‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי משפחה דואלית?

תוכן עניינים

מבוא.

נישואין ונשים בשוק העבודה.

מבנה החברה, המשפחה ושוק העבודה כיום..

הזדמנויות תעסוקה לנשים נשואות.

משרה מלאה ומשרה חלקית.

נק' ראות מח' משאבי אנוש של משרד החינוך..

קונפליקט בית עבודה מנק' ראות מח' משאבי אנוש של משרד החינוך..

אי-שוויון ובידול תעסוקתי בין נשים לגברים..

מאפייני הבידול התעסוקתי ואי-השוויון

הסברים תיאורטיים לתופעת הבידול ואי-השוויון

אימהות בשוק העבודה.

נתונים לגבי אימהות עובדות.

אימהות אינטנסיבית או יציאה לעבודה?.

עזיבת מקום העבודה בקרב אימהות.

אמהות עובדות- אלמנט השחיקה.

חופשה מעבודה.

חופשת הלידה.

פערי שכר.

נתונים לגבי פערי שכר בין נשים לגברים..

הסיבות לפערי השכר בין נשים לגברים..

חקיקה בתחום עבודת נשים..

קבלה לעבודה.

הטרדה מינית.

שכר שווה לנשים ולגברים..

זכויות נשים בהיריון ובלידה.

קידום..

סיום העבודה.

הצעות לקידום השוויון

פרק אמפירי

שיטת מחקר.

אוכלוסייה.

כלי המחקר.

הליך המחקר.

עיבודים סטטיסטיים..

ממצאי המחקר.

דיון

שחיקת מורים בשל קונפליקט בית-עבודה בקרב נשים ומגדר.

סיכום..

ביבליוגרפיה.

נספחים..

פלטי SPSS.

נשים סובלות מאי-שוויון ביחס לגברים בהזדמנויות התעסוקה, באפשרויות הקידום בעבודה ובשכר. הסיבה העיקרית לאי-השוויון, שעליה מצביעים המחקרים, היא התפקיד המשפחתי של הנשים, והגישה הרווחת כי תפקיד זה חייב להתנגש עם חיי העבודה. בנוסף, מחלקת משאבי האנוש הפועלת לטובתן מוצאת עצמה 'קרועה' בין העובדות והמעסיקים ולרוב הנטייה היא להגן על האינטרסים של המעבידים ומכך נפגעות העובדות, ובעיקר האימהות, הנשארות בעלות אפשרויות פחותות של קריירה בתחומים מסוימים בשוק העבודה. ההשערה, כי הקונפליקט בית-עבודה מוגבר אצל הנשים בשל התפקיד הכפול שלהן כרעיות ואימהות עובדות, אוששה, אך נמצאו הסברים נוספים לעליית המתח שבין שני התחומים בקרב נשים דווקא.

הסבר אחד הוא, שבעוד חלו שינויים גדולים במבנה שוק העבודה ובהרכב העובדים (כלומר, נשים מהוות כמחצית מן העובדים כיום), חלוקת התפקידים בבית נותרה החלוקה המגדרית המסורתית. הסבר שני הוא, שהתרבות הארגונית במקומות עבודה רבים אינה גמישה דיה בשביל לאפשר לעובדים לשלב בין בית ועבודה. הטכנולוגיות החדישות, אם כי מאפשרות גמישות רבה יותר, יש להן אופי פולשני ותובעני, המטשטש את הגבולות בין בית לעבודה, ולכן גורם להתנגשות גדולה יותר. הסבר שלישי הוא שנשים כיום, בעיקר משכילות, מקבלות מסרים כפולים, כאשר מצד אחד מצפים מהן לצאת לעבוד ולפתח קריירה, ומצד שני מצפים מהן להיות האחראיות הראשיות על הטיפול בילדים ובמשק הבית והסיוע שלהן מצב גורמים חיצוניים קטן.

