‏290.00 ₪

שאלת המחקר

למה נשים ערביות בוחרות לעבוד בשירותי רווחה ?

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר

סקירת ספרות

מעמד האישה הערבייה בישראל

נשים ערביות בשוק התעסוקה בישראל

חסמים לשילובן של הנשים בשוק התעסוקה

החסמים הקשורים לשוק העבודה ותשתיות)המרחב הפיסי והסביבה).

חסמים וגורמים אישיים:

היעדר הכוונה תעסוקתית :

רמת השפה העברית

גורמים דתיים:

השכלה:

תרבות ומסורת:

תיאוריה רלוונטית העשויה להסביר נתונים אלה- תיאורית ההון האנושי:

אפליה:

ביבליוגרפיה

נשים ערביות בכוח העבודה הוא נושא שנבדק ונחקה הרבה בעשורים האחרונים, וישנה לו השלכות רבות על החברה. בתקופה האחרונה חלו שינויים רבים בהשתתפותם של נשים ערביות בכוח העבודה בכל זאת עדיין יש פערים בהשתתפות בכוח העבודה בין נשים יהודיות ונשים ערביות..: שיעור השתתפותן של נשים ערביות בשוק העבודה נמצא בשנים האחרונות במגמת עלייה, עדיין הוא נמוך בהרבה מזה של נשים יהודיות, לפי הנתונים של הלשכה הסטטיסטית בישראל שיעורי השתתפות של נשים יהודיות עומד על 65.8% לעומת זאת שיעורי השתתפות של נשים ערביות בכוח העבודה עומד על 27.3% (השנתון הסטטיסטי לישראל, 2020).

את מצב השנים הערביות בשוק העבודה יש לבחון לאור השתייכותן המשולשת לקבוצות התייחסות שוליות: לקבוצת המיעוט הערבי בישראל הכפופה ותלויה בקבוצת הרוב היהודי במדינה ולחברה הערבית המאופיינת בדפוס שליטה גברי, ולמגד הנשי שמאופיין במעמד נחות בשוק העבודה (חטינה)

קיימת אפליה בכל התחומים במגזר הערבי והדבר בא לידי ביטוי במיוחד בתעסוקת הנשים הן ברכישת השכלה גבוהה, בקבלה לעבודה והשגת תפקידים בכירים בשוק העבודה.

הנשים סובלות מאפליה כפולה כנשים באופן כללי וכנשים בתוך המיעוט הערבי.

העבודה הנוכחית בחנה למה נשים ערביות בוחרות לעבוד בשירותי רווחה ?

ההשערת המחקר סברה כי לאור חסמים בשילובן של הנשים הערביות בתעסוקה הן יטו לעבוד בשירותי הרווחה.

הממצאים שהועלו מסקירת הספרות תומכים בהשערת המחקר ועולים בקנה אחד עם מחקרם של ברם, לזרוס ושלו שמראה כי כיום יותר מ40% מהנשים הערביות עובדות בתחום ההוראה והטיפול. אלה נהנות משוויון יחסי בהכנסות בהשוואה לנשים יהודיות אשר מועסקות בשירותי הרווחה הציבוריים ומרוויחות שכר גבוה יותר מנשים ערביות המועסקות מחוץ לשירותי הרווחה הציבוריים. בכך נראה כי לאורך שלושת העשורים האחרונים מדינת הרווחה ממלאת תפקיד חשוב כמעסיק של נשים ערביות. נשים ערביות נעשו תלויות במידה הולכת וגוברת בהעסקה במסגרת שירות הרווחה הציבורי והדבר מאפשר להן להגדיל את שיעור ההשתתפות בשוק התעסוקה שלהן. הדבר מתבטא בעיקר אצל נשים מוסלמיות בה חלה עלייה ניכרת מאוד בשיעור ההעסקה בשירותי הרווחה הציבוריים בהשוואה לנשים נוצריות ודרוזיות אשר פרצו לשוק התעסוקה לפני שני עשורים ובהשוואה לנשים יהודיות שם שיעור התעסוקה בשירותי הרווחה ירד. (אבישר, 2019)

