עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית חזקת הגיל הרך, העדפת האם, מגדר ומשמורת ילדים (עבודה אקדמית מס. 2408)

‏290.00 ₪

39 עמודים.

עבודה אקדמית מספר 2408

עבודה אקדמית חזקת הגיל הרך, העדפת האם, מגדר ומשמורת ילדים

שאלת המחקר:

כיצד באה לידי ביטוי "חזקת הגיל הרך" ?

תוכן עניינים

מבוא

רקע חברתי היסטורי של חזקת הגיל הרך

הפרמטרים להערכת תרומתה של הדוקטרינה להשגת היעד של טובת הילד ויעדים חברתיים אחרים

שוויון- חוק יסוד

הדוקטרינה בזיקה למציאות החברתית-הכלכלית

הדוקטרינה בזיקה לנורמות ולציפיות החברתיות

הדוקטרינה בזיקה לעמדות של המומחים המקצועיים

הדוקטרינה בזיקה לקיום הליכים משפטיים יעילים

צמצום יצר ההתדיינות

הגברת הוודאות לגבי התוצאות

הגבלת החלתם של ערכים אישיים

צמצום חוסר האחידות במעשה השיפוטי

הקצנת המאבק בין הצדדים

הדוקטרינה בזיקה לאיזון נאות בין האינטרסים של ההורים הצדדים לסכסוך

רקע אוניברסאלי למגמת השינוי

ועדת שניט

אימוץ המסקנה לביטול החזקה ע"י שר המשפטים יעקב נאמן

משמורת משותפת היא הכלל ולא החריג במשמורת ילדים

ביקורת על המלצות ועדת שניט

אמנת זכויות הילד

התפתחויות בפסיקה לאחר ועדת שניט

משפט משווה

אוסטרליה

ארה"ב

סיכום

ביבליוגרפיה 

מדינת-ישראל קובעת במפורש בספר החוקים שלה (בסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות), כי יש לתת עדיפות לאם כמשמורנית של ילדים בגיל רך. עדיפות זו מוכרת בספרות המקצועית בשם: דוקטרינת הגיל הרך Tender Years Doctrine. בארצות-הברית, בקנדה ובאוסטרליה בוטלו בהדרגה הסדרים משפטיים שנועדו להעניק לאם יתרון בקבלת המשמורת על ילדים רכים כאשר אין הסכמה בין ההורים המתגרשים בשאלה מי מהם יחזיק בילד. את מקומה של הדוקטרינה האמורה החליפו בחוק ובפסיקה כללים מנחים, המבססים את ההחלטה על המבחן של טובת הילד, כשהוא משוחרר מפרזומפציות המעניקות עדיפות לאם כמשמורנית של ילדים בגיל רך. שינויים אלו בעקרונות המנחים לא הותירו כמעט עקבות בשיטת המשפט הישראלית. על-פי סעיף 25 לחוק הכשרות, מונחה בית-המשפט להכריע בסכסוך משמורת על-פי המבחן של טובת הקטין: "ובלבד שילדים עד גיל 6, יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת."

הפסיקה הישראלית המתייחסת לסכסוכים בין הורים לגבי המשמורת על הילדים מחילה את דוקטרינת הגיל הרך כרוחה וכלשונה. הרוח הנושבת מפסקי-הדין מלמדת, כי השופטים מוצאים את העיקרון המקופל בסעיף 25 סיפא לחוק הכשרות כעיקרון ראוי, ההולם גם כיום את צורכי הילדים ואת טובתם. עיקרון מנחה זה תואם גם את הכללים של הדין הדתי ואת שיקול-הדעת של הדיינים.

בתי-המשפט בארצות-הברית, באנגליה ובמדינות מערב-אירופיות אחרות נחשפו בעשרות השנים האחרונות לאידיאולוגיות הדוגלות בשוויון בין המינים (Gender Neutrality), המבקרות את הדוקטרינה הזאת מהיבטים שונים. גישות אלה מצאו ביטוי בספרות המשפטית והלבר-משפטית בת-זמננו, שייחדה מקום נרחב לדיון במדיניות החברתית והפסיכולוגית שביסוד הכללים המנחים שלפיהם ראוי להכריע בסכסוכי משמורת בין ההורים. תהליך דומה לא קרה בארצנו. למעשה, לא נערך אצלנו דיון משמעותי בסוגיה זו, חרף השלכותיה הניכרות על יישוב סכסוכי המשמורת בין הורים. בתי-המשפט בישראל לא נדרשו לשנות, וממילא גם לא שינו, את תפישתם הבסיסית בסוגיה זו.

הדוקטרינה שנכללה בספר החוקים הישראלי לפני יותר משלושים שנה ממשיכה לחול, כאילו אנו פועלים בבדידות מזהרת, מבלי שנהיה חשופים למגמות החדשות שהובילו לביטולה של הדוקטרינה בארצות מערביות אחרות.

במרכז הדיון מצויים השיקולים המיידיים והקונקרטיים הנוגעים בשמירת טובתו של הילד בגיל הרך, כאשר הוא נהפך מושא לסכסוך משמורת בין הורים מתגרשים. אלה הינם השיקולים המכריעים, ומפניהם נדחים כל השיקולים האחרים.

