‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי הסלקת נכסים לפני חדלות פרעון?

תוכן עניינים

מבוא

 הסלקת נכסים

חוק המתנה והסלקת נכסים

שמירת זכויותיו של אדם שלישי בעקבות הסלקת נכסים לפי חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018

העברה והברחת נכסים

התנאים לביטול פעולה שמהווה הברחת נכסים

תוצאות ביטול הברחת נכסים

דוגמא משפטית: חשש להסלקת נכסים של הטייקון אליעזר פישמן

נסיונותיו של עו"ד יוסי בנקל, הנאמן של אליעזר פישמן לאתר נכסים מוברחים

סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל:

תכליתו של סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל:

התנאים לביטול הענקה:

מועד תחילת פשיטת הרגל:

מועד ההענקה:

התנאים השוללים ביטול הענקה לפי סעיף 96(ב) לפקודה:

החריג הקבוע בסעיף 96(ג)(2) לפקודה

"קונה":

תום לב

הענקה בין בני זוג לאור חוק יחסי ממון

זכות העקיבה של הנאמן על הנכס המוענק

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי 2018 - ביטול עסקאות הפוגעות בהליך הנשייה

סעיף 219 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי 2018, וסעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל.

התנאים לביטול פעולה שגורעת נכסים מקופת הנשיה

רכיב התמורה עבור הפעולה

מועד ביצוע הפעולה

מצבו הכלכלי של החייב במועד ביצוע הפעולה

תוצאות ביטול פעולה שגורעת נכסים מקופת הנשיה

משפט משווה

השוואה למשפט זר- ארה״ב

האם ראוי לאמץ את פרק 11 בישראל?

ביבליוגרפיה

סמינריון זה עוסק בחדלות פרעון בנושא הסלקת נכסים לפני חדלות פרעון. תהא התייחסות לחוק חדלות פרעון 2018 בעיקר לסע' 221. בעבר סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 עסק בהברחת נכסים.

השופט עודד מאור ועו"ד אסף דגני בספרם מ-2019 "הפטר - חדלות פירעון, הסדרי חוב ושיקום כלכלי של יחידים[1] מקדישים תת פרק להסבר מהי הברחת נכסים במסגרת הליכי הוצאה לפועל עולה לא אחת השאלה הסלקת נכסים. למשל אם החייב מעביר נכסים לגרושתו או לקרובי משפחתו על מנת להצילם מהליכי גביה של הנושה. לא אחת יטען החייב שנתן הנכסים במתנה. כמובן שטענה זו צריכה להיבדק היטב. סעיף 220 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי[2] עוסק בביטול הענקות / פעולות שגורעות נכסים מקופת הנשיה דהיינו, פעולות להעברת נכס שנעשו ללא תמורה או להסלקת נכסים בנסיבות העניין, במהלך שנתיים או 4 שנים כאשר הנעבר הנו קרוב של חייב, מלפני הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים ועד למתן הצו, וכאשר החייב כבר היה חדל פירעון באותה עת או שהעברת הנכס הפכה אותו לכזה. [3] במידה ומדובר בפעולה שהעבירה נכס של החייב לאדם אחר ללא תמורה או ל בנסיבות העניין, כאמור בסעיף 220 לחוק, אולם החייב טרם היה חדל פירעון במועד ביצוע העברת הנכס, ניתן יהיה עדיין לבטל פעולה זו, לפי סעיף 221 לחוק, אך זאת בתנאי שהוכח שהחייב העביר את הנכס בכוונה להבריח אותו מנושיו. בנוסף, תחימת ביצוע הפעולה של הברחת נכסים לפי סעיף 221 ארוכה יותר מזו של סעיף 220 לחוק[4] ולכן גם חמורה יותר. התקופה לפי סעיף 221 לחוק[5] מתחילה מ-7 שנים לפני מועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים ואילו התקופה לפי סעיף 220 מתחילה משנתיים או 4 שנים לפני מועד הגשת בקשה זו.

בית המשפט המחוזי בתל אביב[6] ביטל העברת דירה במתנה בין בני זוג לבנם, בעקבות בקשה שהוגשה בעניין על ידי נושה של הגבר. הדירה נשוא התובענה נרכשה ע"י בני הזוג ובשל העדר פרצלציה, לא נרשם הנכס על שמם בלשכת רישום המקרקעין. בעקבות חובותיו של הגבר כלפי המבקש, מונה עורך דינו של הנושה ככונס נכסים על זכויות החייב בדירה. כונס הנכסים לא ביצע עסקת מכר בקשר לדירה הנדונה בשלב כלשהו, אך לפי הנטען בתובענה, הוא "ניסה למכור חלקו של החייב אולם אף מציע לא היה מוכן לרכוש מחצית דירה". כמו כן, בכתב התביעה נטען כי לא ניתן למכור את הנכס כל אימת שהחייב ואשתו ממשיכים לגור בו. העילה להגשת התביעה היה ניסיונם של ההורים להעביר את הדירה לבנם, במסגרת עסקת מתנה. לטענת המבקש, המהלך של הענקת הדירה במתנה לבן נועד להברחת נכס שלא כדין. לדבריו, מדובר במגמה לסכל את תשלום חובו של הגבר, ועל כן יש לבטל את המתנה של הדירה ולהצהיר כי החייב ואשתו נשארו בעלי הזכויות היחידים בה.

בית המשפט ציין כי המשיבים היו ערים לבעייתיות שבהענקת מתנה בדמות דירה, זאת במקביל למינוי כונס נכסים לנכס על ידי ראש ההוצאה לפועל. בעייתיות כזו הייתה אף קיימת מעצם מעמדו של כונס הנכסים, אשר הפך להיות הגורם המוסמך בקשר לנכס שבעניינו התמנה לתפקיד, ומעצם האיסור החל על החייב להפריע לכונס הנכסים במילוי תפקידו. השופטים קבעו כי לאחר שקילת המכלול התוצאה האופרטיבית היא שאין תוקף למתנה ככל שהיא מתייחסת למחצית הדירה של החייב, ויש להורות על בטלותה. כמו כן, לגבי המחצית השנייה הנמצאת בבעלות אשתו של החייב, ממילא אין למבקש כל "זכויות" באותה מחצית, ואין צורך להוסיף מעבר לכך.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

השופט עודד מאור, עו"ד אסף דגני הפטר - חדלות פירעון, הסדרי חוב ושיקום כלכלי של יחידים (2019), כרך ב', עמ' 991

 חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018

 [פרופ' דוד האן דיני חדלות פירעון (מהדורה שנייה, לשכת עורכי הדין) ( 2018)

ת.א. (ת"א) 565/19 כץ נ' ארדן (טרם פורסם) 5.2.2019