‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי סייג הצורך המצדיק כהגנה פלילית?

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר

מהו סייג

חקיקה שיפוטית של סייגים

מודעות לקיום יסודות הסייג

הצדקים מול פטורים

בעבירות רצח

היעדר דרישת המיידיות

האחריות הפלילית

סייג הצורך

התיקון לחוק

יסודות הסייג

ההפרדה בין הגנה עצמית לצורך

נטל ההוכחה

יסודות הגנת הצורך המצדיק לפי סעיף 22א לחוק העונשין

התנאים של הצורך המצדיק

"מיידיות"

טיב הסכנה

"מצב דברים נתון"

"דרך אחרת למנעה"

שקילות

שלילת ההגנה כאשר הנאשם גרם מוות

עונש מופחת

היחס בין סעיף 22א(ג) לסעיף 22ג(2)

הגנה עצמית מדומה וטעות במצב דברים לגבי קיום הגנה

סיכום

ביבליוגרפיה

נספחים

הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 37), התשנ"א-1991

הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 38), התשנ"א-ו99ו

הצעת הוועדה בראשות השופט אגרנט

הצעת הפרופסורים פלד וקרמניצר, נוסח ראשון

הצעת הפרופסורים פלר וקרמניצר, נוסח מתוקן

הצעה פנימית של משרד המשפטים

הצעת חוק העונשין (חלק מקדמי וחלק כללי)

נושא עבודה זו הוא סייג הצורך המצדיק.

סייג הצורך משתייך לקבוצת האילוצים ומעניק הצדק לעושה, סייג הצורך נבדל מסייג ההגנה העצמית בכך שאינו משמש ל"הדוף תקיפה שלא כדין" אלא נובע ממצב דברים נתון שבו על העושה לבחור בין שתי רעות את הרעה הפחות מזיקה

סייג הצורך הוא אחד משלושת הסייגים לאחריות הפלילית המכונים "אילוצים" . הסייג מבוסס על הרעיון שאין להטיל אחריות פלילית על מי שעבר על הוראות עברה פלילית בגלל אילוץ שהוא תולדה של המצב שנקלע אליו . האילוץ מסלק את אופיו העברייני והאנטי חברתי של המעשה שנעשה בנסיבות האמורות.

ויש שני מיני סייג הצורך:

א. הצורך הפוטר , משמעותו היא יחס סלחני למעשה שנעשה תחת אילוץ. המעשה אינו רצוי, אך אין מפלילים את הפועל, משום ההכרה במגבלות האנושיות שהיו מביאות רבים להתנהג באופן דומה במצב זה.[1]

ב. הצורך המצדיק, שמשמעותו שבמצב שנוצר, בחירתו של הפועל לפעול בניגוד לחוק הפלילי מוצדקת, מפני שבאה למנוע נזק גדול יותר, מעין בחירה ברע במיעוטו[2] .

הרציונאל שביסוד צורך מצדיק: תועלתנות (הרע במיעוטו) והחובה לסולידאריות חברתית[3].

הדרישה בצורך מצדיק שהרעה שתימנע תעלה בהרבה או באורח משמעותי על הרעה שתיגרם. זוהי הנקודה שמבחינה בין צורך מצדיק לבין צורך פוטר[4].

כך, למשל, המסיט הגה של מכונית שאיבדה את בלמיה לשולי הדרך בידעו שיפגע בהולך רגל במקום לפגוע בקבוצת אנשים העומדים שם. בכגון זה, החברה מעוניינת בתוצאה שהגיע אליה הפועל גם במחיר העברה שעבר לאור המטרה שניצבה בפניו, הצלת רבים .

סייג הצורך הוא "סייג לפליליות המעשה". כלומר, אילו נעשה המעשה בנסיבות רגילות, היה בו משום עברה פלילית, שכן נתקיימו בו כל יסודות העברה, אלא שעקב התקיימות תנאי הסייג, לא תוטל אחריות פלילית על הפועל הבא בגדרי הסייג. הנסיבות המיוחדות שנקלע להן הפועל בתנאי צורך שוללות את אופיו הפלילי של המעשה, ואין להטיל על הפועל אחריות פלילית בנסיבות אלו. 

