד'
פרק שלישי: היבטים מעשיים של שוויון ושותפות נשים במניינים השוויוניים ................... 99
א. סמכות הלכתית
ב. מקום הנשים במרחב בית הכנסת
ג. 'העבודה שבלב' והחוויה הנשית
ד. דפוסי תפילה שוויונית
. ד. 1 דגם ראשון: שילוב במרחב נפרד בתוך בית הכנסת
. ד. 2 דגם שני: שילוב נשים בקטעים שאינם בקדושה
. ד. 3 שותפות נשים גם בתפילת מעריב.
פרק רביעי: יחסי גומלין בין יוזמי המניינים והציונות הדתית כמעצבי זהות אישית
וקהילתית.......................................................................................................... 102
א. מבוא: עיצוב זהות
ב. זהותם הדתית של המייסדים
ג. 'זהות של קהילה' סיפור עיצוב זהותה של קהילת 'ידידיה' –
אחרית דבר ........................................................................................................ 121
ביבליוגרפיה....................................................................................................... 129
רשימת נספחים................................................................................................... 141
נספחים............................................................................................................. 149
תקציר באנגלית................................................................................................... 121
בעשורים האחרונים אנו עדים לתופעה הולכת וגדלה של מחקרים המעלים על נס את תרומתן
הייחודית של נשים בתהליכים היסטורים בכלל והיסטורים חברתיים בפרט. בכלל זה מואדרת
דמותה של האשה הדתייה, שעד כה הודרה מדפי ההיסטוריה. מחקר זה הינו חלק מזרם מחקרים
הדנים ביחסים המגדריים בחברה הציונית דתית. מטרת מחקר זה היא לשרטט את התופעה של
מעורבות ושותפות נשית במרחב בית הכנסת האורתודוכסי, ומתוך כך לנתח את משמעותה
החברתית מגדרית. מלבד חשיפת התופעה וניתוח מאפייניה, עתיד מחקר זה להאיר על הציונות
הדתית מזווית חדשה ולהוסיף נדבך למחקר הענף שעניינו היסטוריה מגדרית של החברה –
הציונית דתית.
תמורות חברתיות נרחבות עברו על האשה במרחב הציבורי בעשרות השנים האחרונות.
הזרמים הפמיניסטים השונים הובילו לשילוב נשים במרחבים פרטיים וציבוריים רבים. רוח
התנועה הפמיניסטית לא פסחה גם על החברה הדתית בכללה, והציונית דתית בפרט. תמורות
חברתיות רבות עברו על האשה הציונית דתית החל משנות העשרים של המאה הקודמת, במאבק
סביב הדיון אודות זכות הבחירה לנשים, והדיון ההלכתי סביב נושא זה, וכלה בעשור האחרון
סביב 'מהפכת המדרשות'. הביטויים בתמורות החברתיות של האשה הציונית דתית מתבטאות
במספר מישורים חברתיים: שימושן של נשים כיועצות הלכה, שילובן של נשים במועצות דתיות,
ייסוד 'קולך' פורום נשים דתיות, ועוד. המהפכות במעמד הנשים מושפעות מהתמורות העוברות –
על החברה הציונית דתית, אולם גם משפיעות עליהן.
תופעת שילוב הנשים בחברה הדתית הביאו לתהליכים חברתיים אשר השפיעו גם על מרחב
בית הכנסת. בית הכנסת הינו מבנה המשלב בתוכו שני תפקידים: מבנה ציבור קהילתי, ומבנה –
תפילה פולחני. בית הכנסת הינו מוקד בסיסי ומוסד מרכזי בחיי הקהילה, ומהווה בסיס –
להגדרת הזהות האישית של האדם הדתי והקהילה. על כן, אין זה פלא, כי המהפכה הפמיניסטית
באה לידי ביטוי גם במרחב זה.
השפעות המהפכה הפמיניסטית על מרחב בית הכנסת באות לידי ביטוי בשני ביטויים
מרכזיים: הקמת קבוצות תפילה של נשים ופיתוח מודל 'קהילה שוויונית': קהילה המשלבת נשים
במרחב בית הכנסת עצמו. במוקד מחקר זה עומדים ארבעה בתי כנסת במרחב הארצישראלי,
הנמנים על הביטויים הללו. לנוכח העדר הגדרה 'מדעית' ל'קהילה שוויונית' או מאגר מידע המרכז
קהילות בעלות מאפיינים אלו, לצורך מחקר נבחרו בתי הכנסת בארץ, בהם שותפות הנשים נעשית
במרחב בבית הכנסת, כחלק מריטואל התפילה המרכזי ובאופן ממוסד.
תופעת שילוב נשים במרחב בית הכנסת במקביל לציבור הגברי..............
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים)
ששר אטון נועה, 'גילוי חדש של הרצון האלוהי השפעת הפמיניזם על –
הציונות הדתית', בתוך: אריאל יואל דוד, ואחרים, ברוך שעשני אשה? האשה
– ביהדות מהתנ"ך ועד ימנו, תל אביב, עמ' 223-217
תבורי יוסף, 'רשימת מאמרים על בתי הכנסת', כנישתא
.047 Adler Rachel, 'The Jew Who Wasn’t There: Halakha and the Jewish Woman', in: Heschel Suzana (ed.), On Being a Jewish Feminist, New York, pp. 12-18
מאגר עבודות אקדמיות 
(לא דיינרס) 
