‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי אחריות פלילית של תאגידים?

תוכן עניינים

מבוא                         

אישיות משפטית נפרדת

מהי עבירה פלילית בישראל

אישיות משפטית של תאגיד

אחריות פלילית של תאגידים

התפתחות האישיות המשפטית של התאגיד

אחריות פלילית נגזרת של תאגיד

תכלית הענישה במשפט הישראלי

אחריות פלילית של נושא משרה בתאגיד

אשמה, סטיגמה, קלון

התפתחות החקיקה בישראל

הפסיקה הישראלית

פס״ד מודיעים

משפט משווה

ייחוס יסודות העבירה הפלילית לתאגיד

ענישת התאגיד בפלילים מול מטרות הענישה

סיכום

ביבליוגרפיה

הטלת אחריות פלילית על תאגידים, שהם גוף משפטי מלאכותי החסר ישות פסיכולוגית, עוררה תמיד קושי רב אצל משפטים וקרימינולוגיים.

כלכלנים ואנשי עסקים פיתחו במשך השנים תיאוריות שונות שיסבירו מדוע משמעת השוק, חשש מפני השתלטות עוינת, התחרות בין חברות או חבילות שכר הקשורות לביצועים, ייאלצו או יתמרצו את הדירקטורים לפעול אך ורק למען החברה ובעלי מניותיה.

בעבודתנו זאת נדון בהטלת אחריות פלילית על נושאי משרה וההשלכות לכך ונבחן את השאלה האם ראוי וצודק להטיל אחריות פלילית[1] ישירה על תאגיד בעבירות של מחשבה פלילית או שמא ראוי כי האחריות הפלילת תוטל על אדם, בשר ודם, הוא האחראי לעבירה.

ידוע הוא כי המשפט הפלילי הוא האמצעי החמור והפוגע ביותר אליו פונה החברה על מנת לכוון, להסדיר, ולמנוע התנהגות מזיקה. אל המשפט הפלילי יש לפנות רק אם אין אלטרניבה אחרת, פוגעת פחות, לטיפול ולהסדרה של התנהגות. עקרון זה, המעוגן גם בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שואב את הצדקתו אין מנימוקים ערכיים הנוגעים לפגיעתה של הסנקציה הפלילית, והן מנימוקים מעשיים הנוגעים לעלותו ומורכבותו של ההליך הפלילי.[2]

המבנה הפרידאלי של חברות, (על אף חקיקתו של חוק הריכוזיות שאושר בכנסת בשנת 2013) יוצר תמריצים חריגים לעשוק את בעלי המניות והציבור. בעלי השליטה בחברות אשר ממנים את הדירקטורים, והמנהלים בחברה אך בפועל נשארים בעלי השליטה ושוכחים שהם מנהלים כספים של אחרים.

בשנים האחרונות אנו עדים למקרים רבים של הפרות אמונים ולנקיטת הליכים פליליים כנגד בעלי שליטה בחברות גדולות כמו: ג׳קי בן זקן, נוחי דנקנר, פישמן ואלוביץ .

הצורך לבחון קביעת חובת פיקוח של תאגיד למניעת עבירות על ידי עובדיו או גורמים אחרים הקשורים אליו, עלה בעקבות ביקורת של OESD על ישראל בתחום המאבק בשוחד עובדי ציבור זרים. ארגון המדינות המפותחות דורש אחריות תאגידית גם לציות ופיקוח. אחריות פיקוחית תאפשר להטיל אחריות פלילית על תאגיד גם במקרים שבהם לא ברור מיהו בעל התפקיד שביצע את העבירה, אבל ברור שעבירה בוצעה מטעם התאגיד.

בעבודתנו זה ננסה לבדוק האם אכן ראוי לנקוט בהליך פלילי כנגד החברה בכל מצב, בין במצב שבו האורגן המהווה ידו הארוכה של התאגיד התכוון להיטיב עם התאגיד ובין במצב שבו פעל האורגן שלא במטרה להיטיב עם התאגיד או שחרג מסמכותו, או היה אדיש לתוצאה? (מקרה מובהק שבו לא הגיוני להטיל אחריות על התאגיד הוא במקרה של גניבה) נבחן האם ראוי לקבוע איזונים שמחד יצמצמו את האחריות הפלילית[3] ומאידך ירחיבו אותה בצורה ראויה ומתאימה יותר להטלת אחריות פלילית על תאגידים במציאות של ימינו.

דבר נוסף שיש לדעת עליו את הדעת הוא שענישת תאגיד עלולה לפגוע גם בעובדים הזוטרים. אומנם הפגיעה בעובדי החברה היא עקיפה אך קיימ. וכאשר תאגיד נענש, ויש פגיעה ברווחיו, גם עובדי החברה נפגעים וסובלים מקיצוצים ואף עלולים להיות מפוטרים. עניין נוסף הוא שענישת תאגיד תביא אחריה סטיגמה שתדבק בתאגיד ובעקבות הרשעה פלילית יכולה לגרום לנזק לא מידתי, וכיוון שההרשעה יכולה להביא במקרים מסויימים לפגיעה גדולה בציבור בכללותו או גרוע מזה לגרום לפגוע באמון הציבור.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

לרנאו, חגית. (2016). עבריינות ואכיפת חוק. חיפה: הוצאת פרדס.

יורם רבין ויניב ואקי דיני עונשין כרכים א'-ג' (מהדורה שלישית, 2014).

Esther Hayut, Limits of the Law, in THE CULTURE OF JUDICIAL INDEPENDENCE IN GLOBALIZED WORLD 73 (Shimon Shetreet & Wayne McCormack eds., 2016)