סייג הצורך הוא אחד משלושת הסייגים לאחריות הפלילית המכונים "אילוצים".הסייג מבוסס על הרעיון שאין להטיל אחריות פלילית על מי שעבר על הוראות עברה פלילית בגלל אילוץ שהוא תולדה של המצב שנקלע אליו. האילוץ מסלק את אופיו העברייני והאנטי חברתי של המעשה שנעשה בנסיבות האמורות.

אין ספק כי החוק תיקן מספר פגמים שבחוק העונשין שהיו טעונים תיקון. ואולם, בסך הכל, לא הביא התיקון חוק חדש שהוא פשוט ובהיר יותר מקודמו. אם בעבר היו בתי המשפט "צריכים להיכנס להרבה מאוד פרשנויות נפתלות כדי לתת לחוק החרוט בלשונו כמות שהוא, משמעות כזאת שתיתן תשובה אמיתית למציאות החיים ולערכים האמיתיים של החברה",[1] נראה כי צורך זה יימשך גם בעתיד. מדוע לא הצליחה הכנסת לפשט את החוק ולהבהיר את הוראותיו? בדיוני הכנסת בולטים במיוחד הרקע הפוליטי לתיקון ולהט הויכוח בעקבותיו. לדיון שורבבה נימה אישית במקום ענינית. אולי זה היה אחד הגורמים שמנעו מן הכנסת הצלחה גדולה יותר.

יתר על כן, הגנה עצמית וצורך הינן פשוטות בעקרונות הערכיים שלהן, אך הן מורכבות בתרגום עקרונות אלה לנושאים המפורטים שהן מעוררות. לא תמיד התמצאו כל המשתתפים בדיון בפרטים אלה, ובפסיקה ובספרות המקצועית הענפה בסוגיות אלו בישראל. שילוב זה של ערכיות הנושא ושל מורכבותו, על רקע המחלוקות הפוליטיות והאישיות החריפות שעמדו במרכז הדיון, גרם לחוסר סבלנות ואולי גם לחוסר נכונות להיזקק לעזרה המקצועית שעמדה לרשות המחוקקים.

אחד הלקחים מפרשה זו הוא שהעיסוק בפוליטיקה, במובנה הטוב, כלומר, קביעת מדיניות חברתית, והנסיון לתת לבוש סטטוטורי לערכי חברה יסודיים, צריך להיות עניני, להשתחרר מטינה אישית ולהתבסס על מקצועיות. אחרת, לא תתרום הפוליטיקה לקידום החברה ולפיתוח תרבותה וערכיה.

הצורך המצדיק, משמעותו שבמצב שנוצר, בחירתו של הפועל לפעול בניגוד לחוק הפלילי מוצדקת, מפני שבאה למנוע נזק גדול יותר, מעין בחירה ברע במיעוטו[2] .

הרציונאל שביסוד צורך מצדיק: תועלתנות (הרע במיעוטו) והחובה לסולידאריות חברתית.

הדרישה בצורך מצדיק שהרעה שתימנע תעלה בהרבה או באורח משמעותי על הרעה שתיגרם. זוהי הנקודה שמבחינה בין צורך מצדיק לבין צורך פוטר.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

חאלד גנאיים ההבחנה בין הצדקה-בדין לבין סליחה-בדין, ערוכה על-פי סייג הצורך בהדרכתו של פרופ' מרדכי קרמניצר, (עבודת דוקטורט, הוגשה לסנט האוניברסיטה העברית ירושלים)

K. Ghanayim, Excused Necessity: A Defence in the Criminal Code – A Comparative and Doctrinal Study" 11 Canadian Criminal Law Review 53-96.