עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית אחד העם, דמותו של אחד העם, הציונות הרוחנית, יהדות, חפץ חיים, הבעיה היהודית (עבודה אקדמית מס. 11490)

‏290.00 ₪

39 עמודים 

עבודה אקדמית מספר 11490

עבודה אקדמית אחד העם, דמותו של אחד העם, הציונות הרוחנית, יהדות, חפץ חיים, הבעיה היהודית

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי דמותו של אחד העם אבי הציונות הרוחנית?

תוכן עניינים

מבוא

ביוגרפיה אחד העם

הגות ופעילות ציונית

המסות של אחד העם

עורך כתב העת העברי "השילוח"

פולמוס נורדאו אחד העם

אחד העם- הקמת הטכניון ומלחמת השפות

ביקורים בארץ ישראל

דמותו ופועלו של אחד העם בדגש על יחסו למושג היהדות והגשמתה ולמושג חפץ חיים הבעיה היהודית

השוואת אחד העם להוגה ציוני אחר: הפרופסור ג'ורג שטיינר

סיכום

ביביליוגרפיה

אחד העם, שנולד במחצית המאה ה- 19 התוודע בגיל צעיר למסורת היהודית ויחד עם זאת הושפע מרוח ההשכלה, אשר פרצה את חומות הגטו מבחינת הקבעון וההתאבנות שאפיינו את היהדות הגלותית במשך מאות בשנים. הוא היה ער למצוקות שעברו על יהודי אירופה ובעיקר פרעות 1882-1881 שעוררו תסיסה והתעוררות ציונית בקרב רבים מהצעירים היהודים באותה תקופה[1].

יחד עם זאת, הפתרון שהציע לבעיה היהודית, התמקד בבעיית היהדות ולא בבעיית היהודים והדבר נבע מתוך תפיסת ההיסטוריה שלו. תפיסה זו ראתה במורשת היהודית חלק בלתי נפרד ממקור חיוניותו וחיותו של העם בעתיד, אך לעומת זאת, ראה גם את ההיסטוריה והתפתחותה, והבין שלא ניתן לנתקן אחת מהשניה. שורשי היהודים נטועים בעבר, אך עתידם מחייב את קבלת ההווה. ההווה מצריך את נטישת הסגירות היהודית והגטו שבו אין יוצא ואין בא מבחינת רעיונות חדשים, אך יחד עם זאת, אין לצאת מהגטו מבלי לחבר את החדש אל הישן[2].

הגאולה הלאומית על פי אחד העם מתבטאת ברעיון הציונות הרוחנית, שכן לא מערכת מדינית, המורכבת משלטון כפי שקיים בכל המדינות, אמורה לחלץ את היהדות ממצוקותיה, אלא מערכת רוחנית שתשים את הדגש על שילוב מורשת העבר וההתפתחויות התרבותיות החלות בעולם בד בבד. מכיוון שכך, לא מצא אחד העם לנכון להטיף להקמת ישובים והתיישבות חקלאית בארץ ישראל מתוך מגמה מדינית, אלא שאף לראות בישראל מרכז רוחני ליהדות, כאשר מרכז זה אמור לענות על החסר במטען רוחני בעם היהודי לפזורותיו. חסר זה מתבטא בהיעדר גישה רוחנית אחידה, היינו תרבות אחידה, לעם היהודי והדבר גורם בעצם לפיצולו של העם ולאובדן יחודיותו[3].

משום כך, הצורך של העם היהודי הינו בשימור היהדות ושימור היהדות הינו הצורך באחדות שבין פלגי העם השונים, כשאחדות זו הינה אחדות תרבותית-רוחנית. התפיסה המחברת את העבר וההווה, עשויה לדעת אחד העם להקנות לעם היהודי את הישרדותו וכוחו הלאומי, כמוכתב על פי תפיסת ההיסטוריה שלו[4].

