עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית וואקף, ההקדש בירושלים העותמנית, יהודים בבית הדין השרעי, סוגיות בתולדות יהודי ירושלים העות'מאנית (עבודה אקדמית מס. 2227)

‏290.00 ₪

41 עמודים.

עבודה אקדמית מספר 2227

עבודה אקדמית וואקף, ההקדש בירושלים העותמנית, יהודים בבית הדין השרעי, סוגיות בתולדות יהודי ירושלים העות

שאלת המחקר:

כיצד בא לידי ביטוי ההקדש בירושלים העותמנית?

תוכן עניינים

הקדמה

מבוא

ירושלים בתקופה העות'מאנית

השיפוט בסנג'ק ירושלים

וואקף בירושלים

צבא

יחס השלטון למיעוטים

הרפורמות לאחר הכיבוש המצרי

מערך העיר: השטח הבנוי

מבנים ציבוריים

התרחבות העיר

כלכלת העיר

מסחר ושווקים

בנקאות

תחבורה בין עירונית

דפוס ועיתונות

תברואה ובריאות

דמוגרפיה

העדה המוסלמית

היישוב הישן העדה היהודית

קהילת היהודים בירושלים

הקהילה היהודית הוותיקה

עליית מגורשי ספרד והכיבוש העות'מאני

יחסים בין יהודים לשאינם יהודים

אליעזר בן-יהודה ותחיית הלשון העברית

העדה הנוצרית

וואקף

מוסד ההקדש והעמארת בעיר העות'מאנית

הקדשים בירושלים

ההקדש הספציפי של חאצכי בירושלים

סיכום

ביבליוגרפיה

נושא המחקר : עבודה זו תעסוק במוסד ההקדש בירושלים העות'מאנית במסגרת של מחקר על יהודים בבית הדין השרעי: סוגיות בתולדות יהודי ירושלים העות'מאנית.

ספרות המחקר היא מקורות מגוונים באנגלית ובעברית. נקודת המוצא הייתה בערך על מוסד ההקדש בירושלים העות'מאנית באנציקלופדיה של האסלאם[1] ומשם יציאה להפניות למקורות אחרים, וכן דגש על מאמריה של סינגר[2].

בעיות ושאלות מתודולוגיות: ישנו קושי מובנה להבין עד תום התופעה של ההקדש מנקודת ראות פוסט מודרנית של ימינו כאשר המדינה רואה לעצמה חובה לדאוג לביטחון, למשפט ולצרכים בסיסים של אזרחיה. לעומת זאת המדינה עות'מאנית אינה דואגת לשירותי רווחה (דיור, מזון, רפואה וחינוך). אלו נתונים למעשה בידי גופים וולונטריים. אין גם עיר או עירייה במובן המודרני. על רקע זה צמח מוסד ההקדש בירושלים[3].

איימי סינגר בספריה השתמשה בפירמאנים עות'מאנים (הצווים של הסולטאן) ובפנקסי בית הדין המוסלמי (סג'ל) בירושלים. השתמשה סינגר גם בתעוד בית הדין בירושלים. חלק מהתושבים הגיעו לבתי המשפט מרצונם האישי וחלק כי חויבו לכך, מכיוון שהיו חייבים כסף. הבעיה היא שאף אחד מהמקורות לא נכתב בידי האיכרים עצמם. הם כולם נכתבו על ידי אנשי השלטון בדרגה זו או אחרת. בספריה מסקנתה של סינגר הייתה, בין היתר, שהסקרים העות'מאנים הם אומדן מסוים והסטיות מהן, המתגלות במקורות אחרים, הן יחסית גדולות. אין הדבר מפתיע היות שמדובר בכלכלה חקלאית שנתונה לפגיעות טבע ולשינויים שנתיים בכמות הגשמים, קור וחום, מזיקים, וכו'. מסקנה נוספת היא שהיחסים בין אנשי השלטון לכפר מתנהלים במשא ומתן ולאו דווקא בקביעה חד-משמעית מלמעלה למטה. השלטון לוקח זאת בחשבון ורואה לפעמים לנכון גם להעניש אנשי שלטון עושקים[4].

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

א. ונסן למיר, ירושלים 1900: עיר הקודש בעידן האפשרויות, הוצאת מאגנס, 2018

 בר-זוהר מ', קיצור תולדות ישראל, הוצאת ספרי חמד (2018)

Amy Singer, OTTOMAN PALESTINE : HEALTH, DISEASE AND HISTORICAL SOURCES, HEALTH AND DISEASE IN THE HOLY LAND (M. WASERMAN & S.S. 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת