‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי תכסיסי מלחמה בקרבות ישראל בתקופת המקרא ?

תוכן עניינים

מבוא                                                 

פרק א: כיבוש יריחו                        

פרק ב: כיבוש העי                            

פרק ג: מלחמת דבורה וברק בכנענים    

פרק ד: ניצחון גדעון והמלקקים     

סיכום                                                

ביבליוגרפיה 

בעבודתי נחשפתי לכך שמלחמות המקרא החלו כבר בראשית עולם.

המלחמות מלוות את עם ישראל מימי בראשית עד לחורבן מלכות ישראל ויהודה, ולמעשה, עד לימינו אנו.

המלחמות בתקופת המקרא הן מלחמות חוזרות ונשנות שעל פי רוב מתקיימות מאותן הנסיבות.

המונח 'מלחמה' מצוי במקרא מעל 300 פעמים. מידע זה מעיד על חוסר השקט, האלימות והפורענות לאורך השנים הרבות.

בסיכום עבודתי, בחרתי להתייחס למהימנותם של קרבות ישראל ולסיבתיות הכפולה הבאה לביטוי בהם. על סמך מחקרם של חוקרי המקרא ופרשנים שונים, ידוע כי ישנה הבחנה מקובלת בין קדום למאוחר ובין מהימן למגמתי.

ישנן מלחמות בהן זוהה מרחק מהאירוע עצמו ועד העלאתו על הכתב ולכן התעוררו קשיים ותהיות לגבי מהימנותו. הקרבות שבחרתי כקרבות מייצגים נתונים לפרשנות ויש מי שמעלה ספק לגבי התרחשותם.

עוד ראוי לציין כי במלחמות השונות שבחרתי להציג בעבודתי, זיהיתי קו מנחה החוזר על עצמו בכל סיפור בדרך שונה ומגוונת.

הקו המנחה הוא: מעורבותו של אלוהים במלחמות ישראל.

אם ככה, עולה השאלה: האם המלחמות מבטאות גבורה אנושית של המפקדים וחייליהם או שמא מדובר בישועה אלוהית מובהקת?

מחד גיסא, תכסיסי המלחמה אשר באו לביטוי בקרבות אלו ובקרבות עם ישראל המתוארים לאורך המקרא כולו היו ריאליים וניתנים למימוש. מאידך גיסא, לצדם עמדו הבטחות אלוהיות ומעשים שיכולים להתפרש כמעשים מאגיים כיוון שיש לחלקם אופי של אגדות.[1]

ההבטחות האלוהיות היו הבטחות שדרכן היה ברור ידם של מי תהיה על העליונה.

נראה כי המאורעות מתרחשים מתוך סיבתיות כפולה: מתוך קשרי סיבות רגילות ופשוטות, ובכוחו של אלוהי ישראל אשר קובע למאורעות אלו תכלית ותוצאה הידועים מראש.

בכל אופן, מפלתם או ניצחונם של עם ישראל הם תמיד אות לשלטון העליון של רצון אלוהים.[2]

ממאמרה של אמית עולה כי הסיפורים המדגישים את כוחו ומקומו של האדם במלחמות השונות קדומים יותר, בעוד שאלו המבליטים את מקום האל משקפים תקופה מאוחרת יותר[3] ולפיכך אנו נחשפים למסורות שונות המעוותות את אמיתות התמונה בסיפורים המקראיים.

ניתן לומר כי הסיבתיות הכפולה היא טכניקה פואטית מורכבת ומגוונת שנועדה לעצב דגמים שונים של עולם דו קוטבי (אלוהים || האדם), שמקיימת בו זיקה מתמדת של 'מעלה ומטה'.

בכל אחת מהמלחמות בא לביטוי הכוח האנושי אך הכוח הניסי של ה' מורגש אף יותר.

לסיכום, ברצוני להדגיש כי בין אם מדובר בקהל קוראים דתי ובין אם בקהל קוראים חילוני, כל המעיין במקרא כולו ובמלחמות ישראל בפרט, לא יכול לפסול את האמור בו לחלוטין היות שיש בו קצה של גרעין אמת וזאת על סמך מקורות חוץ מקראיים. בנוסף, כפי שכבר ציינתי בעבודתי, ניתן להגדיר את מלחמות ישראל כמלחמות אלוהיות וזאת על סמך העובדה שכוח ההחלטה אודות תוצאות הקרב נמצא בידי שמיים וכמובן ידוע לכולם מראש.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)