אולם לדוקטרינה המעדיפה את האם כמשמורנית, כאשר מדובר בסכסוך משמורת של ילד שטרם מלאו לו שש שנים, יש השלכות רחבות, החורגות מעבר להשגת היעד הישיר של שמירה על טובת הילד האקטואלי, או הילד הפוטנציאלי, הנמצא במוקד של סכסוך המשמורת. ההכרעה בסכסוך משמורת של ילדים נוספים במשפחה, אשר מלאו להם שש שנים, עשויה להיות מושפעת במישרין או בעקיפין מתחולתה של הדוקטרינה הנוגעת בגיל הרך. קביעה, כי על-פי הדוקטרינה יש להפקיד את המשמורת של ילד שטרם מלאו לו שש שנים בידי האם מגבירה את הסיכוי שגם ילדים בוגרים יותר יישארו במשמורתה של האם. קיימת נטייה לא להפריד בין אחים, משום שגידולם יחד הינו לטובתם במקרים רבים. זאת ועוד, התגבשה בפרקטיקה השיפוטית גישה המבוססת על ידע טיפולי פסיכולוגי, כי בהיעדר אינדיקציות שליליות סותרות, ראוי לעודד המשכיות ויציבות בקשרים שפיתחו הילדים במהלך התקופה שבה יושם הסדר המשמורת בעבר. המומחים בתחום של התפתחות הילד אינם ממליצים על שינויים המתאפיינים בניתוק משגרת החיים של ילדים, ניתוק שהוא תוצאה בלתי-נמנעת במקרה של מעבר ממשמורת של הורה אחד למשמורת של הורה אחר. מעבר כזה כרוך בזעזועים ובחוסר ודאות בחייהם של ילדים, שהיו חשופים בלאו הכי למשברים ולפרידות בגין גירושי הוריהם. כל זה מותנה כמובן בכך, שהאם המשמורנית מספקת לילדים את צורכיהם הפסיכולוגיים בצורה סבירה[8].

המסקנה המתבקשת מהאמור לעיל הינה, שמתן המשמורת לאם על-פי הדוקטרינה האמורה משפיע בהקשר נרחב יותר גם על מסכת השיקולים הנוגעים בקבלת החזקה בילדים הנוספים שכבר מלאו להם שש שנים. כמו-כן משפיעה הדוקטרינה בכיוון המחליש את הסיכוי שבית-המשפט ייענה בעתיד לבקשת אב לשנות את סידורי המשמורת אחרי

שמלאו לילד הרך שש שנים ולקבל את הילדים לחזקתו. כפועל יוצא מהחלת הדוקטרינה, מתרחבות תוצאות השפעתה גם על ילדים נוספים במשפחה וגם על הכרעות בסכסוכי משמורת עתידיים. בדרך זו עלולה להתגבש תוצאה שונה מזו שהיו מגיעים אליה אילו הפעילו את השיקולים של טובת הילדים ללא אילוצים דוקטרינריים שנקבעו בחוק.

למרות שהמלצות וועדת שניט לא אומצו כחוק, השפעות המלצותיה על הפסיקה הן נרחבות ביותר עד שכיום יש כאלה האומרים כי משמורת משותפת היא הכלל ולא החריג במשמורת ילדים.

יתרה מזאת, לאחרונה, בשל המאבק בעקבות ועדת שניט ובעקבות ביקורת של ד"ר יואב מזא"ה על מושג המשמורת, במספר פסקי דין של בתי המשפט לענייני משפחה ננקטת גישה של אי פסיקת משמורת לאף אחד מההורים, עקב ההבנה שלמשמורת אין משמעות מעשית לשיח בין ההורים. 

יחד עם זאת, פסיקת בית המשפט העליון מיום 3.4.2014 קבעה כי כל עוד לא שונה החוק יש לפסוק בהתאם לחזקת הגיל הרך "אנו אין לנו אלא החוק כמות שהוא, ולפיו חלה בענייננו, בקטין שטרם מלאו לו שש, חזקת הגיל הרך. לסתירת חזקה זו מסיבות מיוחדות, על פי סיפת סעיף 25 לחוק, יש צורך בראיות כבדות משקל, מטבע הדברים" בע"מ 1858/14 פלוני נ' פלונית.

לינק למצגת על חזקת הגיל הרך:

https://freeacademic.com/products/6711

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות

דפנה הקר, רות הלפרין קדרי "כללי ההכרעה בסכסוכי משמורת על סכנותיה של אשליית הדמיון ההורי במציאות ממוגדרת" משפט וממשל טו 

רות זפרן "הקשיים הכרוכים בחווֹתהדעת המקצועיות טעם נוסף לעיצוב מחדש של הדין בשאלת חלוקתה של האחריות ההורית" עיוני משפט לו

ע"מ 1858/14 פלוני נ' פלונית.

תמ"ש ט.ל. נ' א.ל. פורסם בנבו

Bruce Smyth et al., Legislating for SharedTime Parenting After Parental Separation: Insights from Australia?, 77 Law and Contemporary Problems 109-149 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת