‏290.00 ₪

שאלת המחקר

מהם אתגרי ההגירה של עולים חדשים רוסים (חבר העמים) לארץ?.

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר. 

סקירת ספרות. 

אתגרים של עליה במשבר : העלייה לישראל והיבטי ההשתלבות. 

מאפיינים יחודיים של גלי העלייה לישראל מברה"מ לשעבר. 

מאפייני הקליטה של יהודי ברה"מ והסתגלותם למציאות החדשה. 

השתלבות לצד התבדלות ושימור הייחוד התרבותי 

רוסים – הגירה שלילית. 

המחאה החברתית הרוסית. 

מאפייניהם הסוציו-תרבותיים של עולי חבר המדינות וזיקתם אל תרבות הארץ הקולטת. 

זיקה חלשה לקולקטיב היהודי 

קשיי עלייה וקליטה בגיל ההתבגרות. 

עמדת החברה הישראלית כלפי העולים.

הקשר בין עלייה והגירה לסטייה חברתית ופשיעה.

תאורית ההתחברות הדיפרנציאלים

תאוריית הפיקוח החברתי

שיעורי העבריינים והעבירות עולים לעומת ותיקים

שיעור אסירים

התארגנויות קהילות עולים

סוגי התארגנות.

עמותות קשרי ידידות בין מדינת המוצא לישראל

ארגונים המאוגדים סביב ארץ המוצא

ארגונים המבוססים על מכנה משותף כלכלי-חוויתי

הפעילויות המאורגנות על ידי הארגונים

סיכום

ביביליוגרפיה

עולי חבר המדינות שבאו בשנות ה-90 מהווים כ-12% מאוכלוסיית ישראל וביחד עם עולי שנות ה-70 הם חמישית מאוכלוסיית ישראל. העלייה אכן תרמה את תרומתה לכלכלה והתרבות הישראלית, אך לא ניתן להתעלם מהתחלואות השליליות שהביאה עמה כמו עבריינות, סמים, אלימות, זנות, שיכרות ועוד. למרות שתחלואות אלו היו קיימות בעבר בחברה הישראלית יש הרואים עלייה מסוימת בתופעות אלו לצד התרומה הגדולה של עלייה זו בתחומים רבים.

לפי נתונים שונים, חלקם של העולים מברית המועצות לשעבר בהגירה מישראל גבוה, ומגיע לכ־50% מכלל היורדים. מספר העולים שירדו מישראל מוערך בכ־150,000 איש, ברובם צעירים המהגרים על רקע יוקר המחיה וקושי כלכלי להתבססות בישראל.

בתחילה יחסה של החברה הישראלית אל העלייה היה חיובי מאוד, וזכורה אף הסיסמה "מעולה לעולה, כוחנו עולה". יחס חיובי זה השתנה עם הזמן עקב חששם של חלקים מהחברה הישראלית מהעלייה ההמונית. שתי סיבות מרכזיות שהוזכרו בהקשר לעלייה זו הם החשש מהאחוז הגבוה של הלא-יהודים על פי ההלכה בקרב העולים (כ-240 אלף[15]), וכן החשש שהעולים החדשים יתפסו את מקומות העבודה במקום אוכלוסיית הוותיקים מן השכבות החלשות.

סיבה נוספת ליחס השלילי, הקשור למאפיין כללי של חברת מהגרים, הוא היחס העוין של קבוצת הוותיקים לאוכלוסיית המהגרים. בהקשר זה נפוצו סטריאוטיפים שליליים אודות העולים החדשים. יחס עוין זה התחזק גם כתוצאה מכך שבניגוד לעליות קודמות, שמרו חלקים רבים מבני עליה זו על תרבותם הייחודית ועל שפתם, מבלי לנסות למזג חלק מהתרבות והמנהגים בישראל בחייהם. כך שחלק מהביקורת שהופנתה אל בני עליה זו, נגעה לאותו בידול תרבותי, שכלל סטריאוטיפים שליליים כלפי החברה הישראלית.[דרוש מקור]

עם זאת, עולים רבים הצליחו להתערות בחברה הישראלית בתחומים שונים, ולתרום לה רבות. קבוצה של עולים אף הקימה את תיאטרון גשר ביפו, במטרה להוות מעין גשר בין התרבות הישראלית והרוסית.

למרות הקשיים הרבים של העולים הרבים בעליה זו והיחס העוין כלפיהם מצד חלקים נרחבים באוכלוסיית הוותיקים שחלקו נמשך עד היום, הצליחו העולים להשתלב בתחומים מגוונים, כגון: תרבות, ספורט, רפואה, הנדסה, חינוך, מדע, טכנולוגיה ועוד. 

מצגת עולים רוסים פאוורפוינט מקצועית לרפרט כ-20 שקפים- 99 ש"ח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

לשם, א. וליסק, מ. התגבשות העלייה בישראל. יהודי ברית המועצות במעבר 4 (19), עמ' 47-66

אמנון פורטוגלי. העלייה הרוסית נוטשת את ישראל בגלל יוקר המחיה, הכלכלה האמיתית

Gradstein, Linda "Racial discrimination rife in Israel’s labor market." The Jerusalem Post.