‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לביטוי המוצא התרבותי של תלמידים ערבים על מבנה השיח?

תוכן עניינים

1. מבוא 

2. סקירת ספרות

2.1 תקשורת לשונית

2.2 למידה מקוונת

2.3 משלבי לשון

2.4 דו לשוניות בהקשר תרבותי 

3. ניתוח טקסטים לשוניים

3.1   טקסטים מילוליים 

4. דיון 

5. סיכום ומסקנות 

6. רשימת מקורות

העבודה הנוכחית עוסקת בניתוח פורום של קהילת תלמידים. העבודה תציג ניתוח של השיח בין המורים לתלמידים מבחינת השיח הלשוני, מילים עבריות שזלגו לערבית. וכן הגאים, צורות דקדוקיות, תחביר, יחידות שיח, לקסיקון, מאפיינים לשוניים סגנוניים, אוצר מילים (סטייה, סלנג, דו משמעות, רמיזות וכו')

תלמידים מהחברה הערבית ששפת האם שלהם היא השפה הערבית, נדרשים עם לימודיהם במערכת החינוך להתמודד עם רכישת שפה חדשה, השפה העברית. השפה העברית אליה נדרשים התלמידים מהחברה הערבית חשובה מאוד להמשך חייהם ומעורבותם במרחבי החיים השונים כגון לימודים יסודיים תיכוניים אקדמאים והתחברות לעולם העבודה.

שפה מורכבת ממילים המצורפות זו לזו ליצירת משפטים. אף כי מילים בודדות מסוגלות לבטא מגוון רב של משמעויות, צירופן של המילים למשפטים הוא זה שמאפשר תקשורת יעילה והמשגה של רעיונות מורכבים. כשמילים מצורפות לכדי משפט, אופן הצירוף נשלט על ידי אוסף של חוקים, המהווים את התחביר (syntax או grammar) של השפה. על המשפטים לעמוד באילוצים מבניים המוגדרים על ידי התחביר, והמבנה של המשפט הוא הקובע את משמעותו. השפה היא אמצעי ליצירת תקשורת מילולית הבאה לביטוי גם באמצעות טקסטים, היא מייצרת מציאות חברתית, תרבותית ופוליטית. השפה אחראית לתפיסת המציאות את האדם, היא משרטטת לנו את גבולות המחשבה- אנחנו לא מסוגלים לחשוב בלי השפה.

תקשורת לשונית היא מערכת גומלין מורכבת. הדיבור לעולם נטוע בהקשר וההקשר בונה משמעויות חדשות, משנה משמעויות ויוצר חוסר הבנה בין מוען לנמען במקרים קיצוניים. כאשר אנו רוצים לחקור שפה ומשמעויות אנו צריכים להתייחס למגוון גדול של משתנים שמשפיעים על תהליכי תקשורת לשוניים. כל אחד מהמשתנים עושה משהו למילים שמשמשות אותנו. ישנם מצבים שבהם כל אחד מהדוברים מאמין שהוא בהקשר אחר והשפה הופכת ללא ברורה.

ללשון השפתית יש הקשר חברתי המשפיע על משמעות המילים.

כלי המחקר היה ניתוח טקסטים שנכתבו על ידי תלמידים בפורום למידה מקוונת.

המורה הציג שתי סוגיות האחת קשורה לביטול החלטה לביטול טיולים והשנייה דליפת מבחני בגרות. התלמידים נדרשו לחוות את דעתם באופן מנומק.

ניתוח הטקסטים היה רב גווני וכלל כלי ניתוח תחביריים, ניסוח מסורבל של משפטים וכתיבה

ללא סימני פיסוק וניקוד, משלבי לשון ואוצר מילים, תיאורי תוכן, שגיאות כתיב.

המסקנות העולות מהמחקר בהעדר מידע מדעי מקשר מביא אותי למסקנה כי כל הטקסטים שנותחו במחקר הנוכחי היו לקויים ולא תקניים. אפשר להניח כמסקנה כי התלמידים הערבים הלומדים בעברית וחיים בערבית אינם חשופים לסביבה דוברת עברית, שאילולי כן הייתה יכולה הייתה לאפשר להם לרכוש וללמוד מיומנוית שימוש בשפה העברית.

יש להניח גם שהמורים שמלמדים עברית והם ערבים דוברי שפת אם ערבית מתקשים להקנות את המיומנויות של השפה הערבית.

אפשר להניח כי השימוש בשפה העברית נעשה אך ורק לצורכי לימודים כך שהזמן מוקצב לשפה העברית והיתרה לשפה הערבית.

התלמידים הערבים בני התרבות הערבית חיים את התרבות הכוללת את שפתה וסגנוני לשונה, יש להניח שהצורך בלימוד השפה העברית הינו כורח מציאות והיא נלמדת ככל המקצועות והשימוש בה נעשה רק לצרכי למידה.

לתלמידים אין די מודעות לחשיבות הצורך בהשקעה בלימוד ובשימושים בשפה העברית עד אשר הם מסיימים את מסגרת הלימוד בחינוך הפורמאלי. כאשר הם מגיעים ללימודים גבוהים במכללות או באוניברסיטאות הם נוכחים לדעת כמה חשיבות יש לידיעת השפה העברית, שם יש להניח היא משתפרת אולי לא תקינה ממש אבל מאפשרת להם שיח יומיומי שוטף. יש סטודנטים שזוכים להבנה מצד המרצים והמנחים שלהם ואז קל להם יותר.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

אבינון, שרה. עיין ערך: לשון, הבנה והבעה. תל אביב: מט"ח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית.

אילון, א. שגיאות-כתיב בהכתבה אצל ילדים בבית הספר היסודי ופיתוח תכנית מותאמת להתערבות מתקנת, נתמכת מחשב, לשיפור יכולת הכתיב. עבודת מחקר לקראת קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה, אוניברסיטת תל-אביב, תל-אביב.