עבודה זו אף הציגה ניסיונות שונים למציאת פתרון ולהקלת הקונפליקט בית-עבודה בקרב נשים והסיוע של מחלקת משאבי אנוש של משרד החינוך. המשרה החלקית הינה פתרון אחד, המאפשר לאישה להמשיך לעבוד ולטפל בילדים. הבעיה בפתרון הזה הוא שהוא מגביר את מגמת הבידול התעסוקתי בין נשים לגברים, ודוחק את הנשים למקצועות בעלי סטאטוס ורמת תגמול נחותים. פתרון אחר הוא הסדרת מעונות יום לילדים ולקשישים והקלות במס למשפחות, כלומר הסדרים ברמת הממשלה. החיסרון בפיתרון הזה הוא שהוא עדיין אינו מכיר בערך הגבוה של העבודה "הנשית", הכוללת: סיעוד, טיפול, חינוך ואחזקת הבית. בנוסף, ישנה חופשת הלידה, המאפשרת לאישה להתאושש מן הלחץ בעבודה וליהנות מן הקרבה החדשה שנוצרה בינה לבין הילוד. הבעיה כאן היא שנשים רבות לא חוזרות לעבוד בהיקף מלא לאחר החופשה, ואחת הסיבות המכריעות לכך היא הנתק מן העבודה שנוצר אצלן כתוצאה מן החופשה הארוכה. כמו כן, במהלך החופשה הנשים מאבדות בין 25 ל-30 אחוזים מן המשכורת שלהן, ודבר זה פוגע בפנסיה העתידית שלהן.

פתרון נוסף אפשרי הוא הענקת זכויות משפחה ברמה החקיקתית לגבר, כמו לאישה. היתרון הוא שלנשים בבית יהיה יותר כוח מיקוח מול בני-זוגן לגבי השאלה- מי מהם יפסיק לעבוד בשביל לטפל בתינוק או בילד חולה. כמו כן, גישה חקיקתית כזו תאפשר גם לגברים לשנות אווירה, לקחת פסק זמן מן המתח בעבודה ולראות כיצד הילד שלהם גדל. כמו כן, הועלתה הצעה לעשות שינויים ברמת התרבות הארגונית של עסקים, כאשר מנהלים יעודדו את העובדים- נשים וגברים כאחד- לקחת פסק זמן לצורכי משפחה, וכאשר טיב העובדים ייבחן על פי הפרודוקטיביות שלהם, ולא על פי מספר השעות שהם נמצאים במקום העבודה. ראינו גם צורות התמודדות שונות של זוגות עובדים, הכוללות: הצבת גבולות, אבחנה בין קריירה לעבודה והחלפת משמרות לאורך החיים. התמודדות ברמת הפרט נמצאה בלתי מספיקה על מנת לחסל את אי-השוויון בין נשים לגברים.

המחקר שנעשה בעבודה זו התמקד בקשר הישיר בין מגדר של העובד ומידת השחיקה ‏ עקב קונפליקט בית-עבודה.

בעבודה זו נמצא קשר אף כי הוא היה חלש מבחינה סטטיסטית בין מגדר למידת השחיקה אך עובדה זו ניתן לייחס לכך שמגדר אינו הנתון היחיד אשר משפיע על מידת השחיקה וכי יש לבודד נתונים נוספים על מנת לספק תמונה מדויקת יותר של תופעת השחיקה בקרב עובדות.

חלק א': קונפליקט בית עבודה

לפניך היגדים. בכל אחד מהם יש לבחור באחת מתוך שש אפשרויות. אנא סמן/י

ב – x את המספר המתאים ביותר להתייחסותך האישית:

חלק ב: העובדות למול נק' ראות של מחלקת משאבי אנוש של משרד החינוך

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

שפירא-לשצ’ינסקי, אורלי. אתיקה ארגונית בניהול משאבי אנוש במערכת החינוך הישראלית. פרדס, (2017)

ניר, אדם. שינוי ארגוני של בית ספר : מאסטרטגיה למיסוד. פרדס, (2017)

שראל-מחלב, אלה. קונפליקט עבודה-משפחה, סגנון הורות ומפגשים משפחתיים כמשתנים המסבירים בעיות התנהגות, התנהגויות סיכון ורווחה נפשית בקרב מתבגרים. רמת-גן;  אוניברסיטת בר אילן, עבודה לתואר שלישי, בית הספר לחינוך, (2017)