עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית שמאלנים,מצב סוציו אקונומי,מסורתיות,מידת התמיכה בהסכמי השלום עם הפלסטינים,עמדות שמאל,כמותני SPSS,הסכמי אוסלו (עבודה אקדמית מס. 11386)

‏390.00 ₪

44 עמודים

עבודה אקדמית מספר 11386
עבודה אקדמית שמאלנים,מצב סוציו אקונומי,מסורתיות,מידת התמיכה בהסכמי השלום עם הפלסטינים,עמדות שמאל,כמותני SPSS,הסכמי אוסלו

שאלת המחקר

האם קיים קשר בין מצב סוציו אקונומי והזיקה למסורת, לבין תמיכה בהסכמי שלום עם הפלסטינים ?

תוכן עניינים

  1. מבוא
  2. מערך המחקר
  3. ממצאי המחקר
  4. סיכום
  5. ביבליוגרפיה
  6. נספחים
  7. SPSS

מטרת המחקר לבדוק את הקשר בין מצב סוציו אקונומי והזיקה למסורת, לבין תמיכה בהסכמי שלום עם הפלסטינים ?

ניתוח המחקר יתבסס על הגישה ההתנהגותית (Behaviouralim), בהתבסס על התיחום שהיא מציעה למחקר במדע המדינה.

שורשיה של הגישה ההתנהגותית הם בפוזיטיביזם, והתפתחה בשנות ה-50 ו -60 של המאה העשרים. הפוזיטיביזם קבע כי היגדים על העולם יכולים להתחלק ל 3 קבוצות,היגדים שהם טאוטולוגיות, כלומר, מייחסים משמעות למושג מסוים. הקבוצה השנייה היא היגדים אמפיריים, כלומר, שניתן לבחון ולהפריך או להוכיח אותם וישנם היגדים שהם חסרי משמעות ואינם משתייכים לאף אחת מהקטגוריות הללו.

הגישה ההתנהגות לניתוח חברתי ופוליטי, עניינה בשאלה : מדוע אנשים נוהגים כפי שהם נוהגים? ובהקשר לנושא הדיון הנוכחי הגישה התנהגותית בוחנת מהו הדפוס העיקרי של השתתפות הפוליטית בקרב ההמונים במדינות דמוקרטיות. תומכי הגישה ההתנהגותית טוענים כי מחקר התנהגותי עשוי להיות תרומה תיאורטית ואימפריות ניכרת להבנתה של התנהגות חברתית.

חוקרי התנהגות מאמינים כי תיאוריות צריכות לשאוף להסביר משהו, ומצד שני להיות מסוגלים
לעמוד בבחינה ותצפית, וכי בכדי שתיאוריה תהיה אמיתית, היא חייבת להיות בת הפרכה[1].

שאלת המחקר הנוכחית תיבחן בהתבסס על הגישה ההתנהגות מסיבה כי היא עומדת בבחינה ותצפית ומשקפת במידה רבה הסבר להתנהגות הבוחר.

לעומת הגישה ההתנהגותית קיימת הגישה המוסדית החדשה אשר לפיה לכל מוסד שלטוני יש מאפיינים תרבותיים (ערכים, מיתוסים וסמלים) המסבירים את המבנה ואת ההתנהגות של הפרטים הפועלים בו. לפי הגישה המוסדית החדשה, מוסדות אלו נוטים למסד דפוסים והסדרים חברתיים הנהוגים בשדה המוסדי שהם שייכים אליו, על מנת להשיג לגיטימציה מהסביבה המוסדית, המבטיחה להם משאבים ותמיכה הדרושים להמשך קיומם. לפי התיאוריה המוסדית החדשה, ארגונים מוסדיים השייכים לאותו שדה ארגוני צפויים להיות בעלי מבנים ארגוניים דומים, עקב נטייתם לפעול בהלימה עם הנורמות המקובלות בשדה הארגוני שבו הם מצויים[2]. גישה זו בהיותה משקפת את היחסים בין מוסדות המדינה והחברה אינה מתאימה לביצוע המחקר הנוכחי הבא לבחון באופן פרטני את התנהגות הבוחר.

 

