‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי מיקומן של נשים יוצאות אתיופיה בתוך הקהילה האתיופית, כיצד הן נתפסות בעיני הגברים בקהילה, מהו תפקידן בתא המשפחתי לאור הפטריארכיה שעודנה מאפיינת את הקהילה?

 תוכן עניינים

1. 1.       מבוא:
2. 2.       התיאוריה האקו פמיניסטית:  
3. 3.       הקהילה האתיופית בישראל:

3.1     נשים יוצאות אתיופיה:

3.2     גזענות כלפי יוצאי אתיופיה:

1. 4.       סיכום:
2. 5.      ביבליוגרפיה:

התאוריה האקו פמיניסטית מצביעה על קשר בין פמיניזם לצדק סביבתי. לפי תיאוריה זו, אותה הבניה מחשבתית הגורמת לניצול הטבע ופגיעה בו, גורמת לניצולן ודיכוין של אוכלוסיות כגון נשים ואזרחי העולם השלישי. מתוך ראייה זו, העבודה הנוכחית עוסקת בקהילת יוצאי אתיופיה ונשענת על הסברים אקו פמיניסטים בכדי לבחון סוגיות שונות הקשורות בה. לפי השיח האקו פמיניסטי, גזענות, בדומה למיננות, אינן רק תופעות של הבנייה חברתית שמבוססת על צבע עור, אתניות ומין. הן גם ביטוי של הבנייה אקולוגית- מדעית, אשר משקפת, בונה ומצדיקה את היחס אל הטבע, ואל הנשים והילידים, ובמקרה זה השחורים, כנחותים באופן טבעי (גורני, 2011). בד בבד, אוכלוסיית יוצאי אתיופיה איננה נחקרת דיה ואינה מקבלת את תשומת הלב המחקרית הנדרשת, העשויה לסייע בתהליך היטמעותה בחברה. לפיכך, בחרתי לדון באוכלוסייה זו בחיבור עם חשיבה האקו פמיניסטית.

תחילה, אציג את הקהילה האתיופית בישראל, על מאפייניה הייחודיים, עוד בטרם עלייתם ארצה, אשר לכאורה מהווים בסיס לתפיסת ה"אחרות" שלהם בחברה. לאחר מכן, אציג את מיקומן של נשים יוצאות אתיופיה בתוך הקהילה האתיופית, כיצד הן נתפסות בעיני הגברים בקהילה, מהו תפקידן בתא המשפחתי ואת הפטריארכיה שעודנה מאפיינת את הקהילה. מסתמן כי בקהילה קיימת היררכיה מגדרית ברורה, המקבילה להבניה המחשבתית לפיה הטבע נחות מהתרבות וכך באופן טבעי שהתרבות תשלוט בטבע.

בהמשך, אציג את מעמדם של אוכלוסיית יוצאי אתיופיה בכלל, הנמצאים בחצר האחורית של החברה הישראלית. הנתונים מלמדים על בעיה חברתית עמוקה וחוסר פעולה ממסדית יעילה בכל הקשור למצוקותיהם. נראה כי, אוכלוסייה זו מייצגת את השחור מול הלבן, הצל מול המואר, עליו מושלכות תכונות שליליות והשליטה עליהם נראית מוצדקת והגיונית בעיני החברה, ואף בעיני הממסד. זאת, ניתן להסיק מהמדיניות שאפיינה את עלייתם ותהליך קליטתם בארץ, הקיפוח המתמשך, שקיפותם ומעמדם הסוציו- אקונומי המקובע. לפי הספרות שנסקרה, התפיסה הרווחת היא כי אינם יכולים להיות אדונים לעצמם, לשלוט בחייהם ובחיי ילדיהם. התוצאה היא שנוצרה תרבות תלות של הקהילה בממסד שמונעת מהם את האפשרות לפתח את הכישורים המתאימים לצורך ניעות חברתית.

לבסוף, אציג את הדו"ח שפורסם בחודש יולי האחרון של הצוות למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה. מחאתם הגדולה של יוצאי אתיופיה שהתקיימה אשתקד עוררה סערה ציבורית, ביחס למחאותיהם הקודמות, והובילה לפעולה ממסדית זו. הדו"ח, והצוות הייעודי שהוקם לצורך עריכתו, מהווים הכרה בשוליותם של יוצאי אתיופיה ובכך שיש להעלות על סדר היום הציבורי את טענותיהם בדבר גזענות נגדם, להוקיע את התופעה ולמגר אותה. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

שבתאי, מ. ביו רגאיי לראפ: אתגר ההשתייכות של נוער יוצא אתיופיה בישראל. תל אביב:      צ'ריקובר.

שבתאי, מ. וקסן, ל. מולועלם: נשים ונערות יוצאות אתיופיה במרחבים, עולמות ומסעות בין   תרבויות. תל אביב: לשון צחה.

Ben Eliezer, U. "Multicultural society and everyday cultural racism: Second    Generation of Ethiopian Jews in Israel's 'crisis of modernization'." Ethnic and Racial Studies 31 (5): 935-961.