בכל שיטות המשפט שנסקרו לעיל ניתן לבטח את חבותם בנזיקין של הדירקטורים ונושאי המשרה. התנאים לשיפוי הינם תום לב ופעולה לטובת התאגיד, או מה שחשב הדירקטור כטובת התאגיד. דהיינו, המחוקק סבר כי אדם בתפקיד ניהולי שפועל בתום לב למען התאגיד, מן הראוי שהתאגיד ישפה אותו או יבטח אותו במקרה של תביעה עקב פעולותיו במסגרת עבודתו. מן הסתם במחשבה זאת, דאג המחוקק לניהול השוטף והתקין של הכלכלה הלאומית – כי ללא מטריית הגנה זאת יש לשער שמספר לא קטן של אנשים מוכשרים היה מסרב לשבת בדירקטוריונים של תאגידים. החוק רואה בדירקטור או נושא משרה בכירה, איש מקצוע חופשי שעיסוקו ניהול. כפי

שניתן, עפ"י החוק, לבטח את חבותם בנזיקין של מהנדס או עורך-דין בתאגיד או שהתאגיד יכול לבצע לעצמו ביטוח בגין אחריותו המקצועית )לדוגמא: חברה שעוסקת בתכנון הנדסי( – כך גם מתיר החוק לתאגיד לבצע ביטוח בגין חבות נושאי המשרה שבו )חשוב לציין כי לגבי נושאי משרה, חוקי החברות במדינות השונות דנים באפשרות הביטוח באופן פוזיטיבי – דהיינו יש סעיפים מפורשים בחוק הדנים בכך בעוד שלגבי מקצועות אחרים כמו ההנדסה ועריכת דין למשל, בישראל לפחות, אין לכך שום התייחסות בחוק הרלבנטי )לא לחיוב ולא לשלילה( והביטוח קיים מתוקף הצרכים והדינמיות של חיי הכלכלה בעידן המודרני. ברור כי באף שיטת משפט אין כוונה

להגן על נושא משרה שביצע עבירה ביודעין – מעשה כזה הוא עבירה מתוך כוונה פלילית שאילו היו נותנים לכך גיבוי או אפשרות ביטוח – היה בכך משום הוראה הנוגדת את תקנת הציבור.

החוקים האמריקאים והקנדי שנסקרו מבליטים את העובדה שהם יותר מפורטים מהחוק

הישראלי באשר לחובות וזכויות הדירקטורים ונושאי המשרה ונראה כי בעתיד יתוקן החוק הישראלי בעקבותיהם )לדוגמא: הצעת תיקון תקנות ני"ע שכבר מונחת בפני הכנסת 62 .)

נושא הפיצויים העונשיים לא כל כך מפותח בשיטת המשפט שלנו )עניין זה התפתח במיוחד בשיטת המשפט האמריקאית(, אך אני צופה כי אם בעתיד יותר ויותר בתי משפט בישראל יפסקו פיצויים עונשיים, כפי המגמה המסתמנת, לא תהיה ברירה למבטחים בישראל ועקב דרישת וצרכי השוק הם יצטרכו לכלול גם כיסוי זה בפוליסות הביטוח )דבר שייקר כמובן את הפרמיות לביטוח הדירקטורים(.

מצגת בנושא אחריות נושאי משרה תאגיד, חיוב אישי דירקטורים, מנכ"לים חברות