החברה הישראלית היא חברה הטרוגנית המכילה בתוכה מספר קבוצות השונות זו מזו מבחינת השתייכותן הלאומית, הדתית, העדתית, המעמדית והפוליטית. חמישה השסעים העיקריים המפלגים את האוכלוסייה של מדינת ישראל הם: שסע פוליטי, שסע דתי-חילוני, שסע מעמדי, שסע עדתי, ושסע לאומי. כל השסעים הללו, גורמים למתחים ולסכסוכים העלולים לאיים על היציבות החברתית והפוליטית בישראל. ישראל מתוארת לעתים, ובצדק, כחברה בעלת שסעים עמוקים. במרכז דיונינו נדון בשסע אידיאולוגי פוליטי- בין ימין ניצי לבין שמאל יוני בנושא השלום עם הפלסטינים. הויכוח הנו בעיקר על צורת הגבולות, יחסי היהודים והערבים במדינת ישראל ועוד. שסע זה מהווה את מקור המתח העיקרי במדינה[3] . הקבוצה הימנית – דתית, הנה אחת הקבוצות הקיצוניות מבחינה פוליטית בחברה הישראלית והיא צמחה בעקבות הקמת גוש אמונים, על רקע התפיסה שגבולות ישראל יהיו בטוחים בהתיישבות בשטחים שמעבר לקו הירוק ופעלה לקביעת עובדות בשטח. השסע ועוצמתו הוחרפו בעקבות הסכמי קמפ דיוויד ויותר מאוחר עם חתימת הסכמי השלום בין הפלסטינים עם ישראל. בעיני תומכי הימין היו הסכמים אלו בגידה במדינת ישראל גם אם נעשו על ידי ראש ממשלה ימני ורמטכ"ל הניצחון של מלחמת ששת הימים ואם לא די בזאת מפלגת העבודה בראשות יצחק רבין בספטמבר ,1993 חתמה על הסכמי אוסלו בנוכחות ראש ממשלה רבין, יושב ראש אש"ף יאסר ערפאת ונשיא ארה"ב קלינטון ההסכם כלל חתימה על עקרונות להסכם שלום ארוך טווח בין הישראלים ופלשתינים. הסכמי אוסלו ציינו נקודת מפנה בהיסטוריה של ישראלים ופלשתינים. זה היה ההסכם הפורמאלי הראשון שדן בשיתוף הפעולה בין ישראל לפלסטינים ובהחזרת שטחים כבושים על ידי ישראל מאז 1967 (מלחמת ששת הימים) הסכמי אוסלו יצרו מחלוקות עמוקות בין הממשלה הליבראלית המצומצמת בראשות רבין לבין מחנה הימין בכנסת , קבוצת מתנחלים יהודיים קיצוניים ומפלגות פוליטיות אחרות. מבחינתם ההסכם היווה איום ממשי לביטחונה של ישראל. הסכם זה עורר בארץ הפגנות סוערות ופעולות מחאה חריפות ביותר נגד הממשלה והעומדים בראשה[4].

 

לאור השסע בין חילונים ודתיים ובהתייחס לסוגית השלום המהווה סוגיה חשובה ומשמעותית לצורך קיומה של מדינת ישראל נכון יהיה לבחון מספר פרמטרים המשפיעים על העמדה הפוליטית של הפרט בנוגע לסיכויי השלום עם הפלסטינים. 

 

במסגרת מחקר זה אשר מתבסס על סקר הבחירות 2006 אבחן את קשר בין מצב סוציו אקונומי ורמת דתיות לבין תמיכה בהסכמי שלום.

שאלת המחקר דנה בקיומו של הקשר בין מצבו החברתי כלכלי של הנחקר לבין מידת תמיכתו בהסכמי השלום עם הפלסטינים וכן בקשר בין מידת זיקתו למסורת למידת תמיכתו בהסכמי השלום.

 

אוכלוסיית המחקר מנתה אזרחים ישראלים בעלי זכות הצבעה, כ 85% יהודים והיתר -15% ערבים. נחקרים אלה השתתפו בבחירות . אוכוסיית המחקר נדגמה באופן אקראי בהתאם לשכבות החבר ה כישראלית ומייצגת את כל הסקטורים בחברה הישראלית

 

יחידת הניתוח

תפיסות סובייקטיביות של הפרט בהתאם לדעותיו ומצפונו כפי שבאו לידי ביטוי בבחירות לכנסת 

 

מימד הזמן

מחקר נקודתי אשר בא לידי ביטוי בבחירות לכנסת , המחקר הינו מחקר רוחב אשר סוקר מאפיינים, תפיסות והתנהגויות שונות בנקודת הזמן בו נערך הסקר.

 

הגדרות נומינליות ואופרציונליות:

המשתנים במחקר הנוכחי הינם: מצב סוציו אקונומי(בלתי תלוי), שמירה על המסורת(בלתי תלוי) ומידת התמיכה בהסדר שלום עם הפלסטינים(תלוי)

 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

דן סואן, שמאל, ימין: מחלומות חירות וצדק ללאומנות — סיפורה של החברה הישראלית, הוצאת פרדס.

מאיר חזן ואורי כהן (עורכים), תרבות, זיכרון והיסטוריה (שני כרכים), מרכז זלמן שזר ואוניברסיטת תל אביב

סמוחה, ס "שסעים מעמדיים, עדתיים ולאומיים ודמוקרטיה בישראל", בתוך: רם, א. (עורך) , החברה הישראלית: הבטים ביקורתיים, עמ' 172 – 202

שפרינצק א. בין מחאה חוץ פרלמנטארית לטרור:אלימות פוליטית בישראל. מכון ירושלים לחקר ישראל


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏390.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת