‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הסניגוריה הציבורית?

א. מבוא. 1. כללי; 2. רקע היסטורי; 3. עקרונות כלליים של החוק; 4. מבנה החוק. ב. החלק הארגוני. 1. הקמת הסניגוריה הציבורית (סעיף 1(א) לחוק); 2. תפקיד הסניגוריה הציבורית (סעיף 1(ב) לחוק) ; 3. ועדת הסניגוריה הציבורית (סעיף 2 לחוק) ; 4. הרכב הוועדה (סעיף 2(א) לחוק) ; 5. משך כהונתם של החברים בוועדה ; 6. הסניגור הציבורי הארצי ; 7. סניגורים ציבוריים מחוזיים ; 8. מינוי סניגור ציבורי שאינו עובד לשכת הסניגוריה הציבורית. ג. יחסי סניגור ציבורי-לקוח ויחסי סניגור ציבורי-בית-המשפט. ד. הזכאים לייצוג. ה. הפרוצדורה למינוי סניגור ציבורי. ו. תיקוני חיקוקים, תחילה ותחולה. 1. תיקוני חיקוקים; 2. תחילה ותחולה. ז. השפעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 . ח תפקידי בית-המשפט. ט. תפקיד שר-המשפטים. י. ביקורת.

ההליך הפלילי בישראל עדיין מיוסד במידה מכרעת על השיטה האדברסרית. בשיטה זו חשיבות רבה לייצוג נאות של החשוד או הנאשם על-ידי עורך-דין בכל שלבי ההליך. חשיבות הייצוג בהליך הפלילי נובעת בין השאר מהצורך לצמצם את הפער בין כוחה העדיף של המדינה ובין כוחו הדל-יחסית של החשוד או הנאשם.

בחברת-הרווחה המודרנית לא ראוי כי רק בעלי-אמצעים יזכו לייצוג הולם. חקיקת חוק הסניגוריה הציבורית,  מהוה צעד חשוב לקראת השגת מטרות אלה, אם כי עדיין רחוק משלמות.

החוק מחליף בהדרגה את השיטה הקיימת לייצוג נאשמים חסרי-אמצעים, הבנויה על מינוי סניגורים על-ידי בית-המשפט מכין עורכי-דין פרטיים שהביעו את נכונותם לכך.

השיטה הקיימת לוקה בעיקר בשני ליקויים :

ראשית, היא יוצרת תלות גדולה מדי של הסניגור בבית-המשפט ויש חשש, שסניגורים אשר פרנסתם על מינויים אלה ישאפו לרצות את בית-המשפט, לעתים אף על חשבון האינטרסים של הנאשמים.

שנית, חלק מהסניגורים הממונים בדרך זו הם חסרי כשירות מקצועית מספקת. על-ידי הקמת מערכת עצמאית של סניגוריה ציבורית, שבמרכזה יעמוד מנגנון-הקבע המורכב מעורכי-דין שיתמחו בלימוד סניגוריה, יש לקוות כי הליקויים האמורים בשיטה הקיימת יתוקנו בהדרגה.

העקרונות שהחוק מבוסס עליהם הם :

(א) תנאי הזכאות שהיו קיימים לפני החוק ימשיכו בעיקרם לעמוד בעינם, אך הושאר פתח להרחבת סוג הזכאים בעתיד. לעניין זה הוסמך שר-המשפטים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט, לקבוע זכאים נוספים על אלה הקבועים בחוק.

(ב) לסניגוריה הציבורית ניתנה מידה רחבה של עצמאות. העצמאות מושגת על-ידי כללים מיוחדים הדנים במינוי ובהרחקה מתפקידו של הסניגור הציבורי הארצי והסניגורים המחוזיים ויצירת גוף מפקח שהוא במידה רבה חוץ-ממסדי. ככלל, המגמה היא להעמיד את הסניגוריה הציבורית כמעמד שווה לפרקליטות-המדינה, כמו מעמדה של הסניגוריה הצבאית לעומת התביעה הצבאית.

הסניגוריה הציבורית אינה כפופה ליועץ המשפטי ולא לפרקליט-המדינה.

(ג) נוסף על גרעין-הקבע של עורכי-דין שכירים, תעסיק הסניגוריה הציבורית גם עורכי דין מהמגזר הפרטי. עורכי-דין אלה יקבלו את המינוי מהסניגור הציבורי המחוזי. בכך מחזקים את אי-התלות של הסניגורים הציבוריים וגם לא פוגעים כפרנסתם של עורכי דין המוכנים ללמד סניגוריה על נאשמים בתנאי תשלום, כמוסדר בתעריף הקבוע בתקנות.

(ד) על סניגור ציבורי חלה החובה לפעול לטובת לקוחו בנאמנות ובמסירות וכאשר יש ניגוד בין חובותיו של סניגור ציבורי (שהוא עובד הסניגוריה הציבורית) כעובד-המדינה וכין חובותיו כלפי לקוחו - חובותיו כלפי הלקוח גוברות.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 ק' מן נאשמים בפלילים ויצוגם על ידי עורכי דין . וכןדברי ההסבר להצעת חוק הסניגוריה הציבורית (מטעם המכון למשפט פלילי באוניברסיטת תל-אביב) פלילים ד 351, 352.

ד' ביין במאמר הנזכר בהערה 1 לעיל. המצב לא השתנה עקרונית בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), ס"ח 338 (סעיף 34), שנכנס לתוקף ביום