עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

סמינריון תחולת תקנות סד"א על דיני משפחה, סדר דין אזרחי ומעמד אישי (עבודה אקדמית מס. 213)

‏290.00 ₪

30 עמודים.

סמינריון תחולת תקנות סד"א על דיני משפחה, סדר דין אזרחי ומעמד אישי

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי תחולת תקנות סד"א על דיני משפחה?

תוכן עניינים

מבוא

מאפיינים של דיני משפחה

המאפיינים של דיני משפחה:

סמכות עניינית

תובענה בענייני מעמד אישי-

הדין האישי

ההלכה היהודית

דתות אחרות ומשפט משווה

הדין המוסלמי

הדין הנוצרי

ארצות הברית

קנדה

מגמות חדשות

• מזונות

מזונות בן זוג

מזונות ילדים

החיוב האזרחי במזונות

תקנה 258כו לתקסד"א

פרשת בוטח: גילוי מסמכים בבית המשפט לענייני משפחה

גילוי מסמכים בבית המשפט לענייני משפחה

ביקורת על פרשת בוטח

הפרקטיקה הנוהגת

סנקציה- תקנה 122?

סיכום

ביביליוגרפיה

 

דיני משפחה הם כינוי כולל לדיני ענף משפטי, שבהתאם למיון המקובל בתורת המשפטים, כוללים מעמד אישי (דת, יוחסין, הורות, נישואין וגירושין), וזכויות וחובות הנובעים מן המעמד המשפחתי.

דיני משפחה בישראל נבדלים מענפי משפט אחרים מבחינת מקורות הדין המהותי, וערכאת השיפוט, הנקבעים בהתאם להשתייכות הדתית של המתדיינים. ישנה גם חקיקה אזרחית טריטוריאלית משלימה, ובתי משפט אזרחיים למשפחה בעלי סמכות שיפוט מקבילה בחלק מעניני המשפחה. לבתי המשפט למשפחה הוענקה אף הסמכות לדון בסכסוכים אזרחיים בין בני משפחה.

הדין הדתי חל לגבי המרת דת, נישואין, גירושין, מזונות בן זוג ומזונות ילדים. בנושאי אימוץ, אפוטרופסות, ירושה, חלוקת רכוש בין בני זוג ישנה חקיקה אזרחית. בית דין דתי שהוסמך לדון בעניני ירושה בהסכמת הצדדים, דן לפי דין הירושה הדתי.

המאפיינים של דיני משפחה: 

•דיני נפשות- רגישות גבוהה. מדובר ממש בחיי האישות האינטימיים ביותר ולכן הרגישות ממש מיוחדת וגבוהה.

 •העדר הסכמות בכתב- הגישה היא שההיחסים בין הצדדים אישיים ולא יחסים פורמליים בכתב.

 •ביהמ"ש- משפחה אחת- שופט אחד. בישראל, בית משפט לענייני משפחה הוא בית משפט שלום, בשבתו כבית משפט לענייני משפחה על פי חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-‏1995. בסמכות בית המשפט לתת פתרון כולל לסך הבעיות המתעוררות בעת סכסוך משפחתי, הכוללות נושאים כלכליים, הסדרי גירושין, הסדרי ראיה ועוד.

תחום דיני משפחה בישראל הוא מהתחומים המורכבים ביותר במשפט. סכסוכים בין בני זוג מתפרשים על פני תחומים רבים. טרם הקמת בית המשפט לענייני משפחה, נוצר מצב של "מירוץ סמכויות" בין בתי המשפט השונים, כאשר נוצר יתרון לצד התובע ראשון. כמו כן, נוצר מצב שבו בני זוג מוצאים עצמם נאבקים בכמה ערכאות במקביל, כאשר כל ערכאה דנה בפן שונה של הסכסוך. בית המשפט למשפחה פתר בעיה זו על ידי מתן כתובת אחת.

השופטים בבית המשפט לענייני משפחה הם שופטים מומחים בתחום, אשר יכולים לראות את סך הנסיבות בתיק, ולשפוט בהתאם. לאור האופי המשפחתי של הסכסוכים, בית המשפט פטור מההליכים הפורמליים של דיני ראיות, והשופט יכול לקבל כל ראיה הנראית לו לצורך קידום העניין. לצד בית המשפט פועלת יחידת סיוע המורכבת מעובדים סוציאליים ופסיכולוגים המסייעת לבית המשפט וכפופה לו.

ערעורים על פסקי דין של בתי משפט לענייני משפחה מוגשים לבית המשפט המחוזי. הם נדונים בפני שופט אחד. ערעורים על פסקי דין בענייני אבהות, אמהות, אימוץ, זכויות משמורת והחזרת קטין חטוף - נדונים בפני שלושה שופטים.

בכל הכבוד, סבורים אנו, כי בתי המשפט בפרשת בוטח התעלמו מההבדל המהותי הקיים בין תקנה 112 לתקנות לבין תקנה 258ט (א) לתקנות: בעוד שתקנה 112 קבעה חובת גילוי ביחס למסמכים הנוגעים לעניין הנדון, המצויים או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו של בעל-דין, תקנה 258ט(א) לתקנות קובעת חובת צירוף מסמכים עליהם נסמך כתב הטענות, בין שהם ברשותו של בעל-הדין ובין שאינם ברשותו של בעל- הדין. [1]

ודוק, ההבדל בין ההוראות דלעיל הינו מהותי, ובלשון כב' השופט א. גורן:

"עם זאת, יש להעיר, כי הדמיון בין הליך זה לבין הליך גילוי מסמכים רגיל אינו מוחלט, שהרי בגילוי מסמכים רגיל יש לגלות גם מסמכים "מזיקים" ולא רק מסמכים שעליהם נסמך כתב הטענות".

בעוד שלפי תקנה 112 לתקנות, כפי שנקבע בפסיקה דלעיל, על בעל-דין לגלות ליריבו גם מסמכים "מזיקים", עליהם יוכל יריבו להסתמך במשפט, הרי שלפי תקנה 258ט(א) יכול בעל-דין בבית המשפט לענייני משפחה, שלא לצרף לכתב טענותיו מסמך "מזיק" כאמור, ובכך ימנע מיריבו, הן ידיעה על קיומו של מסמך "מזיק" כאמור והן את השימוש בו, ובאופן רחב יותר את גילוי האמת.

מאחר ומתקין התקנות צפה, כי בעלי דין לא יגלו, מיוזמתם, מסמכים "מזיקים" בתצהיר גילוי מסמכים כללי, הקנה מתקין התקנות זכות לבעל-דין לעתור לבית המשפט, לחייב את יריבו לגלות, האם מסמך פלוני מצוי או היה מצוי ברשותו ובאופן זה לאפשר לבעל-הדין לחייב את יריבו לגלות גם מסמכים "מזיקים".[2]

על פני הדברים, לאור ההלכה בפרשת בוטח דלעיל, זכותו כאמור של בעל-דין בהליכים בבית המשפט האזרחי, נשללה הימנו בהליכים בבית המשפט לענייני משפחה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

בנימין שמואלי "האינטראקציה בין דיני הנזיקין לדיני המשפחה הדתיים האזרחיים: המעגלים השונים של תביעות הנזיקין במשפחה" עשרים שנה לבית-המשפט לענייני משפחה , צבי ויצמן עורך (2016)

אמנון רובינשטיין שבטי מדינת ישראל: ביחד ולחוד - ליברליזם ורב-תרבותיות בישראל, הוצאת דביר, 2017

אסתר חיות "גבולות המשפט", ספר אדמונד לוי (2016)

 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת