‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

מהו דינו של אקט משפטי שנפל בו פגם ומהן התוצאות של הפגם?

תוכן עניינים

א. מבוא

 ב. הרעיון המוצע

 ג. התפתחות הדין בשאלת הסיווג;

 1. תיאור הגישה המסורתית;

 2. הבסיס האנליטי והרקע ההיסטורי של התפישה המסורתית;

 3. הקשיים שמעוררת תפישת האפסות;

 4. תקיפה ישירה ותקיפה עקיפה;

 5. מקור הקשיים שבגישה המסורתית;

 6. ההבחנה בטל-נפסד וסמכות השיפוט בענינים מנהליים.

 ד. הגישות החדשות לבעיית הסיווג;

 1. פסקי-הדין בענין שפירא;

 2. גישת "ההפרה הזועקת בקול";

 3. גישת הבטלות היחסית - ניתוח של פסקי-הדין שפירא;

 4. גישת הבטלות היחסית על-פי פסק-הדין שפירא - הערכה ביקורתית;

 5. ההתפתחויות בפסיקה לאחר פסקי-הדין בעניין שפירא.

 ה. הגישה המוצעת;

 1. שיקולים כלליים;

2. בטלות "יחסית" או ויתור על התוויות. 

 ו. סיכום

ביבליוגרפיה

סמינריון בנושא בטלות VOID ובטלות יחסית VOIDABLE.

לדוגמא: פלוני מנהל ברשיון עסק של מסעדה. לידי הרופא המחוזי מגיע מידע, כי פלוני מפר דרישות תברואה המופיעות בתקנות החלות על עסקי מסעדות והמצוינות בתנאי הרשיון. בהתאם לכך הוא מוציא צו-הפסקה מנהלי, המורה לפלוני לחדול לאלתר מהפעלת המסעדה במשך החודש הקרוב2. מתברר כי בהליך הוצאת הצו נפל פגם, משום שהרופא המחוזי לא נתן לפלוני הזדמנות להזים את המידע באשר לתנאי התברואה במסעדה קודם שהוציא את הצו.

לשאלת סיווג הצו הפגום עשויות להיות השלכות שונות על תוצאת ההליך שבדוגמא. למשל: בהנחה שפלוני התעלם מהצו שהגיע לידיו והמשיך להפעיל את המסעדה כרגיל, והוא מועמד לאחר-מכן לדין פלילי בעבירה של אי-קיום צו-ההפסקה המנהלי3. אם הפגם בצו גורר את בטלותו, יוכל פלוני לטעון כי הוא צריך לצאת זכאי בדינו. לא כך המצב אם הפגם של הפרת זכות התגובה של פלוני גורר רק את "נפסדות" הצו. במקרה זה האחרון אמנם יש פגם בצו, אך הוא עומד בתוקפו כל עוד לא בוטל על-ידי הערכאה השיפוטית המתאימה. לכן במקרה כזה עלול פלוני להיות מורשע בפלילים, למרות הפגם שנפל בצו המנהלי.

יש לשים לב לכך שההכרעה בשאלת הסיווג היא שלב-ביניים, בדרך להכרעה בהליך הפלילי, היינו: הצו הפגום עשוי להיות מסווג כנפסד (קביעת-ביניים) ולכן פלוני יורשע בדינו (תוצאה סופית): או מסווג כבטל (קביעת-ביניים) ולכן יתבקש זיכויו (תוצאה סופית). אכן, ניתן לטעון כי לעיתים הדינים החלים בנושא יוצרים קשר הכרחי ומיידי במישור המעשי - בין ההכרעה בשאלת-הביניים (בטל או נפסד) לבין התוצאה הסופית (זיכוי או הרשעה בפלילים). אך הדבר אינו משנה את המבנה הלוגי של הניתוח. ההכרעה בשאלת הסיווג היא לעולם הכרעת-ביניים, שממנה נגזרת תוצאה משפטית קונקרטית מסוימת. לעולם לא יוכל השופט להסתפק בקביעה כי אקט מסוים הוא "נפסד" או "בטל", משום שלאחר קביעה זו הוא צריך עדיין להוסיף ולקבוע מהי התוצאה הקונקרטית הנובעת מקביעה זו (זיכוי או הרשעה בפלילים, ביטול של האקט מכאן ולהבא או רטרואקטיבית וכדו').

הגם ששאלת הסיווג היא, כאמור, רק שלב אחד בהכרעה לגבי התוצאה הסופית של הפגם באקט המנהלי, הרי עצם ההכרעה בשאלה זו עצמה מעוררת לעתים קשיים ניכרים. היא מחייבת השקעת מאמץ אינטלקטואלי, באופן שמאפיל על ההכרעה בשאלות האחרות המתעוררות במהלך בירור תוצאות הפגם בפעולה השלטונית. הסיבה לכך היא, שהדין השולט בבעיה זו הוא סבוך ומעורפל. לא פעם נדמה, כי ההלכות השונות שנפסקו בנושא עומדות בסתירה זו לזו, וקשה לחלץ מהן קו מנחה ברור. שאלת הסיווג נחשבת ל"אגוז" קשה ובעייתי לפיצוח, ועל הקשיים שהיא מעוררת מתלוננים בגלוי לא רק סטודנטים הלומדים את הנושא בפעם הראשונה, אלא גם שופטים וכותבים שנאלצו להתמודד עמה4.

במהלך החיבור אסקור את הגישות השונות לבעיית הסיווג, את השלכותיה של כל גישה על הפתרונות המשפטיים בהקשרים שבהם מתעוררת השאלה ואת היתרונות והחסרונות של כל אחת מהגישות. אך קודם-לכן אציג בקצרה את הדרך המועדפת, להתמודדות עם בעיה זו.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

ד"ר יובל דרור קוד סמוי, הוצאת דביר, זב"מ (2019)

ידין ש'. רגולציה חדשה: מהפכה במשפט הציבורי (2018, הוצאת נבו)

א' בנדור, "חוזי המדינה וחוק התקציב" משפטים יט

ש' שטרית, "מגמות חדשות בעיקרי הצדק הטבעי" הפרקליט לז

Marzel I., Eltis K. "Revising The Limits On Judicial Expression In The Digital Age: Striving Towards Proportionality In The Cyberintimidation Context", The National Journal of Constitutional Law 2018