‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי המס של הרישום הכפול?

התקבל בכנסת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 21) 1 (להלן: תיקון מספר 21) המתיר לתאגיד שהואגד בישראל ושניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל המנויה בתוספת השניה או השלישית,2 להירשם למסחר בבורסה בתל אביב בתנאים מקילים (להלן: הרישום הכפול).3 סעיף 35ל שנוסף לחוק ניירות ערך בתיקון מספר 21 מסמיך את הרשות לניירות ערך להתיר גם לתאגיד שהואגד מחוץ לישראל, ושניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל, להירשם למסחר בבורסה בתל אביב על פי תנאי הרישום הכפול.4

כאמור לעיל, מהותו של תיקון מספר 21 היא הקלת התנאים לרישום למסחר בישראל של ניירות ערך של חברות הרשומות למסחר בבורסה מוכרת בחו"ל.5 כל שנדרש הוא מילויו של מסמך רישום קצר בעברית, הכולל מספר פרטים מזהים של התאגיד וניירות הערך הנרשמים ואליו מצורפים מסמכי גילוי שפורסמו או הוגשו על-פי הדין הזר.6 מסמך הרישום מחליף, לפיכך, את התשקיף שהיה נדרש אלמלא כן בכל רישום של ניירות ערך למסחר בבורסה, בהיותו של רישום למסחר משום הצעה לציבור של ניירות ערך. אף בנושא הדיווח התקופתי והמיידי יוחלף הדין הישראלי בדין הזר החל על התאגיד.7 תאגיד החוץ ידווח בישראל בשפה האנגלית, במתכונת ובמועדים הקבועים לו בדין הזר, לרבות דיווחים וולונטריים שהגיש או פרסם למשקיעים בניירות הערך שלו הרשומים למסחר בבורסה בחו"ל, וכן כל מידע אחר שקיבל התאגיד מהמחזיקים בו לגבי החזקותיהם בתאגיד ואשר פורסם או שחובה לפרסמו על-פי הדין הזר.

תכליתו החקיקתית של תיקון מספר 21 היא פתיחת שוק ההון המקומי אל השוק העולמי. זאת הן לצורך חיזוקה של הבורסה בתל אביב8 ומניעת שחיקתו של שוק ההון המקומי,9 והן מתוך תקווה כי חברות זרות גדולות יביאו עמן נורמות גבוהות, אשר ישפיעו לטובה גם על התנהגות החברות האחרות ("משמעת שוק") בבורסה בתל אביב.10 תכלית זו אינה מתיישבת עם הגבלת תחולת הסדר הרישום הכפול אך ורק על חברות שהואגדו בישראל, והחלתו על חברות שהואגדו מחוץ לישראל, רק ב"דלת האחורית", באמצעות סעיף 35ל. דווקא רישומן הכפול של חברות זרות גדולות כגון מיקרוסופט היה עשוי לקיים את תכלית החוק בצורה הטובה ביותר. בדומה, מיסוי בעלי המניות של חברות זרות הנרשמות למסחר בישראל מרתיע חברות זרות מפני הירשמות למסחר כפול בישראל בהפלותו את בעלי מניותיהם לרעה לעומת בעלי המניות של חברות ישראליות הפטורים ממס, ואף עלול להטעות משקיעים שאינם יודעים את תושבותה של כל חברה וחברה הנסחרת בבורסה בישראל, העלולים להניח בטעות כי מכירת כל אחת מהמניות הנסחרות בבורסה בישראל פטורה ממס.11

במסגרת תיקון מספר 21 לחוק ניירות ערך נחקק גם תיקון עקיף לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: הפקודה), אשר הוסיף לה את סעיף 98א.12 בסעיף 98א הוסמך שר האוצר להתקין, באישור ועדת הכספים של הכנסת, חקיקת משנה בנושא מיסוי עסקאות של מכירת נייר ערך הרשום ברישום כפול. מכאן עולה, שהיבטי המס שסוגיית הרישום הכפול מעוררת נוגעים אך ורק לבעלי המניות, ולא לחברות שמניותיהן נרשמות למסחר.13 זאת, שכן השר הוסמך לעסוק רק במיסויין של עסקאות "מכירת נייר ערך" ולא במיסוי החברות עצמן. ניירות הערך מהווים נכס בידי בעלי המניות, ועל מכירתם יחול מס הכנסה, אולם, תחולת המס של מדינת ישראל (tax jurisdiction) ביחס לתאגידים, אינה נקבעת על-פי הטריטוריה בה ניירות הערך שלהם נסחרים.14

לרישום הכפול תיתכנה השלכות משמעותיות על חבות המס של בעלי מניותיהן של החברות הנרשמות למסחר. ההשלכות בהן מדובר מוגבלות להשלכות חיוביות בלבד, שכן סעיף קטן (ב) לסעיף 98א – הסעיף המסמיך את שר האוצר להתקין תקנות מס ביחס למכירת מניותיהן של חברות שנרשמו ברישום הכפול - קובע כי:

"שיעור המס… לא יעלה על שיעור המס הגבוה ביותר שהיה מוטל על מכירת נייר הערך אילו נרשם למסחר רק בבורסה (הכוונה לבורסה בישראל – י'מ') או רק בבורסה מחוץ לישראל, או רק בשוק המוסדר האחר".

מבחינה עיונית ניתן, כמובן, להעלות את הטענה כי נטל המס מושפע לא רק מ"שיעור המס" אלא גם מהיקף "בסיס המס", ולכן תיקון מספר 21 לחוק ניירות ערך עשוי גם להכביד את נטל המס

על בעלי מניות. אולם, ראוי יותר, לפרש את סעיף 98א(ב) כשולל את סמכותו של שר האוצר להתקין תקנות המכבידות את נטל המס על בעלי המניות. פירוש זה עולה בקנה אחד עם הרציונל של תיקון מספר 21 לחוק ניירות ערך,15 הבא לעודד חברות להירשם למסחר בישראל, שכן חברות מביאות בחשבון את טובתם של בעלי מניותיהם, לרבות, נטל המס המושת עליהם.16 מכאן, שמן הראוי שלא לדקדק עם נסח החוק, ולהניח כי פרשנות תכליתית של הביטוי "שיעור המס" תורנו כי הכוונה היא לכל מרכיבי המס,17 ועל כן הרישום הכפול אינו יכול לגרום להכבדה בנטל המס החל על בעלי מניות של חברות הנרשמות למסחר.18

תיאור תוצאות המס של הרישום הכפול עשוי להיות טכני וקשה להבנה למי שפרטי מיסוי ניירות ערך אינם נהירים לו. מטעם זה אקדיש את חלקיו הראשונים של החיבור להסבר אופן מיסויים של ניירות ערך באופן כללי, ורק לאחר מכן אתמקד בתוצאות המס של הרישום הכפול, תוך הסתמכות על טכניקת המיסוי המתוארת בפרקים הראשונים.

ביבליוגרפיה לדוגמא 

 תקנות ניירות ערך (פרטי מסמך רישום, מבנהו וצורתו), ק"ת 53.

 תקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים של תאגיד חוץ) ק"ת 52.