שטיינר מאמין[5], כי "בחירתו של היהודי היא הנדודים והפצת הרעיון בדבר קבלה הדדית של בני-אדם"[6]. יהודי זה, אלפי שנים לפני הופעת האינטרנט ותופעת הגלובליזציה, היה לאזרח העולם המובהק, לחוליה המקשרת בין הפרטיקולריזם התרבותי לבין האוניברסליות שאין בה יוצאי דופן. אך כמו אבותיהם שנטשו את ה"מים החיים" של התורה לטובת פולחני בעל ועשתורת, חלק מן היהודים המודרניים נענו לקריאתה של הלאומנות שפירושה, במקרה הטוב, כוחנות ושכרון כוחו של ה"אני" השבטי, שיכחת האחר ואף שלילתו[7].

בשמו של רעיון זר[8], מלאכותי מבחינה תורנית, רעיון שצמח מבין גלי הלאומנות שעברו על אירופה במחצית השנייה של המאה ה-19, הציונות באה לנטרל את השליחות היהודית בעולם ולשים לה קץ. שטיינר קובע: "חולשתה הלוגית של הציונות כתנועה פוליטית חילונית נעוצה בהסתמכותה על מיסטיקה תיאולוגית-תנ"כית, שבעצם היא אינה יכולה להאמין בה... מתוך סיפוק פרדוקסלי הציונות שואפת היום לנורמליות, למינון מסוים של פשע, שחיתות, בינוניות פוליטית וגסויות יומיומיות שכמותם תמצא בכל עם ובכל חברה. בארץ זו, שבה הטיף ירמיהו הנביא, יש היום ברים עם חשפניות, ועל כך בדיוק אני מתקומם. באופן זה או אחר, אני רואה שערורייתיות בכך שאלפי שנות התגלות, חוויית הסבל, הגסיסה של אברהם ויצחק, מהר המוריה לאושוויץ, יתגלמו בהקמתה של מדינה מזוינת עד השיניים, מדינה שהיא בת-ערובה לבורסה ולמאפיונרים, ככל הארצות האחרות. מבחינתו של היהודי, נורמליות אינה אלא צורה אחרת של היעלמות. החידה, או שמא השיגעון, של כושר ההישרדות היהודי ראוי שתקבל ביטוי יותר נעלה, ביטוי שהגלות היא חלק אינטגרלי ממנו"[9].

 אחד העם הוא הוגה קלאסי של הציונות לפי חזונו של הרצל ואפשר לומר שהוא מלומד מודרני. שטיינר רדיקלי יותר ולדעתי הוא פילוסוף פוסט מודרני. אחד העם רואה את ההגשמה הציונית ברוחו של הרצל, פרגמטי יותר משטיינר האמורפי.

אחד העם ניצב כפילוסוף קלאסי של הציונות שמסמל טוהר הרעיון הציוני. שטיינר מדבר על הקונפליקט המובנה בתוך ההויה היהודית בין דת לבין לאום, לדעתו זהו ניסיון "חצוף" לבנות את "היהודי החדש" כזה שיודע שהיהדות שייכת לכלל היהודים ללא חובות דתיות. אחד העם פחות קיצוני ממנו והיהודי החדש לדעתו הוא חלק מן ההגשמה הציונית ההרצליאנית. אחד העם היה מראשי הוגיה של הציונות, מייסד הזרם והוגה הרעיונות של הציונות הרוחנית, ומהחשובים במנסחי הזהות היהודית החילונית-לאומית.

מצגת על אחד העם - פאוורפוינט מקצועי לרפרט כ-20 שקפים- 99 ש"ח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-30 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

אחד העם, "תחית הרוח", על פרשת דרכים, חלק ב', כל כתבי אחד העם, דביר, תל-אביב

וסף גולדשטיין, אחד העם והרצל, הוצאת מרכז דינור לחקר תולדות ישראל ומרכז זלמן שזרלחקר העם היהודי

Cheyette, Bryan. "Between Repulsion and Attraction: George Steiner's Post-Holocaust Fiction". Jewish Social Studies. Rev. vol 1 p 12

George Steiner, "Jewish Values In the Post-Holocaust Future," Judaism, (Vol. 16, no.3, 

 Murphy, Rex. "ERRATA: An Examined Life by George Steiner". Canadian Broadcasting Corporation, January 3


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת