‏290.00 ₪

שאלת המחקר

מהוי היחס בין שכר מינימום אל אבטלה?

תוכן העניינים

תקציר. 

התפתחות שכר המינימום בישראל. 

אבטלה - רקע כללי 

סיבות להיווצרות אבטלה. 

פתרונות אפשריים. 

אבטלה בישראל. 

סקירת ספרות. 

מחקרים בישראל. 

הבסיס התיאורטי 

מתודולוגיית המחקר. 

הבדיקה האמפירית. 

מסקנות מחקר הבסיס. 

סיכום. 

חלק ב' - אמפירי

המחקר וביצועו 

השערות המחקר. 

שיטת המחקר. 

תקופת המחקר. 

הצגת משוואות המחקר. 

הצגת המשתנים. 

הגדרת המשתנים. 

בסיס הנתונים. 

ביצוע המחקר וממצאים. 

הממצאים. 

ניתוח התוצאות. 

מגבלות המחקר. 

סיכום והמלצות. 

ביבליוגרפיה. 

שכר המינימום הינו מרכיב מקובל במדיניותן הסוציאלית של רוב המדינות המפותחות בעולם. בין אם באמצעות חקיקה ובין אם בקביעת תקנות מחייבות, המטרה זהה: קביעת סף הכנסה בגובה מינימאלי שתבטיח לכל עובד את האפשרות להתקיים בכבוד ולחיות ברמה סבירה.

עם זאת, קיימת לא מעט התנגדות לעצם קביעת שכר מינימום וכל שכן להעלאתו בקרב אנשי מחקר מחד ונציגי ציבור מאידך. טענתם העיקרית נוגעת למספר השפעות שליליות הנובעות משכר המינימום ומשפיעות על הצמיחה במשק, על יעילותו של שוק העבודה ועל רמת התעסוקה במשק.

בעבודה זו התמקדנו בהשפעה האחרונה, ובחנו את ההשפעה של שכר המינימום על שיעור האבטלה בענפים נבחרים מן התעשייה. בתחום זה גובה שכר המינימום רלוונטי במיוחד, משום שבענפים עתירי עבודה פשוטה השכר הממוצע קרוב לגובה שכר המינימום .בתוך סקטור זה נבחרו שני ענפים: ענף הטקסטיל וההלבשה המייצר בעיקר מוצרים סחירים וענף מוצרי המזון המייצר בעיקר מוצרים שאינם נסחרים במישור הבינלאומי. מול נתוני התעסוקה בענפים אלו נבחנה השפעת השינויים בשכר המינימום במשך עשור.

הנחת היסוד היא שההשפעה תהיה שונה לגבי הענפים הסחירים בהם מחירי המוצרים נתונים אקסוגנית ונקבעים במסחר הבינלאומי, ולכן אינם מושפעים משינוי מקומי בעלות היצור, לבין הענפים הבלתי סחירים בהם נקבעים מחירי המוצרים אנדוגנית בתוך המשק.

תוצאות המחקר אוששו את השערתנו לגבי ענף הטקסטיל הסחיר, והוכיחו קיומה של השפעה שלילית מובהקת של שכר המינימום על התעסוקה בתקופה הנבחרת. ההשערה כי בענף המזון לא תמצא השפעה משמעותית על האבטלה לא אוששה, ונמצא קשר חיובי של שכר המינימום על התעסוקה בענף זה.

התוצאות מחזקות את המסקנה כי בענפים סחירים גידול בעלויות הייצור משפיע באופן ישיר על האבטלה, כי ליצרנים אין אפשרות לממן עלייה זו בהעלאת מחירים. לכן הם ינקטו בצמצום העלויות החלופיות של הוצאות שכר.

לגבי ענפים בלתי סחירים, התברר כי האפשרות ליצרנים להעלות מחירים ולהגדיל את הכנסותיהם משמעותית מספיק אפילו כדי קליטת מועסקים נוספים אשר בסופו של דבר יתרמו להרחבת פעילותם. בנוסף העבודה בתחום נעשית אטרקטיבית יותר ומושכת עובדים לתחום בגלל העלאת השכר, כך שנוצרת השפעה חיובית על התעסוקה. 

לינק למצגת אקדמית ספיציפית על אבטלה ב-99 שח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

פלוג, קסיר ורובינשטיין,  בנק ישראל. "השפעת שכר המינימום על התעסוקה בענפים (נבחרים) עתירי עבודה פשוטה במשק הישראלי, 1-40.

Brown, Gilroy, Curtis and  Kohen, "The Effect of the Minimum Wage on Employment   and Unemployment."  Journal of Economic Literature, pp. 487-528.