החוקרים סברו כי אחד הגורמים לעלייה בשיעור התעסוקה במגזר זה הוא עלייה בהשכלה. אלמלא זמינות התעסוקה בשירותי הרווחה הציבוריים, פחות נשים ערביות היו רוכשות השכלה גבוהה ורובן היו מוצאות עצמן מובטלות. שירותי הרווחה הם מקום עבודה טוב לאוכלוסיות מוחלשות כמו נשים ערביות בזכות הקבלה לעבודה ובזכות שוויון בשכר. התמורה עבור נשים ערביות בשירות עבור ניסיון והשכלה היא גבוהה מאוד. (חטינה, 2018)

הסוגיה של ייצוג בירוקרטי קשורה עם המאמצים לשמר לגיטימיות של המערכת הבירוקרטית לענות ולשרת את אוכלוסיית האזרחים. לורנס, ווגנר וקלו (2008) בחנו גם הם את ההעסקה במגזר הציבורי ואת ההשפעה שיש למשכורות על הייצוג של נשים ומיעוטים בבירוקרטיה של המדינה בארצות-הברית בין השנים 2002-1987 הם מצאו כי לנשים יש ייצוג יתר קל בהעסקה הציבורית בשירות האזרחי של המדינה. נמצא שבין שאר הגורמים, שהבדלים בשכר המבוססים על גזע ומגדר במגזר הפרטים בהשוואה למגזר הציבורי קשורים לייצוג יתר של נשים אפרו-אמריקאיות ונשים ממוצא לטינו בכוח העבודה של המגזר הציבורי הממשלתי. וכן השכר של המיעוטים הללו במגזר הציבורי הוא גבוה ושוויוני יותר מאשר במגזר הפרטי ועל כן מהווה תמריץ למגזרים אלה לעבוד במגזר הציבורי. המסקנה של החוקרים היא שהשירות הציבורי צריך לשרת כמודל של העסקה ביחס לשכר ולייצוג עבור המגזר הפרטי. נמצא כי אין מחויבות לארגונים האלה להעסיק נשים וגברים ממיעוטים שונים ונעשה יישום לא אפקטיבי של החקיקה לאפליה מתקנת וליוזמות אשר יוכלו לאפשר העסקה של מיעוטים בארגונים שנלמדו. (אבישר, 2019)

הגישה של מעסיקים לנשים ממיעוטים מעוצבים על ידי מספר גורמים אשר קשורים לגזענות ממוסדת, לגישות פטריארכליות, לסטריאוטיפים על אודות נשים ממיעוטים אתניים ולמחסור במודעות של העמדה המיוחדת שלהם, ובלבול לגביי שיעור האפליה המתקנת בהתמודדות עם אפליה מבנית. החוקרים הראו כי נשים ממיעוטים אתניים חווים שורה של מגבלות מבניות ותרבותיות ברמת המאקרו, המסו והמיקרו. כאשר הדבר בא לידי ביטוי לחיוב ולשלילה. כמה מן המעסיקים היו מחויבים לקדם שוויון אולם אחרים התנגדו ליוזמות שעשויות לבטא גיוון.

לאור הממצאים הומלץ על הרחבת שירותי הרווחה הציבוריים לאוכלוסייה הערבית על מנת לקדם לא רק שיווין בשירותים עבור הערבים אלא גם לעזור לנשים ערביות משכילות להיות מועסקות במשרות אשר מתאימות את המגדר שלהן ואת האימהות בתנאים טובים ושוויוניים ביחס למצב בשוק העבודה הפרטי ובכך למנוע עוני של מועסקות

לסיכום, הצגנו את הקשיים הפנימיים בתוך המשפחה החסמים לשילובן בשוק העבודה והמגמות שנעשות כדי לצמצם את הפערים בינם לבין האוכלוסייה הנשית היהודית. הממצאים שהוצגו בעבודה זו מגלים מגמות חיוביות רבות בתחומי ההשכלה והתעסוקה של נשים ערביות. מגמות אלה יכולות להוביל לשינויים ניכרים בהשתלבותה של קבוצת אוכלוסייה זו בשוק העבודה. (אבישר, 2019)

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר כוח אדם לשנת 2020, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2020)

ספר העובדות העולמי של הסי. אי.איי. CIA (2019)

אבישר נ', ללמוד מהמזרח – מזרחיות, חינוך ותיקון עולם, הוצ' מופת, (2019)

מאיר חטינה ומוחמד אל־עטאונה (עורכים), מוסלמים במדינה: דת, פוליטיקה, חברה. הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2018.